(צילום: שאטרסטוק)

האם המחיר של אמהות הוא ירידה בשכר?

האם אשה שבוחרת להביא ילדים לעולם תספוג ירידה בשכר? זו שאלה מורכבת, אבל מחקר חדש מראה שככל הנראה כן
אסף צימרינג
07 במרץ 2017
13:11
עודכן ב 14:30

האם אישה שתביא ילדים לעולם תרוויח פחות?

זו שאלה קשה, לא רק כי היא לוחצת על נקודות רגישות, ונוגעת באידיאולוגיה, אלא גם בגלל שקשה לענות עליה באופן מבוסס. נשים מסוימות בוחרות להביא ילדים, ונשים אחרות בוחרות שלא להביא ילדים, ואלה עשויות להיות נשים שונות מכל מיני בחינות. אנחנו יודעים שנשים עם ילדים מרוויחות פחות מנשים שאין להן ילדים – אבל קשה להסיק מהנתון הזה שהילדים הם הסיבה לפער בשכר, ושאישה ספציפית שתביא ילדים לעולם באמת תרוויח פחות. יכול להיות שיש נשים שמעדיפות להשקיע יותר בקריירה שלהן, ולכן הן גם מרוויחות יותר כסף וגם לא מביאות לעולם ילדים, בשעה שמי שכן רוצה ילדים מלכתחילה פחות משקיעה בקריירה.

כדי להגיד משהו בעל ערך בנושא, צריך לעשות ניסוי שבו ניקח קבוצה של נשים, ובחלוקה מקרית לחלוטין לחלק מהן ניתן ילדים, ולחלק מהן לא, ואז נראה מה קורה לשכר שלהן. במחשבה ראשונה, ניסוי כזה נשמע קצת, איך לומר, לא לעניין. אבל לאסטריד רסמוסן, אריק פלוג (אין קשר) ופיטר לנדבורג הייתה מחשבה שניה. אם בוחנים רק נשים שעברו טיפולי פוריות מסוג IVF, אז רק אלת המזל תבדיל בין נשים בתוך הקבוצה הזו שכן יהיו להן ילדים ונשים בתוך הקבוצה הזו שלא יהיו להן ילדים. במילים אחרות, בקבוצה הזו נערך בפועל בדיוק הניסוי שצריך כדי לבחון את ההשפעה של ילדים על שכר של נשים – לקחו קבוצה של נשים שכולן רוצות ילדים, ובאופן מקרי לחלוטין לחלק מהם נולדו ילדים ולחלק מהן לא. מדעני חברה קוראים למחקר מהסוג הזה "ניסוי טבעי".

אמהות מרוויחות 12% פחות

מה מתברר? הבאת ילדים לעולם מורידה את השכר של נשים, וההשפעה ניכרת בנתונים למשך שנים רבות לאחר הלידה. לא זו אף זו – השכר של הנשים שנולדו להן ילדים נפגע בעיקר בגלל שכר נמוך יותר לשעה, ולא בגלל שהן עובדות פחות שעות. למעשה, למרות שאחרי כשלוש שנים מהלידה מספר השעות לשבוע עבודה של אמהות לא שונה משל אלו שלא הרו, בטווח הבינוני והארוך ניכרת ירידה בשכר של האמהות בשיעור של כ 11%-12% לעומת נשים שאינן אמהות. זה הרגע להיזכר בכך שבמחקר הזה רק יד המקרה הפרידה בין הנשים שהרו ואלו שלא. אז כן, צריך לחשוב היטב מה הוא המנגנון הכלכלי שגרם לירידת השכר הזו, אבל אפשר לפסול את האפשרות שמדובר בהשוואה בין נשים שמעדיפות קריירה ובין נשים שמעדיפות להשקיע בהורות.

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

אז מה המנגנון? מחברי המחקר בעטו לנתונים בגלגלים עוד קצת. מתברר שאמהות אינן נוטות לעבוד במשרות חלקיות יותר מנשים שאינן אמהות. הן גם לא נוטות לעבוד במקצועות נשיים, ולא נוטות לעבוד יותר במגזר הציבורי. רק נתון אחד הצביע על הבדל מובהק – הן נוטות לעבוד במקומות עבודה קרובים יותר לביתן. וזה בדנמרק השיוויונית ועתירת השירותים הממשלתיים. אי אפשר שלא להסתקרן מה קורה במקומות אחרים.

אז מה עכשיו?

עכשיו כלכלנים יכולים לתת עוד אזהרה קטנה לסיום, ולפנות את הבמה. זה רק מחקר אחד, וצריך לחכות לעוד מחקרים כדי לגבש עמדה יותר מוצקה. המחקר התמקד בנשים שעברו טיפולי פוריות, שאינן בהכרח מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה. אז כן, צריך להיזהר. אבל המחקר הזה, שהתקבל לא מזמן לפרסום ב-American Economic Review, כתב עת מדעי יוקרתי מאוד בתחום הכלכלה (תוכלו לקרוא גרסה מוקדמת של המאמר כאן), צריך לקבל משקל משמעותי בדיון בנושא.

יש מי שלא ימצא שום בעיה עם התוצאות האלו, ואפשר לכבד את העמדה הזו, אבל בעיני הן מתסכלות. לא, הנקודה היא לא להתבאס על זה שהחיים מלאים בפשרות, ועל זה שלהחלטה להביא ילדים יש מחיר קרייריסטי. הנקודה היא להתבאס על זה שנראה שהמחיר הזה נגבה רק מנשים. מחקרים אחרים מצביעים על כך שגברים שיש להם ילדים, אם בכלל, דווקא מרוויחים יותר מגברים שאין להם ילדים. אז כן, יכול להיות שאמהות נאבקו פחות על הקידום הבא, כי הן מצאו טעם אחר לחייהן. אבל למה אנחנו לא רואים תופעה דומה אצל גברים? ולמה אין שום דבר בנתונים שמצביע על הכיוון הזה: אמהות שהיו מהנדסות או עורכות די לפני הלידה לא עברו להיות מרפאות בפרחי באך במשרה חלקית לאחריה, ואפילו לא עבדו פחות שעות. ובכל זאת השכר שלהן נפגע.

מה לעשות עם זה, זו כבר שאלה באמת קשה. אין לי מושג מה התשובה, אבל אני חושב שצריך לדבר על זה. בינתיים, לפחות העובדות קצת יותר ברורות.


אסף צימרינג הוא ד"ר לכלכלה ומחבר הבלוג "מבוא לכלכלה ג'"