(צילום: AP)

בקרוב תקבלו ציונים על ההתנהלות הכלכלית שלכם

ישראל בדרך להפעיל את שיטת דירוג האשראי. בארה"ב זו אובססיה שמונעת מאנשים לשכור דירה, להתקבל לעבודה או לקחת הלוואה. אז מה אפשר להרוויח ממנה?
ליאל קייזר
13 באפריל 2017
09:46

אלעד לוי מתגאה בדירוג האשראי שלו. אפשר אפילו לומר שמדובר בבייבי שלו, פרוייקט שהוא מטפח מהרגע שנחת בארצות הברית עם כמה מזוודות ותיק גב לפני כשבע שנים. לוי הגיע לארצות הברית עם ויזת עבודה, כדי לחיות עם בת זוגו האמריקאית, היום אשתו. מהר מאוד הוא הבין שזה בכלל לא משנה כמה כסף יש לו בעובר ושב, הסטטוס הכלכלי שלו בעייתי מאוד - בחברה שבה שלוש הספרות החשובות בחייו של אדם, הן אלה שמרכיבות את דירוג האשראי שלו.

עד כמה הקרדיט סקור דרמטי בחיים של האמריקאים?

"מאחד עד עשר? תשע, ואני משתדל לא להגזים", אומר לוי. "כל הזמן מדברים על זה, יש מאות או אלפי חברות שכל מה שהן עושות זה לקדם לך את הקרדיט סקור. מלא פרסומות ברדיו ובטלוויזיה בסגנון 'הקרדיט שלך נמוך - בא אלינו אנחנו נשפר לך אותו'. אמריקאים לא אוהבים לדבר על כסף, אבל על קרדיט סקור אין להם בעיה לדבר".

הקרדיט סקור שמעסיק את האמריקאים, ובעתיד הלא רחוק יעסיק גם אותנו, הוא למעשה מספר שמייצג את הסיכון שאדם לא יחזיר את החוב או ההלוואה שתיתני לו. המספר הזה נקבע באמצעות נתונים שמועברים על אותו אדם, על ידי גורמים שונים איתם עשה עסקאות. בין הגורמים הללו יש בנקים, חברות אשראי, חברות הלוואות, וגם כמה פחות צפויים: "הבוס הקודם שלי למשל, היה מיליונר אבל הדירוג שלו היה ברצפה כי העוזרת האישית שלו שכחה להחזיר את הממירים שלו לחברת הכבלים. אתה מפחד מכולם, חברת חשמל, חברת הכבלים, מי שקנית ממנו את הרכב, כל חנות שהשתמשת בה באשראי. כל חשבון חודשי משויך לדירוג שלך ומשפיע עליו" מסביר לוי.

טיפים להעלאת דירוג אשראי

על מה הדירוג הזה משפיע? המון. בין היתר: על מסגרת האשראי שתקבל - בניגוד לישראלים האמריקאים צריכים לעבוד קשה בשביל לקבל מסגרת כזאת בכלל. הדירוג גם קובע האם, ובעיקר באיזה תנאים, תקבל הלוואה או משכנתא; על השאלה האם בעלי דירה יסכימו להשכיר לך וכן, אפילו אם יקבלו אותך לעבודה. חלק מהאנשים שדיברנו איתם אמרו, חצי בצחוק אבל לא לגמרי, שאם דירוג האשראי שלך טוב זה לחלוטין פרט שאפשר לכלול בכרטיס שלך באתר היכרויות.

דירוג האשראי בארצות הברית נע בין מינימום של 300 למקסימום של 850. הדירוג הממוצע נע סביב 690. דירוג של מתחת ל-620 נחשב גרוע, בין 620 ל-660 - בעייתי. מעל ל-720? מעולה.

כתושב חדש בארצות הברית, לוי התחיל מהדירוג הנמוך ביותר פשוט כי לחברות הדירוג לא היה עליו מידע. "אתה צריך להוכיח על פני זמן שכשיש לך חובות אתה משלם אותם ועל פי זה אומרים 'הבנאדם אמין יותר, הבנאדם אמין פחות'. זה משפיע על התנאים שאתה מקבל בכל מקום". כשהגיע לסוכנות לקנות רכב התברר לו שהוא יוכל לקבל הלוואה כדי לקנות אותו - בריבית של יותר מ-30%. לוי מספר לנו שכל אחת מסוכנויות הרכב עובדת עם כמה גורמים מממנים, כל אחד מהם פונה לפלח שוק אחר, חלק מעדיפים לעבוד עם לווים בסיכון גבוה (עם דירוג נמוך) ולקצור ריביות גבוהות, אחרים לא מוכנים להתקרב למי שהדירוג שלו מתחת ל-700 נקודות.  בסופו של דבר, הבעלים של הרכב הראשון שלו בארצות הברית הייתה בכלל בת זוגו, שהרכב נקנה על שמה. את הרכב השני רשמו על שם שניהם - "הקרדיט שלי עוד לא היה גבוה ורציתי את התנאים הטובים שהיא זכאית להם. בלעדיה, הייתי מקבל שבעה אחוז ריבית והיא קיבלה אחוז אחד. אני מכיר אנשים שההלוואה היחידה שהם יכלו לקבל לרכב היא 24%. קנו רכב בששת אלפים דולר ושילמו עליו עשרת אלפים דולר".

להעביר מידע למען התחרות

שוק האשראי הצרכני בישראל - כלומר, סך כל ההלוואות שישראלים לוקחים שלא לצרכי דיור או לצרכים עסקיים - הוא שוק ריכוזי מאוד. זה אומר שנכון לסוף שנת 2016 יותר  מ-80% מסך ההלוואות שלקחנו, סכום של 132 מיליארד שקל, ניתנו לנו על ידי הבנקים. בעיקר שני הבנקים הגדולים. כ-10% נוספים, 16 מיליארד שקל, ניתנו לנו על ידי חברות כרטיסי האשראי, שנכון להיום נמצאות בבעלות הבנקים. כך שלמעשה, הנתח של הבנקים בשוק האשראי הצרכני הוא יותר מ-90%.  

אם תשאלו את מוריס דורפמן, מי שהיה סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הסיבה המרכזית לריכוזיות הזו היא פערי מידע - "ברגע שבנק אחר יודע עלייך פחות מהבנק שלך יש לו בעיה לתת אשראי בריבית טובה. את לקוחה מסוכנת מבחינתו", הוא אומר. "במקביל, הבנק שלך יודע שהבנק האחר יודע עלייך פחות אז אין לו אינטרס לתת לך הצעה טובה כי אין באמת  תחרות". בדיוק בגלל זה דורפמן יזם לפני שלוש שנים הקמה של ועדה בינמשרדית שבחנה את שיפור המערכת לשיתוף בנתוני אשראי  וגם ישב בראשה. התוצאה - חוק נתוני אשראי החדש שאמור להיכנס לתוקף בעוד כשנה וחצי ולייצר גם אצלנו דירוגי אשראי. אם תרצו, ממש אמריקה. "זו בעצם הדרך לשבור את פער המידע בין מה שהבנק שלך יודע עלייך לבין מה שבנק אחר יודע עלייך, וכך ליצור תחרות", מסביר דורפמן.


מוריס דורפמן. כמו מכונית יד שנייה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

על פי החוק, בנק ישראל יקים מאגר שבו ייאספו נתונים על ביצועי האשראי וההתנהלות הפיננסית של כולנו. בנק ישראל עצמו, הבנקים, חברות האשראי, וגם לשכות ההוצאה לפועל, בתי המשפט, חברת החשמל  וכונס הנכסים הרשמי, יידרשו להעביר למאגר נתונים על אודותינו. הנתונים הללו יכללו מידע על ההלוואות שלקחנו, כמו למשל מידע על יתרת ההלוואה, על זמני הפירעון, ועל מוסר התשלומים שלנו, כמו גם מידע על מסגרת האשראי. בניגוד למצב כיום, שבו נאסף עלינו בעיקר מידע שלילי שמשמש כתמרור אזהרה לבנקים, המידע במאגר יהיה גם חיובי. אם את משלמת את המשכנתא כל חודש כמו שעון, הבנק שממנו תרצי לקחת הלוואה יוכל לראות את זה, גם אם את לא לקוחה שלו - ולהציע לך תנאים בהתאם.

איך זה יקרה? במקביל להקמת מאגר המידע, בנק ישראל יחלק רישיונות לגופים פרטיים שייקראו לשכות אשראי. חברת הלוואות שתרצה לקבל מידע על לקוח פוטנציאלי תצטרך לקבל את הסכמת הלקוח, ואז תוכל לבקש מלשכת האשראי דו"ח עם הנתונים שלו המופיעים במאגר או לבקש מהלשכה לנתח עבורה את הנתונים ולהעביר אליה דירוג, מספר אחד בן שלוש ספרות שיסכם את מצבו של הלקוח.

דורפמן בטוח שביזור מידע על הלווים יגביר את התחרות אבל גם לו ברור שיהיו לא מעט ישראלים שייפגעו מהעניין. "החיסרון הוא שיש לקוחות שכן מקבלים היום תנאים יותר טובים ממה שהיו מקבלים אילו היו יודעים עליהם את כל המידע שייאסף", הוא אומר. "זה דומה למצב שבו אני מוכר רכב יד שנייה, כשמישהו קונה ממני רכב יד שנייה הוא לא יודע עליו כל מה שאני יודע עליו. מי שנפגע אלה אנשים שיש להם רכב יד שנייה מעולה ושמור, הם מקבלים פחות מהמחיר האמיתי, אבל לפעמים אנשים שיש להם רכב דפוק מסתירים את זה ומקבלים מחיר יותר טוב מהמחיר האמיתי של הרכב שלהם".

השחקנים שמתחממים על הספסל

הקמת מאגר האשראי אמורה לייצר תחרות בין הבנקים, אבל לא רק. הכוונה היא גם לאפשר כניסה של שחקנים חדשים לשוק האשראי. חלקם מנסים כבר כמה שנים לנגוס בתעשיית ההלוואות אבל לא מצליחים, בין היתר בגלל שלבנקים יש בלעדיות על המידע. מדובר למשל בחברות P2P, גופים שמחברים בין מלווים פרטיים מהציבור לבין מי שמעוניין לקחת הלוואה.

אינפוגרפיקה אשראי צרכני

"בשלושת החודשים הראשונים של 2017, קיבלתי ביקושים לאשראי ב-150 מיליון שקל, מתוכם אישרתי 6.6 מיליון" מספר עופר כרמל, מנכ"ל פלטפורמת ההלוואות ELOAN. "או שאנחנו מפספסים - ואנחנו לא, או שפונה אלינו אוכלוסיה כה חלשה עד שגם לו רצינו לא יכולנו להלוות לה. לאוכלוסייה הזו זה בכלל לא משנה אם יהיה חוק נתוני אשראי, זה בכל מקרה לא יעזור להם. אבל זה כן יקל על האוכלוסיות שאני רוצה והן רוצות אותי לצאת מהבנק ולקבל מימון".

המידע שיש לכרמל על מי שרוצה לקבל באמצעותו הלוואה מוגבל. היום מי שפונה ל-ELOAN צריך להעביר צילום תעודת זהות, צילום שיק או כרטיס אשראי של הבנק, תדפיס חשבון עובר ושב שלושה חודשים אחורה, תלוש שכר אחרון ותלוש ארנונה, במידה שיש בבעלותו נכס. לדברי כרמל, כל זה לא מספיק. "אם כל המידע היה בפני, כנראה שהייתי מלווה 30 או 40 מיליון שקל מתוך ה-150 שביקשו, ולא 6. למשל, כשעצמאי פונה היום לבקש הלוואה מגורם חוץ בנקאי קשה לו מאוד לספק נתונים ותמונת מצב פיננסית על ההתנהלות שלו כי בהגדרה ההכנסה שלו משתנה מחודש לחודש. מספיק שהיו לו חודשיים קשים ואני אראה אפס הכנסה. אם מחר יהיה לי מאגר מידע מלא, אמיתי, שיאפשר לי לראות איך הוא מתנהל לאורך שנים אוכל לתת לו הלוואה הרבה יותר בקלות ובתנאים הרבה יותר טובים". כרגע, העדר המידע גורם ל-ELOAN להציע ריביות גבוהות יחסית - ולכן פונים רבים מוותרים על ההלוואה. 

עם זאת, מוסיף כרמל,  "אני מאוד סקפטי לגבי לוחות הזמנים. בבנק ישראל מדברים על זה שהמאגר יעמוד על הרגליים ב-2018, אבל עד היום עוד לא נבחר הגוף הטכנולוגי שיבנה אותו. זה תהליך מאוד מורכב ובנק ישראל לא בדיוק ידוע כגוף מהיר ויעיל".

צוריאל תמם, המנהל העסקי של המערכת לשיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל, שעוסק בימים אלה בהקמת המאגר טוען מצדו שהבנק יהיה מוכן בזמן. כנראה. "התאריכים מאתגרים מאוד אבל אנחנו מחויבים אליהם ועושים כל שביכולתנו כדי לעמוד בהם. במדינות אחרות יש לוחות זמנים ארוכים בהרבה לתהליכים דומים. לכן גם התחלנו תהליך רישוי של לשכות עוד לפני המאגר, כדי שחברה שרוצה להיות לשכה תוכל בוודאות לסיים את התהליכים עד סוף שנת 2018. כרגע אנחנו פועלים מול מספר חברות, חלקן מאוד רציניות. יש עוד נעלמים כמו המחירים, באיזה מחיר הלשכות יקנו את המידע מהמאגר ובאיזה מחיר יוכלו למכור את המידע, המחירים האלה צריכים לעבור את ועדת הכלכלה וזה עוד בתהליך".

"מצטער, הדירוג שלכם לא גבוה מספיק בשבילך לקנות מזרון"

אסף ושרון אלפר חיים בארצות הברית כבר שנתיים. המציאות שבה כל מהותם הכלכלית מצטמצמת למספר אחד תפסה אותם לא מוכנים. "הקרדיט שלנו לא היה גבוה מספיק כדי לקנות מזרון. המוכר שאל אם אנחנו רוצים לשלם בתשלומים וכשאמרנו שכן הוא הלך לחדר השני והקיש את ה -social security שלי. הוא ראה מייד את הקרדיט סקור והודיע שזה בלתי אפשרי. צריך לשלם במזומן, אין תשלומים"

כמה המזרון עלה?

"1000 דולר. מחיר שישראלים מגהצים באשראי ומחלקים לתשלומים בקלות".

זו בסך הכל אנקדוטה נחמדה. חבלי קליטה של מהגרים. להסתדר בלי מזרון חדש זה אולי אפשרי, אבל כשאין איפה להניח את המזרון  זה כבר יותר בעייתי. "שוק הדיור כאן מאוד תחרותי. כשחיפשנו דירה בפעם הראשונה אנשים הגיעו עם קלסרים מלאים מסמכים והציגו את העבר הפיננסי שלהם ואת הדירוג שלהם ולנו פשוט לא היה כי אנחנו לא מכאן. בסוף מצאנו בחור ישראלי שהשכיר לנו דירה והיה מוכן לוותר לנו על הקרדיט סקור".

"בכמה מקומות עבודה ביקשו ממני בטפסים למלא את הקרדיטסקור", אסף מספר, "לא שמעתי מהם בחזרה. אני לא יודע אם זה הייתי אני או הדירוג".

החלום האמריקאי במגבלות הקרדיט סקור. צילום אילוסטרציה סרג' אטאי פלאש 90החלום האמריקאי נתקע בקרדיט סקור. מונית בניו יורק (צילום אילוסטרציה: סרג' אטאי, פלאש 90)

החוק הישראלי קובע שגופים מלווים יוכלו לפנות ללשכת אשראי ולבקש מידע על לקוח רק לאחר שקיבלו את הסכמתו לכך. הם יוכלו לעשות זאת רק לצורך בחינה של עסקה עם אותו לקוח, בין אם כדי להחליט האם להתקשר איתו בעסקה ובין אם לצורך בחינת סטטוס לאורך תקופת ההלוואה. גם הלקוח עצמו יוכל לבקש לקבל את המידע שנאגר עליו. גורמים אחרים, כמו מעסיקים ובעלי דירות, בכלל לא יוכלו לפנות ללשכות. החוק אפילו אוסר על מעסיקים לבקש או לקבל מהעובד הפוטנציאלי עצמו, ולא מהלשכה, נתונים הנוגעים לסטטוס האשראי שלו.

"מצבנו לאין ערוך יותר טוב ממדינות שונות בעולם שם מופעלות מערכות לשיתוף בנתוני אשראי ולדירוג. אנחנו לא מוכנים שישתמשו במאגר הזה לצורך שכירות של דירות, לצרכים חברתיים, לראיונות עבודה וכיו"ב", אומר צוריאל תמם."אנחנו בונים את כל התשתית רק כדי לעזור ללקוח בפעילות האשראי שלו. קשה לי לראות מצב שתיווצר נורמה של בקשה לקבל דירוג אשראי לצורך שכירות של דירות". אבל, גם תמם מודה שבנק ישראל לא שולט בנורמות החברתיות שמתפתחות - "ברגע שהמידע יגיע ללקוח הוא יוכל לעשות איתו מה שהוא רוצה". השורה התחתונה היא שבעלי דירות אמנם לא יוכלו לפנות ישירות ללשכת האשראי כדי לקבל את הדירוג שלנו, אבל בהחלט יכול להיות שבעתיד נדרש כולנו פשוט לנדב להם את המידע. או להישאר ברחוב.  

וזה עוד במקרה הטוב. באפריל 2016, ממש במקביל לכניסת חוק נתוני אשראי לספר החוקים הישראלי הקדיש הקומיקאי האמריקאי (ממוצא בריטי) ג'ון אוליבר 20 דקות בתוכנית הלילה שלו לקרדיט סקור. בין היתר, מצטט אוליבר מחקר של הממשל האמריקאי הטוען כי אצל לא פחות מ-25% מהאמריקאים היו שגיאות בדו"ח האשראי - אצל אחד מתוך 20, השגיאות היו משמעותיות מספיק כדי להקפיץ את מחיר המשכנתא.   

"אחת הבעיות הכי גדולות זו גניבת זהויות לצרכי קרדיט" מספר לנו אלעד לוי, "מישהו הצליח להתחזות לאמא של בת הזוג שלי, קנה דברים ולא שילם. אלה דברים שהוא לא יכול היה לממן עם דירוג האשראי שלו, אז הוא גנב את הזהות שלה כדי לקבל הלוואה ולברוח".

"אני לא רואה מצב שיהיו אירועי כשל בתהליך הדירוג", אומר תמם. "בארה"ב ובמדינות רבות אחרות לשכות האשראי הן חברות פרטיות ולכן פחות מחויבות ללקוח אלא יותר לעצמן ולנותני האשראי. הן גם פחות מפוקחות וזה יכול להסביר אירועי כשל בשיעור גבוה. המאגר שלנו יוקם בבנק ישראל המחויב אך ורק ללקוח, הלשכות מפוקחות בפיקוח ייעודי עם חקיקה ייעודית ויהיו תחת זכוכית מגדלת. הן ידרשו לתקף את מודל הדירוג שלהן באופן שגרתי ולקיים תהליכים נאותים של ניהול פניות הציבור".

האמת שנכון לעכשיו, פשוט אי אפשר לדעת.