(צילום: אוראל כהן, כלכליסט)

הסיבה שכל ישראלי חייב להכיר את גיל שרון

שרון, שצפוי להתמנות ליו"ר גולן טלקום, הוא מפגן מהלך של ניתוק חברתי. האדישות שלנו לאנשים כמוהו עולה לנו הרבה כסף
גור מגידו
16 בפברואר 2017
18:11

חלק מכם אולי מכירים את גיל שרון, וחלק אולי לא. כך או אחרת, הוא השפיע על המצב הכלכלי של כולנו. איך? כמנכ"ל פלאפון במשך כעשור, היה לו חלק בשימור מחירי הסלולר המנופחים ששילמנו עד לפתיחת השוק הזה לתחרות. אך לא בזה התפרסם גיל שרון. האיש מוכר יותר כמנכ"ל "מחסל הוועדים" של חברת הסלולר הוותיקה, זה שסגר לעובדים את המכשירים הסלולריים וגרר לחלקם את רכבי החברה באמצע הלילה, כדי ללחוץ עליהם שיפסיקו לשבות.
שרון צפוי להתמנות ליו"ר חברת גולן טלקום בקרוב . אלא אם המהלך ייעצר על ידי רשות ההגבלים העסקיים, שחושדת שהוא ניסה לתאם מחירים (כלומר לגרום לכולנו לשלם יותר) עם חברות הסלולר המתחרות באמצעות ראיון רדיופוני.

"מחירי הסלולר בישראל נמוכים בצורה קיצונית"

חברת גולן טלקום נקלעה לקשיים כלכליים בחודשים האחרונים ולכן בעלי החברה, קבוצה בראשות מיכאל גולן, נאלצו להעמיד אותה למכירה. בסופו של דבר, התגבשה עסקה שבמסגרתה חברת אלקטרה צריכה תרכוש את גולן טלקום בעד 350 מיליון שקל.
שרון היה זה שרקם את העסקה הגדולה בשוק הסלולר, שבמסגרתה הוא כאמור צפוי להתמנות לתפקיד היו"ר של גולן. אם העסקה תתממש, שרון גם יקבל 10% ממניות החברה (במדורג, לאורך כמה שנים), ששוות כ-30 מיליון שקל. אלא שיומיים בלבד לאחר גיבוש תנאי העסקה, בינואר האחרון, עשה שרון טעות חמורה שמעמידה את העסקה ובמיוחד את מעמדו בחברה, בסימן שאלה.

שלט פרסום של גולן טלקום (צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90)שלט פרסום של גולן טלקום (צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90)

שרון התראיין לגלי צה"ל, והחל לפרט את משנתו הסדורה על מחירי הסלולר בישראל. "אני חושב שהמחירים בישראל באופן כללי נמוכים בצורה קיצונית", מסר בשיחה עם ניב רסקין. "תעריפים של 30 שקלים כולל מע"מ (שהם) הרבה פחות מ-10 דולר, אלה לא מחירים סבירים שמאפשרים קיום של חברות". כשנשאל מהו מחיר ריאלי לדעתו, השיב: "המחירים התחרותיים באירופה נעים סביב 20 יורו. ככל הנראה זה אזור שהוא סביר, סביב 80 שקל, 100 שקל. אינני יודע. זה לא עניינה של גולן, גולן תמיד תהיה השחקן התחרותי בשוק, שחקן הדיסקאונט של השוק".


דבריו ככל הנראה הגיעו לאוזני מנהלי כל המתחרות של גולן טלקום: סלקום, פלאפון, פרטנר והוט מובייל. מה הם שמעו? אולי רמז שלפיו אם הם יעלו קצת את המחירים, גם גולן, שמיתגה את עצמה כחברה הזולה ביותר, תעלה את מחיריה קצת. באופן הזה, כולם ירוויחו יותר, אבל הפערים בין ה"מתחרים" יישמרו. ככה, גולן עדיין תישאר החברה ה"תחרותית" ביותר, "שחקן הדיסקאונט" כפי שקורא לזה שרון, וכולם יחלקו יחד את השוק בשלום ובשלווה, שעה שהלקוחות ישלמו מחיר שלא משקף תחרות בתנאי שוק חופשי.
תיאום מחירים הוא דבר אסור. אם שני מתחרים (או יותר) נפגשים וקובעים ביחד מה מחיר השוק, במקום להתחרות באופן חופשי זה בזה – מדובר בעבירה פלילית, שיש עליה מאסר. השבוע דווח שרשות ההגבלים העסקיים, בראשות הממונה מיכל הלפרין, מעכבת את אישור העסקה בשל הראיון הזה ושוקלת לדרוש שגיל שרון לא ישמש כיו"ר גולן טלקום.

מיכל הלפרין. שוקלת לדרוש שגיל שרון לא ימונה כיומיכל הלפרין. שוקלת לדרוש ששרון לא ימונה כיו"ר גולן טלקום (צילום: CC BY-SA 3.0, אבנר הלפרין)

מלחמות חורמה בוועד ומעלית פרטית

פליטת הפה הזו לא באה כאמור מפיו של מנכ"ל חדש בענף הסלולר. שרון מונה לתפקיד מנכ"ל פלאפון בשנת 2005 וכיהן בתפקיד במשך עשור. הוא נכנס לחברה בתקופה שבה פעלו שלוש חברות סלולר, שלא מאוד התאמצו להתחרות זו בזו, לפחות בכל מה שנוגע למחיר. עד לפתיחת השוק לתחרות ב-2012 שילמנו מאות שקלים בחודש על חשבון הסלולר. אך מיד לאחר כניסת התחרות המחיר צנח לעשרות שקלים לחודש, כולל עלויות הגלישה באינטרנט, שבכלל לא היו חלק מחשבון הסלולר בחלק מתקופתו של שרון בפלאפון.
בשנים שלאחר הרפורמה בסלולר, רמת ההכנסות של פלאפון פחתה והחברה נדרשה לצמצם הוצאות. המשמעות היתה, בין היתר, פיטורים של הרבה מאוד עובדים. על רקע המהלך, קם בפלאפון ועד עובדים, שביקש להגן על העובדים שנותרו בחברה, ולהבטיח שאלו שמפוטרים יקבלו תנאי פרישה ראויים.

שרון דאג שיסדרו לו מעלית פרטית שתיקח אותו מהחניון הישר למשרדו, כדי שלא יצטרך חלילה להימצא במעלית אחת יחד עם עובדי פלאפון

שרון לא כל כך אהב את זה. הוא שלח מכתב לעובדי החברה, שבו יעץ להם שלא לעסוק בהתאגדות בשעת העבודה: "בשבועות האחרונים לצערי, איבדנו את המיקוד העסקי שלנו ואת הדבקות בתוצאות והשגת היעדים. אלו התחלפו בשיחות מסדרון ובעיסוק מרובה תוך כדי שעות העבודה בעניינים אשר אינם קשורים להשגת יעדיה של החברה ולהתמודדותה עם התחרות בשוק". שרון אף האשים את ההתארגנות בפגיעה במצב החברה. "כתוצאה מאובדן המיקוד והסחת הדעת, וכמובן שבשוק תחרותי כשלנו, הדבר נוצל על-ידי מתחרינו", כתב המנכ"ל לעובדיו.


מבחינה פרקטית, הדרישה שלא לעסוק בהתארגנות בזמן העבודה היא ניסיון להרוס את הוועד. הרי האפשרות היחידה להיפגש עם כל העובדים ולדבר איתם היא בזמן העבודה. עצם העובדה ששרון ידע מה קורה במסדרונות של החברה שלו מפתיעה. בסוף 2012 פורסם ב"גלובס" ששרון דאג שיסדרו לו מעלית פרטית שתיקח אותו מהחניון הישר למשרדו, כדי שלא יצטרך חלילה להימצא במעלית אחת יחד עם עובדי פלאפון הפשוטים. את המעלית ניתן היה להזמין רק באמצעות מפתח מיוחד שבו החזיקו שרון ועוד קומץ מנהלים בכירים.

הפגנות ועד העובדים בפלאפון (צילום: גדעון מרקוביץ, פלאש 90)הפגנות של ועד העובדים בפלאפון (צילום: גדעון מרקוביץ, פלאש 90)

כשהנהלת פלאפון לא לקחה את הוועד ברצינות ולא הסכימה להיכנס למו"מ על תנאי העובדה בחברה, הוועד הפעיל את הזכות החוקית שלו להשבית את החברה. בדצמבר 2012 החלה השביתה הראשונה בענף הסלולר. שרון הגיב באחת מהמלחמות המכוערות ביותר שהתרחשו בין הנהלה לוועד עובדים. קווי הטלפון של חלק מעובדי החברה השובתים (קווים שהפעילה החברה) נותקו, ורכבים שקיבלו העובדים כחלק מתנאי ההעסקה שלהם נגררו מבתי העובדים באמצע הלילה בהוראת ההנהלה. זאת, למרות שהעובדים שילמו על הרכבים, ולמרות שחפצים אישיים של העובדים נגררו יחד עם הרכבים.
בסופו של הסכסוך המכוער, אגב, שרון הפסיד. הוא נאלץ להשלים עם קיומו של ועד ואפילו חתם איתו על הסכם קיבוצי שנה מאוחר יותר.

מימין: גיל שרון, עופר עיני ואבי ניסנקורן בחתימה על הסכם העובדים בפלאפון ב-2013 (צילום: רוני שוצר, פלאש 90)גיל שרון, עופר עיני ואבי ניסנקורן בחתימת הסכם העובדים בפלאפון (צילום: רוני שוצר, פלאש 90)

רצה שכר של 60 מיליון שקל בחמש שנים

בסוף 2015 סיים שרון את תפקידו בפלאפון ואמור היה להתמנות לתפקיד מנכ"ל דיסקונט השקעות (דסק"ש) – חברת האחזקות הציבורית, שמחזיקה בשליטה, בין היתר, בסלקום המתחרה. שרון סיכם עם בעל השליטה בחברה, אדוארדו אלשטיין, על שכר של 71 מיליון שקלים לחמש שנים. הצעת השכר לא נעלמה מהעין הציבורית ואחרי מחאה רחבה על הסכום המוגזם, שרון הסכים "להסתפק" בשכר של 60 מליון שקל בלבד. אבל המחאה לא נפסקה. בעלי המניות מקרב הציבור של החברה, כלומר הגופים שמייצגים בין היתר את קרנות הפנסיה של כולנו שמושקעות בדסק"ש, החליטו שאין שום הצדקה לשלם לו שכר עתק שכזה. לנוכח ההתנגדות, שרון נאלץ לוותר על התפקיד.

דרישת השכר של שרון שיקפה בעיקר את תאוות הבצע שלו ולא את ערך השוק האמיתי שלו. כמה חודשים מאוחר יותר הוא התמודד על תפקיד אחר עם עלות שכר של מיליון שקל בלבד בשנה

דרישת השכר של שרון שיקפה בעיקר את תאוות הבצע שלו ולא את ערך השוק האמיתי שלו. איך אנחנו יודעים? כי כמה חודשים מאוחר יותר הוא התמודד על תפקיד מנכ"ל רכבת ישראל, תפקיד עם עלות שכר של מיליון שקל בלבד בשנה. כלומר שרון ביקש להתמנות לתפקיד בשכר שמהווה כ-15% מהשכר שדרש מדסק"ש. אגב, גם לתפקיד הזה הוא לא התקבל, בסוף דירקטוריון הרכבת בחר במועמד אחר.

אז למה גיל שרון צריך לעניין אתכם? שרון הוא סמל לגבהות לב, לניתוק המכוון והמודע מהסביבה, לחוסר ההבנה - או יותר חמור מכך, לחוסר האכפתיות כלפי זה שעובדים הם בני אדם, שצרכנים הם בני אדם, שבעלי המניות הם כולנו. התודעה הזו, שלפיה הוא לא חלק מאיתנו בכלל, מדכאת. העובדה המעציבה שאדם כזה, אחד שלא סופר אנשים, יכול להצליח כל כך בחברה שלנו, היא עצם העניין.
הקרקע שעליה התופעה הזו צומחת, היא האדישות. כי אם כולנו נעסוק קצת יותר באנשים כמו שרון אולי זה ימנע מהם להתנהג כאילו הכל מותר להם, אולי הם יתחילו לראות את האנשים שמחוץ למעליות הפרטיות שלהם. אם נדבר יותר על תופעות כאלה, אולי נוכל להפוך את העולם שלנו למקום קצת יותר סולידרי; ואם להיות קצת פחות יומרניים, אולי נצליח לשמור שחשבון הטלפון שלנו לא יתנפח.

שרון בחר שלא להגיב לפרסום.