(צילום: פלאש 90)

קוד ברמה

חברת רבטק רוצה לשלב חרדים בהייטק הישראלי. אם זה יצליח, המצב של כולנו יהיה טוב יותר בעתיד. חיות כיס, גרסת הטקסט
שאול אמסטרדמסקי ועקיבא ווייס
30 במאי 2017
11:49

הכתבה שלפניכם היא תסכית של הפרק החדש של "חיות כיס" - הפודקאסט של "כאן באמת". אתם יכולים להאזין לנו כאן או באפליקציית הפודקאסטים האהובה עליכם, ואם יותר נוח לכם לקרוא כרגע - גרסת הטקסט לפניכם.

שאול: מבחוץ, הבניין ברחוב יהודה הלוי 10 נראה כמו סתם עוד בניין טיפוסי בבני ברק. שתי קומות מגובבות זו על זו. חלונות פתוחים, חלונות סגורים. מבפנים עולים קולות לימוד. במדרגות היורדות משמאל נערים חרדים מעמיסים מוצרי מזון בארגזים. אחד מהם מסביר לי שמה שאני מחפש נמצא במדרגות מימין, אלה שעולות למעלה. אני עולה בהן ומגלה דלת מתכת גדולה עם אינטרקום. צלצול והיא נפתחת. אני עולה למעלה, ומגיע לדבר הכי לא צפוי שאפשר למצוא בשכונה הזו: חברת הייטק. ולא סתם, כזו שמי שמנהל אותה הוא לא מישהו, אלא מישהי.

ורד מור: "שמי ורד מור, אני מנכ"לית של חברת רב-טק, שזה בית תוכנה שהייחודיות שבו שרוב רובם אם לא כולם של המתכנתים הם גברים חרדים לומדי תורה".

חלק ראשון: חברת ההייטק עם העובדים החרדים

שאול: שלום וברוכים הבאים לחיות כיס, הפודקאסט של "כאן באמת". אני שאול אמסטרדמסקי.

עקיבא: ואני עקיבא ווייס

שאול: והיום נספר לכם על הבניין הזה בבני ברק, ועל המשימה שחברת רבטק לקחה על עצמה: לשלב חרדים בהייטק הישראלי.

המשימה: לשלב חרדים בהייטק. ורד לב בהמשימה: לשלב חרדים בהייטק. ורד מור ב"רבטק" (צילום: אדוארד קפרוב)

אתה יודע, עקיבא, בשנים האחרונות, בכל פעם שכתבתי על חרדים שיוצאים מחברת הלומדים ומשתלבים בשוק העבודה קיבלתי שני סוגים של תגובות.

עקיבא: בטח אומרים לך שזה נורא מעט, שזה לא מייצג שום דבר, שזה השוליים ולא המיינסטרים.

שאול: בינגו. חלק מהאנשים אומרים לי איזה יופי, כל הכבוד, וכאלה. אבל רוב האנשים, בעיקר חרדים, אומרים לי משהו כמו: אל תתבלבל, זה לא המיינסטרים החרדי, זה השוליים שלו. המיינסטרים החרדי לא עובד, ולא יעבוד.

עקיבא: וזה היופי של רבטק, שהם מודעים לזה. הם מודעים לזה שהחרדים שמשתלבים בתעסוקה הם היוצאים מן הכלל. למעשה, כל החזון שלהם ממוקד בדיוק בעניין הזה, להפוך את היוצאים מן הכלל, לכלל.

שאול: אבל עוד לפני שנגיע לזה. קודם כל ולפני הכל, רבטק היא עסק חברתי, כלומר שהיא פועלת למטרת רווח אבל הרווח הזה מושקע בחזרה בחברה.

עקיבא: רבטק הוקמה בשנת 2013 על ידי הרב דוד לייבל מבני ברק. הוא רב שמשתייך לזרם הליטאי האשכנזי. הוא הגיע לישראל מצרפת, והמודל שהוא הכיר משם הוא מודל של חרדים שעובדים, והם לא פחות חרדים בגלל שהם עובדים. רק פה, בישראל, הוא מצא מודל אחר, של חרדים שרק לומדים.

שאול: איך זה יכול להיות שבחו"ל חרדים עובדים ובישראל לא?

עקיבא: אז אם נסתכל כמה עשורים אחורה, לפני 50-60 שנה, זה מה שהיה. אנשים כמו סבא וסבתא שלי עבדו. והם לא היו פחות חרדים, הם היו לומדים בלילה או בבוקר. אחרי השואה הציבור החרדי הרגיש שחברת הלומדים מתפרקת. לכן הרימו את כל הישיבות והכוללים - דבר שלא קיים המון זמן, הוא התחזק בעשורים האחרונים והיום יש אותו בכל מקום. החרדים הסתגרו בתוך עצמם, הם לא יצאו לעבוד ובעיקר חיזקו את עולם התורה.

שאול: הרב לייבל החליט שהוא רוצה לייבא לישראל את המודל החרדי החו"לי, החוצניקי כמו שהחרדים קוראים לזה.

עקיבא: זה לא שחרדים לא עבדו עד היום. יש חלקים גדולים של חרדים שכן עבדו ועובדים. עבודות קודש וכאלה. אנשים שבאים לרבטק הם אנשים שרוצים עבודה מקצועית יותר, זה השינוי של האקדמיה. תמיד היו חרדים שעובדים במכולת.

שאול: מאחר שהרב לייבל רצה שהחרדים ישתלבו בשוק העבודה אבל לא יוותרו על הצביון החרדי שלהם, הוא הבין שהפתרון צריך להיות משהו שמאפשר להם להתחיל לעבוד אבל גם להמשיך ללמוד, והכל באותו המקום.

עקיבא: וכך בעצם הוא החליט להקים את רבטק, שהיא בעצם בית מדרש שמשולב עם מכון להכשרה להייטק. לימודי קודש בבוקר, לימודי חול מהצהריים, ואחרי שנה מתחילים לעבוד בהייטק. בערך.

שאול: המסלול של רבטק נחלק לכמה שלבים. בשלב הראשון -

ורד מור: "הם מקבלים את הלימודים במלגה מלאה, הם לא משלמים על הלימודים. הם מקבלים מלגת קיום חודשית מהעמותה, אברטק, של 2000 שקל בחודש, שזה שווה להכנסה שהיתה להם קודם".

שאול: בשנה הראשונה, כשהם בלימודים, מתחילים איתם מהבסיס. קודם כל להשלים פערים:

ורד מור: "הם מתחילים בשלב ראשון שלושה חודשים של אנגלית ומתמטיקה, כי אנחנו צריכים להביא אנשים שאין להם שום ידע בתחומים האלה למצב שהם יוכלו להתחיל ללמוד תכנות. לוקח לנו שלושה חודשים להביא את האנשים למצב של אפשר להגיד 3 יחידות מתמטיקה בתחומים הרלוונטיים לעולם התוכנה. אנגלית - אנחנו נותנים הרבה מאוד בשביל שהם יוכלו להתחיל להיות כאלה שמסתכלים על חומר באינטרנט ומצליחים לתפקד מולו. אין פה יומרה להפוך אותם לדוברי אנגלית".

שאול: אחרי צמצום הפערים, הם מתחילים ללמוד שפות תכנות בסיסיות. ואז, בסוף השנה הזו, מגיע הפאנץ':

ורד מור: "בתום השנה הם מתקבלים אוטומטית, כולם, כל מי שסיים בהצלחה, לחברת רבטק, שהיא חברת תוכנה, ופה הם מתחילים את שלב הסטאז'".

שאול: "כלומר שאתם מתחייבים לכל אברך שנכנס לתכנית - אנחנו נעסיק אותך".

ורד מור: "בדיוק. בעצם אנחנו מתחייבים למשך שנתיים וחצי להעסיק אותם, לא משנה אם יש לי או אין לי פרויקטים, והשכר שלהם הוא שכר שהוא שווה ערך למשרה מלאה, בין 7000-6500 שקל, רק שהם עובדים 75% משרה כי הם לומדים בבוקר. כלומר מקבלים בין 5 ל-5.5 אלף".

עקיבא: כך, כשהם יוצאים מהעולם של הישיבה ונכנסים לעולם הזה של רבטק, הם יודעים מהרגע הראשון שמובטח להם שאם הם יסיימו, לא רק שתהיה להם משכורת, צפויה להם וואחד עליה ברמת החיים.

ורד מור: "ברור שבתוך שנה הם הכפילו את השכר שלהם לחלוטין".

שאול: ואחרי השנתיים וחצי האלה, ורד אומרת לנו, הטובים במיוחד נשארים כמתכנתים בחוזה אישי עם שכר תחרותי להייטק, בשכר של 9,000 ל-11 אלף שקל, לשלושת רבעי משרה. הם עובדים ברבטק בתור נותני שירותי תוכנה לחברות אחרות, כלומר אאוטסורסינג. בין הלקוחות של רבטק נמצאים גם צ'ק פוינט וEMC וגם סטארט אפים קטנים.

עקיבא: ואם אתם חושבים לעצמכם - נו, הם לא באמת אנשי הייטק, הם בטח עושים רק את העבודות השחורות של ההייטק, שרק חרדים בלי ליבה יודעים לעשות, לורד יש מה להגיד על זה:

ורד מור: "דבר שני ששמנו לעצמנו כעיקרון, אנחנו דוחפים אותם לעולם התכנות האמיתי, ההיי אנד. כלומר בתחום פיתוח אפליקציות וגם בתוך זה אנחנו בעולמות של הנייטיב אנדרואיד, ios, לא בווב, בדברים האמתיים שמתעסקים עם הטכנולוגיה הכי מורכבת. ובצד השני אנחנו בכל עולם הדבאופס, עולם תשתיות פיתוח, עולם מאוד מתפתח. היום כשנדרש לשחרר גרסאות ולפתח דברים באוטומציה, כדי לאפשר את התהליך שיהיה מאוד מהיר, אנחנו בשני העולמות האלה".

שאול: יש סיבה שבגללה רבטק פועלת במודל הזה. אם היא היתה פועלת במודל אחר, האברכים לא היו באים. אנשים אנשים, בסוף כולנו עובדים על פי תמריצים.

ורד מור: "הם כבר אנשים בעלי משפחות. נשואים, ילד אחד, שתיים ויותר. הם בתור אברכים מקבלים מלגת קיום בסיסית בסדר גודל של 2,000-1,500 שקל בחודש ואם הם עוזבים את הכולל הם לא יכולים להרשות לעצמם לוותר על ההכנסה הזו. אז כל יציאה מהמסגרת לחיפוש לימודים אקדמיים של קורסים וכאלה אם אין בסוף הבטחת תעסוקה הם מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה. הם כבר יצאו, הם עשו את הצעד ואין להם לאן לחזור".

צילום: יעקב לדרמן פלאש 90ישיבה במודיעין עילית (צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90)

חלק שני: למה זה קורה?

שאול: אז זו רבטק. היא פועלת כרגע בבני ברק והיא פתחה השנה מחזור נוסף גם בירושלים. ורד ואנשיה רוצים להגיע לעוד ועוד ועוד מוקדים חרדים. והם פועלים בתוך הליבה של החברה החרדית, בעיקר בתוך הזרם הליטאי, שהכי פחות פתוח לרעיונות האלה מבין הזרמים החרדיים.

עקיבא: אם מבקרים ברבטק רואים שם ממש אברכים מבני ברק, לא חרדים מודרניים. לא תבדיל ביניהם לבין אנשים שלומדים בכולל, הם לא אנשים שיצאו מתוך החברה החרדית. מה שבולט ברבטק הוא שאתה רואה אנשים יושבים בחליפה שם ועובדים כי הם מרגישים ביתי יותר, כמו בישיבה. זה ההבדל בין רבטק לאקדמיה רגילה ואפילו למכללה חרדית.

שאול: כשהיית שם, ודיברת עם האנשים, מה אפיין אותם?

עקיבא: אנשים שרוצים לשמור על אורח חיים חרדי, לא רק חרדי אלא גם תורני. כלומר להמשיך ללמוד חצי יום שזה הרבה בשביל חרדי שעובד, ורוב האנשים שם הם אנשים שהחליטו שהם רוצים פרנסה ולהגדיל את רמת החיים שלהם.

יעקב קליין: "בסך הכל מה שהיה מאוד חשוב למייסדים של המקום פה, שלא יהיה רק מקום כמו מקומות אחרים שזה בעצם סוג של שוק עבדים. לוקחים עובדים חרדים שמטבע הדברים יותר קשה להם להשתלב במקומות חילוניים, ובגלל הסיבה הזאת מנצלים אותם ונותנים להם משכורות יותר נמוכות והם עובדים בסוג של פס יצור של דברים יותר פשוטים. פה באמת החברה משתדלת לעמוד בקדמת הטכנולוגיה".

עקיבא: זה למשל יעקב קליין. הוא אברך בן 29, נשוי פלוס שלושה ילדים. הוא בוגר ישיבה רגילה, אבל אז עבר לרבטק והיום הוא בונה אפליקציית השוואת מחירי יינות בצרפת.

יעקב קליין: "אנחנו עובדים עכשיו על פלטפורמה די גדולה שהזמין אותה יהודי צרפתי, שגר כרגע בארץ. הוא מתעסק הרבה בשוק של היינות, שהוא שוק גדול בצרפת ובמקומות אחרים. יש יינות שיכולים להגיע למחירים ממש גבוהים והוא בעצם בונה פלטפורמה שתאפשר להרבה אנשים שמתעסקים עם זה להעלות את כל המוצרים שלהם לאתר ולרכז את כולם במקום אחד. זה אתר די מורכב, כי כל הכוח מגיע מפורמט אחר של נתונים והיינו צריכים להתאים את זה למבנה של האתר, ובעצם יש גם פוטנציאל מאוד גדול, כי אדם שיש לו הרבה קשרים בתחום הזה של היינות, שמגלגל המון כסף בצרפת, אז יש פה אופק לפרויקטים גדולים".

שאול: ורק בשביל שתבינו את הפרופורציות, יעקב קליין ממש לא לבד. הנה שוב ורד מור, מנהלת רבטק:

ורד מור: "כשאנחנו פותחים הכשרה, ופתחנו מחזור אחד כל שנה, מתחילים להגיע אלינו קורות חיים.
יש לנו 30 מקומות ובמחזור האחרון קיבלנו יותר מ-600 קורות חיים. קורות חיים יכול להיות דף שכתוב בכתב יד אני גר פה ופה יש לי כך כך ילדים ולמדתי בישיבה כזו וכולל כזה".

שאול: אז למה זה קורה עכשיו? למה במשך שנים גברים חרדים רק למדו ובשנים האחרונות פתאום נולדות עוד ועוד יוזמות שמאפשרות להם להשתלב בשוק העבודה? אחת הסיבות שאני מכיר היא הסיבה הכלכלית: מחירי הדירות שעלו וכאלה. אבל לפי ורד מור, זה לא רק זה. גם זה, אבל לא רק.

ורד מור: "יש גם את הנושא של איזשהו עניין בחיים, תחום שמסקרן אותם. מה שנוצר פה בארץ הוא שמצופה ממך להיות רק לומד תורה, וזה יוצר אנשים שמגיעים למיצוי ומחפשים עניין אחר. הסיבה המרכזית זה פרנסה אבל יש גם את העניין של תחום מעניין בחיים".

עקיבא: זה נכון. וגם מהאברכים עצמם שמעתי דברים דומים. הנה מאיר גיל, אברך מקרית ספר, עם מגבעת וחליפה וזקן ארוך, והוא מדבר גם על פרנסה וגם על הגשמה.

מאיר גיל: "מה הביא אותי לרבטק? מחשבים זה דבר שתמיד עניין אותי. ואם אפשר להתפרנס וגם לממש הובי אז נהדר. אף אחד לא מפסיד, יש פה ווין ווין".

עקיבא: "איפה תהיו עוד עשור, הילדים שלך, תרצה גם כזה שילוב. עשית את זה בשביל הפרנסה ואתה מעדיף שהם ישבו בכולל אם כמובן תהיה להם אפשרות?"

מאיר גיל: "אני מעדיף שהילדים שלי יממשו את עצמם. אם לממש את עצמם זה אומר לשבת בכולל וללמוד, אז בטח שזה מה שהם יעשו. יש להם יכולות, יש להם את הכוח, יש להם את האפשרות, בטח שישבו ויעשו את זה. אני, ההיפך, הראשון שדוחף לשם. אבל אם צריך לצאת ואם מאיזו שהיא סיבה העולם החרדי פחות מספק את המקומות האלו, אז שילכו ויממשו את עצמם. אם צריך לצאת לעבוד שיצאו ויעבדו. אם אין מקומות עבודה אז צריך למצוא לזה פתרון. אבל זה בדיוק מה שרבטק באה לעשות. באה להציע את השינוי הזה. זה לא או שאתה בכולל או שאתה במקום שאני לא יודע איפה. יש המון אפור באמצע שיכול להיות, בוא נעשה אותו".

שאול: מימוש עצמי בעולם העבודה. לא בדיוק המסר שהייתי מצפה לשמוע מאב חרדי.

עקיבא: ותשמע גם את איציק לביא, ראש מחלקה ברבטק. שאלתי אותו איך הרחוב החרדי מקבל את זה שהוא חצי יום לומד אבל חצי יום עובד. והאם זה מתייג אותו באיזשהו אופן.

איציק לביא: "זו שאלה מאוד יפה. כי כשזה התחיל זה היה קשה לעיכול לאנשים, אבל האוכלוסייה שבאה לפה היום, זו אוכלוסייה ממיטב הישיבות ואנשים ואברכים מאוד רציניים וזה ממש לא מוכיח כך ואולי גם להיפך. אני רואה שהרבה מאוד אנשים, אחים, גיסים, דודים, קרובים ומשפחה זה עושה השפעה טובה. שרואים אדם שיצא לעבוד אבל הוא נשאר בלבוש שלו והוא נשאר ברמה הרוחנית שלו והוא מקפיד גם על לימוד תורה שזה דבר שהוא ממש לא טריוויאלי. בהתחלה זה אולי קשה לעיכול שיש כזו אפשרות אבל ברגע שיש כזו אפשרות זה לא דבר חדש ואפשר גם ללמוד תורה וגם לעבוד ולקיים את שתי המצוות". 

חרדי ביריד תעסוקה (צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90)חרדי ביריד תעסוקה (צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90)

חלק שלישי: הצד הפסימי

שאול: בשבוע שעבר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את התחזית הדמוגרפית שלה לעשורים הקרובים. אחת מהנקודות העיקריות בתחזית הזו היא שבשנת 2065 שיעור החרדים באוכלוסיה יגיע לשליש. זה פי שלושה מהיום. זאת אומרת שאם החרדים משתלבים בשוק העבודה, אבל לאט מדי, יש לנו בעיה.
ומי שחושב שזה בדיוק המצב - שהחרדים משתלבים אבל מעט מאוד ולאט מאוד - הוא טל וולפסון. אני מכיר את טל בערך עשר שנים, עוד מלימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית. בהמשך הדרך הוא עבד במכון ון ליר, בהמשך כעוזר של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, וכיום יש לו משרד פרטי לייעוץ כלכלי. אה, והוא גם הקים את הפודקאסט הכלכלי הראשון בישראל.

שאול: הגישה של וולפסון פשוטה - תסתכלו על המספרים. גם אם בשטח נדמה לכם שהדברים עובדים טוב, החלטות מדיניות לא מקבלים על סמך תחושות בטן, על סמך אנקדוטות. וכשמסתכלים על המספרים, המצב מבהיל.

טל וולפסון: "אז זהו, שלפי נתוני הלמ"ס ב-20 שנה הקרובות האוכלוסייה היהודית בישראל תגדל בערך ב-2 מיליון איש, מיליון חרדים ומיליון כל השאר. וזה אומר שהממוצע שלנו כחברה הוא מאוד מאוד יושפע הרבה יותר מהמגמות שקורות בחברה החרדית. ולכן כדי שנוכל לשמור כאן על רמת חיים שהיא גבוהה, רמת חיים כמו שאנחנו רגילים אליה פה בישראל, אנחנו צריכים שהמגמות בחברה החרדית יהיו הרבה יותר גבוהות".

שאול: זה לא שוולפסון לא יודע שהחרדים הולכים למערכת ההשכלה הגבוהה בכמויות גדולות יותר וששיעורי הכניסה שלהם לעבודה עלו בשנים האחרונות, אלא שהוא חושב שאנחנו לא מסתכלים על הנתונים האלה כמו שצריך.

טל וולפסון: "צריך להסתכל על המגמה באחוזים ולא במספרים מוחלטים. שיעורי הגידול הדמוגרפי בחברה החרדית הם גבוהים, ואז גם אם אתה בוחן את המגמות שיפור למשל ברכישת השכלה גבוהה באופן יחסי לא בטוח שיש כאן התקדמות".

שאול: ובאמת, כשמסתכלים על המספרים באחוזים ולא במספרים מוחלטים, וולפסון לגמרי צודק. קחו למשל את המספרים שמכון טאוב פרסם השבוע - מספר הסטודנטים החרדים גדל פי שלושה בשנים האחרונות, אבל באחוזים שיעור הסטודנטים החרדים מכלל החרדים בגילאים הרלוונטיים נמוך מאוד. בסך הכל 8% מבין הגברים החרדים בגילאים הרלוונטיים נמצאים במעגל ההשכלה הגבוהה, לעומת 47% בקרב גברים חילונים. 

צילום מסך מדו

צילום מסך מדו"ח מרכז טאוב

שאול: לא רק זה, גם מי שכבר הולך לאוניברסיטה לא בהכרח מסיים את הלימודים.

טל וולפסון: "מספרים לנו שמספר הסטודנטים הוא מאוד מאוד גבוה. אבל שוכחים לומר לנו שיש הרבה מאוד סטודנטים שנושרים מהלימודים. 60% מהגברים החרדים לא מצליחים לסיים את הלימודים האקדמיים. 30% מהנשים החרדיות לא מצליחות לסיים את הלימודים האקדמיים. ולכן, זה שיש הרבה יותר סטודנטים, זה לא נכון".

עקיבא: זה קשקוש. אתה מבין בכלל מה זה 10,000 סטודנטים חרדים שיוצאים ללמוד למרות ההתנגדות בחברה החרדית? הנשירה הגדולה של החרדים באקדמיה, לפי המל"ג, זו הנשירה במכינה. הם לא סופרים את זה בתור אחד שלומד באקדמיה עדיין, זה שנה לפני זה. זה אומר שחרדי שמגיע מהישיבה צריך להשלים בגרויות ומכינה לפני האוניברסיטה, שם החרדים באמת נופלים. אבל אותם חרדים שנכנסים לאוניברסיטאות, בין 90%-95% מסיימים. פעם היו 1,000 סטודנטים שהיו מיעוט. ברגע שיש 11,000 סטודנטים זה אומר שזה כבר לא בושה ללכת ללמוד וזה מה שישבור את החומות. ברגע שיהיה לך עורך דין או מנהל ברחוב, זה מה שמשנה את החברה החרדית.

שאול: כשאני מספר לו על רבטק ועל מה שהם עושים, על השינוי שהם מחוללים בלב החברה החרדית, וולפסון חוזר על המסר - זה טוב, זה פשוט לא מספיק. בכלל.

טל וולפסון: "אני חושב שמה שהם עושים זה דבר מדהים. אבל מה שמעניין, אם אנחנו יודעים שהחברה החרדית ב-20 שנה הקרובות תגדל במיליון איש, בוא תשאל כמה אחוזים מתוך המיליון איש יהיו חלק מהתכנית של רבטק. זה השאלה המעניינת. זה שיהיו כמה מאות ברבטק זה טוב מאוד, אבל בוא נראה ברמת המקרו מה קורה כאן בחברה".

חלק רביעי: צמיחתו של מעמד הביניים החרדי

שאול: כשהחרדים משתלבים בשוק העבודה, ועוד במשכורות גבוהות, העלייה ברמת החיים מתרגמת בסוף לצמיחתו של מעמד ביניים חרדי חדש עם רמת חיים גבוהה יותר שמזכירה את מעמד הביניים הלא חרדי. עקיבא, אתה בדיוק הכנת כתבה על זה, על החרדים הבורגנים החדשים, ואחת הביקורות שחטפנו היתה שתיארנו משהו שהוא בשוליים. רק שאלה לא השוליים.

עקיבא: נכון, וזו הסיבה שהלכנו לדבר עם ד"ר חיים זיכרמן. הוא חרדי מהבית, אבא שלו הוא מהדוברים הרהוטים של הפלג הירושלמי. היום הוא מנהל הקמפוס החרדי בקריית אונו, בוא נשמע מה הוא חושב על זה.

חיים זיכרמן: "מעמד הביניים החרדי של האוכלוסייה החרדית מצביע על קבוצה שהולכת וגדלה אני יכול להגיד שהיום אנחנו מדברים, פחות או יותר על בין עשרה לעשרים אחוזים מהאוכלוסייה החרדית. אבל מה שמשמעותי יותר היא קצב הגידול של הקבוצה הזאת. כלומר אנחנו יכולים לראות שהקבוצה הולכת וגדלה. האינדיקטור לכך, זה הצמיחה של הגברים החרדים בשוק העבודה, צמיחה מהירה של חרדים באקדמיה וצמיחה של חרדים במוסדות נוספים כמו צבא שירות אזרחי וישיבות תיכוניות חרדיות. כל הדברים האלו מצביעים על כך שיש איזשהו סדק בחברת הלומדים החרדית, כמו שאנחנו מבינים אותה, ולאט לאט הולכת ונבנית חברת עובדים חרדית".

עקיבא: למרות שהדגשנו את זה שהמשפחות ממשיכות את החיים התורניים היה חשוב לאנשי מעמד הביניים החרדים להסביר שהם עושים את זה כי הם רוצים להתפרנס, וככה הם גם מחנכים את הילדים שלהם יחד עם שמירה על אורח החיים החרדי. זה שהצגנו את זה כאילו זה משפחות פתוחות יותר זה קצת הפריע לאנשים. אבל זה בדיוק העניין, הדיונים המרכזיים על הכתבה הזו היו בוואטסאפ ובקבוצות פייסבוק של חרדים עובדים. זה לא שהם פחות חרדים, זה חרדים של 2017. יש קבוצות פייסבוק עם אלפי חרדים שם עם דיונים ערים.

חיים זיכרמן: ישנם מתחים בין חברת הלומדים לחברת העובדים. והמתחים הללו מהווים גורם לחץ משמעותי בתוך החברה החרדית עצמה. למשל, האם יקבלו את הילדים של החרדים העובדים לתלמודי התורה או לא יקבלו אותם. כל הדברים הללו בעצם, תוך כדי שימוש במוסדות החינוך מהווים מנוף לחץ על החרדיות העובדת.

"המיינסטרים החרדי מדבר בשפה כפולה ביחס לעניין הזה. הוא לא מכיר בהם לכתחילה. השאלה האם הוא מכיר בהם בדיעבד. כלומר, לכתחילה התפיסה החרדית בעיקר הליטאית, צריך לומר - כי מבחינת החסידים זה יותר מקובל לצאת לעבוד. תפיסת העולם הליטאית גורסת שאנחנו מעדיפים שהגברים החרדים יישארו ללמוד, אנחנו בטח לא מעדיפים שהם ייצאו לעבוד, מקצועות אקדמיים שמרחיקים אותם למעשה מליבת הקהילה. מצד שני זו כבר תופעה שכבר לא תופעת שוליים. כשיש יותר מעשרת אלפיים סטודנטים חרדים באקדמיה זה אומר שמדובר בתופעה מבוססת. ומכוון שכך היהדות החרדית או ההנהגה החרדית לא יכולה להתעלם מהם ולא יכולה להתכחש מהתופעה".

חלק חמישי: לאן ממשיכים מפה?

שאול: ורד מור לא אדישה לביקורת כמו זו שמשמיע טל וולפסון. למען האמת, לא רק שהיא לא אדישה לביקורת הזו, אלא זו בדיוק הגדרת המשימה שלה, לדאוג שהיוצא מן הכלל יהפוך לכלל.

שאול: הרבה חרדים אומרים לי כל האנשים האלה הם לא מייצגים. הם מיעוט, אל תתבלבל הם היוצאים מהכלל.

ורד מור: "אצלנו מי שנמצא הם לא היוצאים מן הכלל. הדבר הזה, המיזם הזה, הייחודיות שלו באמת היא שהיא הצליחה לתת לליבה של הציבור החרדי את המענה הזה. בגלל זה לקח זמן לאנשים להבין, לקבל את האישור שהדבר הזה הוא בסדר. כשקמנו לפני ארבע שנים היו לנו 100 ומשהו מועמדים. הקפיצה שהיתה לנו מהמחזור הראשון לשני באה מתוך זה שאנשים ראו שאלה שבאו לרבטק נשארו אותו דבר. ולכן בניגוד לאלה שיצאו החוצה ואולי איבדו מהצביון, וזה מה שנותן לזה את הלגיטימציה. אותו אחד שהיה בבית כנסת או בכולל האברך לדוגמא, הוא היום ממשיך ללמוד תורה, מתפרנס בפרנסה בכבוד ונראה אותו דבר".

עקיבא: והם ממש לא מעוניינים להישאר קטנים. הם רוצים להגדיל את רבטק למימדים ארציים, לפעול בכל מקום שבו יש קהילה חרדית גדולה, בשביל לעשות שינוי של ממש בחברה החרדית. את השינוי של מעמד הביניים שמתחיל לעבוד אפשר לראות גם בקרב ההנהגה החרדית. אם ראינו שנפתח בית ספר לתלמידים של בנים של חרדים עובדים, משהו שלא היה קורה פעם בברכת המיינסטרים החרדי, עכשיו אתה רואה את הפוליטיקאים החרדים באים לברך.

ורד מור: "כדי באמת לתת ביקוש לשני הצדדים גם לאוכלוסיה החרדית וגם לשוק ההייטק הדבר הזה צריך לגדול למאות ולאלפים. אנחנו לא צריכים לפתוח מחזור אחד בשנה, אנחנו צריכים לפתוח שני מחזורים בכל ריכוז אוכלוסיה חרדי בארץ. זה הכיוון שאנחנו מכוונים אליו".

שאול: וזה מה שהם עושים היום - עובדים על תהליך של גיוס כספים ושל פיתוח יכולות שיאפשרו להם לגדול בצורה משמעותית לפריסה כלל ארצית.

עקיבא: אם הם יצליחו, זו תהיה מסגרת משמעותית מאוד עבור צעירים חרדים שרוצים להשתלב בשוק העבודה במשכורות גבוהות יחסית, ועדיין לשמור על אורח חיים תורני.

שאול: אנחנו יודעים שזו טיפה בים, אנחנו יודעים שהקצב הוא אטי, אבל לפחות מבחינתי, כאיש מעמד ביניים חילוני שרוצה שהחיים של הילדים שלו פה יהיה טובים יותר, רבטק היא סיבה להיות קצת אופטימי, במקום לשקוע בדכדוך אינסופי לגבי החברה החרדית. בכל אופן, לסיום, יש דבר אחרון שאתם צריכים לדעת לגבי ורד מור:

שאול: "איך זה לעבוד בתור אישה, ולא סתם בתור אישה חילונית בבני ברק, איך הם מקבלים את זה?"

ורד מור: "גם זה משהו שנורא מהר הפך להיות טבעי לחלוטין. הדבר הראשון הוא שכשאתה מדבר עם בן אדם, בסוף אתה רואה בן אדם עם אותן דילמות ומחשבות.
גיליתי גם שמה שמצטייר מבחוץ כמעמד אישה מוחלש בחברה החרדית, לפחות בסביבה שאני מסתובבת בה, זה ממש לא ככה. נהפוך הוא. האישה היא המפרנסת והיא מקבלת ההחלטות. הרבה מאוד חברה שהגיעו אלינו אמרו בראיונות אשתי לא הרשתה ללכת לזה ולזה, רק לרבטק. גם ההתנהלות של היחסים ביום יום, יש המון התייעצות המון בטלפון עם האישה שלהם. אז לקבל אישה כמנהלת, זה לא היה מוזר כמו שזה נשמע"

שאול: אם אתם צעירים או צעירות חרדים שרוצים לספר לנו את הסיפור שלכם, על למה החלטתם להשתלב בשוק העבודה, או בדיוק להיפך. אם גם אתם מכירים מיזם אחר שעושה את זה, או חושבים שכל מה שסיפרנו לכם בפרק הזה הוא בולשיט אחד גדול ושאנחנו לגמרי לא קולטים את החברה החרדית, כתבו לנו. כנסו עכשיו לפייסבוק, חפשו את העמוד שלנו - כאן באמת - עשו לנו לייק והשאירו לנו הודעה. אם יש לכם סיפור טוב, נשמח לתת לכם לספר אותו.

עקיבא: תודה רבה לרום אטיק המפיק האגדי שלנו ששופך זיעה שיהיה לכם פרק חדש של חיות כיס בכל שבוע, תודה רבה לאסף רפפורט שהיה טכנאי השידור ותודה רבה גם לאיל שינדלר.

שאול: תודה לכל מי שסייע בהכנת הפרק הזה, ובעיקר לחוף רשף, מנהל פיתוח עסקי ברבטק שפתח לנו את דלתו לרווחה ונתן לנו כל מה שהיינו צריכים למרות ששיגענו אותו מיליון פעמים. אתם יכולים למצוא את כל הפרקים של חיות כיס באתר של כאן או באפליקציית הפודקאסטים החביבה עליכם, כמו גם את הכתבה של עקיבא ווייס על מעמד הביניים החרדי. תודה רבה עקיבא,

עקיבא: תודה רבה שאול,

שאול: וכרגיל, תודה רבה לכם שהאזנתם.