(צילום: AP)

למה אתם מתרגשים מהקרדיט סקור?כבר יש לכם ציון

כבר היום הבנקים מדרגים אתכם כדי להעריך את הסיכוי שלא תחזירו הלוואה. הקרדיט סקור יספק יותר שקיפות ומידע, שיאפשרו לכם לקבל ריבית נמוכה יותר
אסף צימרינג

בעוד כשנה וחצי תיכנס לתוקף מערכת הקרדיט סקור, שתאפשר לבנקים לתת לנו ציון על ההתנהלות הפיננסית שלנו. הציון הזה ישפיע, בין השאר, על הריבית שנשלם על ההלוואות שלנו. רבים בחברה הישראלית טוענים שהחוק החדש עשוי להיות הרסני. קרן נויבך, למשל, דיווחה בפתח תכנית הרדיו שלה בנושא מאגר נתוני האשראי ש"יש שאומרים שהוא [חוק נתוני האשראי החדש] ממש מכת מוות כלכלית למאות אלפי ישראלים". אחד מהם הוא פרופסור דוד לוי-פאור מהאוניברסיטה העברית, שהסביר בנוגע למאגר נתוני האשראי כי "נמצאה הדרך להפוך את האי-שוויון הארעי הזה להסדר של קבע. המנעול נמצא, והמפתחות להמשך השעבוד גם הם נמצאו. כל מה שנותר הוא לזרוק את המפתח לבאר."  הכצעקתה?

יש לא מעט נתונים בנושא, אבל העובדה החשובה ביותר שצריך להכיר כשבאים לדבר על מערכת הקרדיט סקור החדשה שצפויה להיכנס לשימוש בישראל היא זו: כבר עכשיו יש לכם דירוג אשראי. הבנק שלכם מעריך מה הסיכוי שלא תצליחו להחזיר את ההלוואה שביקשתם, ונותן לכם, כן, כן - דירוג אשראי. דירוג אשראי קיים בכל מערכת שנותנת הלוואות בישראל, בארה"ב, או בשוודיה. וזה נכון להיום, ללפני 30 שנה, ואפילו ללפני 500 שנה.

זה לא שאין שום חידוש במערכת דירוג האשראי החדשה. המערכת הזו תהווה שינוי משמעותי באופן שבו הבנקים יצמידו דירוג אשראי לכל מי שמבקש מהם הלוואה, ותכף נדבר על השינויים האלה. אבל בכל דיון בנושא צריך להשוות את מערכת דירוג האשראי המוצעת לזו שכבר קיימת, אחרת מדובר בדיון מטעה ומזיק.

בשביל מה הבנקים צריכים מערכת דירוג אשראי?

כדי לתת לכם הלוואה, הבנק צריך לקבל בעצמו הלוואה ממישהו. הפער בין הריבית שהבנק משלם על ההלוואות שהוא לוקח, ובין הריבית שהוא גובה על ההלוואות שהוא נותן נקרא מרווח הריבית. המרווח הזה הוא המקור לחלק ניכר מהרווחים של הבנק. לפי בנק ישראל, בשנת 2016 מרווח הריבית על הלוואת צרכניות למשקי הבית (הלוואות שהן לא משכנתא) עמד בערך על 4%: על כל מאה שקל שהבנק הלווה למשקי בית, הוא הרוויח ארבעה שקלים בזכות מרווח הריבית. כלומר, זה מה שהבנק מרוויח אם ההלוואה מוחזרת במלואה.

אבל יש גם הלוואות שלא מוחזרות, והמשמעות של פער ריבית של 4% היא גם זו: הלוואה אחת שלא הוחזרה מוחקת את כל הרווחים של עשרים וחמש הלוואות דומות בגודלן שכן הוחזרו. זה לא משאיר לבנק המון מקום לפספוסים. רק כדי לא להפסיד – עוד לפני שהבנק הרוויח שקל, כן? – הבנק צריך לנחש נכון מה יקרה ל-25 מכל 26 הלוואות שהוא נותן.

המציאות, כמובן, יותר מסובכת מהדוגמה הפשוטה הזו. להלוואות שונות יש מרווחי ריבית שונים (במשכנתאות, למשל, המרווח הוא פחות מ-1%), וגם כשהלוואה הולכת לאיבוד, הבנק מצליח בדרך כלל לגבות לפחות חלק מהסכום (במשכנתאות, למשל, הוא מקבל לידיו את הבית). עם זאת, הבנקים בישראל נזהרים מאוד למי לתת הלוואות, ובשנת 2016 הם מחקו ממאזניהם בערך חצי אחוז מסך ההלוואות הלא-משכנתאיות שלהם למשקי בית. אלא שגם החצי אחוז הזה הוא הרבה מאד כסף: במונחי 2016, מחיקה כזו מתרגמת להפסד של כמעט מיליארד שקל בשנה. מספיק ששיעור ההלוואות הבעייתיות יעלה בנקודות אחוז בודדות כדי למחוק את כל הרווחים של הבנקים ממגזר משקי הבית. לכן, היכולת להעריך די במדויק את יכולות החזר ההלוואה היא לא רק צ'ופר שנועד להשמין עוד יותר את המערכת הבנקאית. היא ההבדל בין בנק שמרוויח מהפעילות שלו במגזר משקי הבית ובין בנק שלא יוכל לקיים פעילות כזו כלל.

הקרדיט סקור יהפוך את מערכת הדירוג לשוויונית יותר

כבר עכשיו ההתנהגות שלכם משפיעה על דירוג האשראי שלכם, ולכן גם על הנגישות שלכם לאשראי. לבנק שלכם יש הרי שפע של מידע רלוונטי: הוא יודע על כל שקל שנכנס או יוצא מהחשבון שלכם. הוא יודע אם אתם נכנסים לעיתים קרובות למינוס, ואם אתם משלמים חשבונות באופן קבוע או פעם בשלושה חודשים. הוא יודע את כל היסטוריית השכר שלכם, שנים אחורה. שימוש נכון במידע הזה שווה לבנק מאות מליוני שקלים.
אז מה שונה במאגר נתוני האשראי החדש? יש בו שני חידושים.

הראשון הוא שדירוג האשראי שלכם – הנתונים הגולמיים, וגם התהליך שבו הנתונים הגולמיים הופכים לדירוג אשראי – יהיה שקוף יותר. השינוי הזה עובד במובהק לטובתכם. לאחר שתופעל מערכת הקרדיט סקור – גם אתם, גם בנקים אחרים, וגם הרגולטור, תדעו מה דירוג האשראי שלכם.

יש לשקיפות הזו כמה השלכות חשובות. הראשונה – לא רק לבנק שלכם יהיה מידע עליכם. זה חשוב, כי כשהמידע נמצא רק אצל הבנק שלכם, אתם הופכים ללקוחות שבויים. היום כשתבקשו הלוואה מהבנק, ולא תהיו מרוצים מהתנאים שהוא הציע, לא יהיה לכם יותר מדי מה לעשות. אם תנסו ללכת לקבל הצעה מבנק מתחרה, הבנק, שלא יודע עליכם כלום, יחשוש שאתם לקוחות בעייתיים, ושבגלל זה לא הצלחתם לקבל הלוואה נוחה מהבנק שלכם. במצב כזה, הבנק האחר יסרב לתת לכם הלוואה בתנאים נוחים. הבנק שלכם יודע שזה מה שיקרה, ולכן מראש אין לו סיבה להציע הלוואות בתנאים תחרותיים. מערכת דירוג האשראי החדשה תאלץ את הבנקים להתחרות עליכם יותר.

הבנקים יצטרכו להתחיל להתחרות עליכם (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)הבנקים יצטרכו להתחיל להתחרות עליכם (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

ההשלכה השנייה היא שתוכלו לדעת מה דירוג האשראי שלכם ומה בדיוק משפיע עליו, ובמקרה הצורך גם לערער עליו. זה נראה לי כמו יתרון מובהק, אבל יש כאלו שחוששים מההשפעה על הציבור. לטענתם, הדירוג יגרור אותנו לאובססיה מזיקה לגבי מה קורה לדירוג שלנו. אבל אני סולד מטענות שלפיהן צריך להסתיר מהציבור את האמת בגלל שהוא לא מספיק בוגר להתמודד איתה. 

ההשלכה השלישית היא שגם הרגולטור יוכל לדעת איך הבנקים קובעים את דרגת הסיכון של כל לווה, וזה חשוב במיוחד לקבוצות באוכלוסייה שסובלות מאפליה. קשה להאמין שכיום אין שום אפליה לא עניינית בגישה לאשראי, ודירוג שקוף יכול לעזור בנושא. נכון, הקרדיט סקור לא יחסל לחלוטין את בעיות האפליה. אבל ככל שתהליך הדירוג יהיה שקוף יותר, כך לבנקים יהיה קשה יותר להפלות קבוצות אוכלוסיה שונות, או שלכל הפחות יהיה קל יותר לקחת אותם לבית המשפט.

הבנקים יקבלו גישה למידע חדש

החידוש השני בקרדיט סקור הוא שהמאגר החדש יכיל גם נתונים שכרגע לבנק שלכם אין גישה אליהם. אם היום הבנקים לא יודעים אם שילמתם חשבון חשמל בזמן, אז הם לא מניחים שבטח שילמתם והכל בסדר. הם מנחשים שאתם ממוצעים, או ליתר דיוק שאתם ממוצעים יחסית לאנשים שדומים לכם. למשל, אם יש לכם הכנסה נמוכה, אז הבנק מנחש שאתם משלמים את חשבונות החשמל שלכם באותה רמת אמינות כמו הממוצע בקרב אנשים עם הכנסה נמוכה. מה יקרה כשהבנקים פשוט ידעו איך אתם עם חברת החשמל? אנשים עם הכנסה נמוכה שמשלמים חשבונות בשכיחות גבוהה מהממוצע ירוויחו, ואנשים עם הכנסה נמוכה שמשלמים חשבונות בשכיחות נמוכה מהממוצע יפסידו. אבל חשוב להדגיש: המידע החדש לא יגרום לכך שבעלי ההכנסה הנמוכה ישלמו ריביות גבוהה יותר. כאמור, חלק מבעלי ההכנסה הנמוכה ישלמו פחות, וחלק ישלמו יותר. וכך, אגב, גם בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות.

בנוסף, יש כאלו שמסתמכים, כך נראה, על המצב בארה"ב וטוענים כי הדירוג יביא לאסון תרבותי בישראל. "כאן באמת" הביאו מספר דוגמאות אמריקאיות מטרידות, וד"ר דותן לשם מאוניברסיטת חיפה הזהיר כי "מעתה חלקים נרחבים בעתידנו יושפעו על ידי דירוג האשראי שלנו. לא רק מול הבנקים, אלא גם בחיפוש העבודה, בשכירת דירה, ואף בדייטים". לא רק שיש הבדלים גדולים ורלוונטיים בין המערכת שתפעל בישראל וזו האמריקאית ארה"ב היא גם לא המקום היחיד שבו יש מערכות לדירוג אשראי מהסוג שרוצים לייבא לכאן. גם בקנדה, גרמניה, ואפילו בשוודיה, יש דירוג אשראי כזה. כך שגם אם התיאורים מארה"ב נכונים ומייצגים, כדי להציג טענות רציניות על ההשלכות התרבותיות של מאגר נתוני אשראי צריך לדבר גם על המדינות האחרות.

 יש מערכת דירוג אשראי אפילו בשוודיה (צילום: AP)יש מערכת דירוג אשראי אפילו בשוודיה (צילום: AP)

בינתיים, מחקרים אמפיריים מהעולם דווקא תומכים בקרדיט סקור ומעלים תמונה ברורה: המהלך יועיל למשקי הבית, גם ואפילו בעיקר לבעלי הכנסה נמוכה. ד"ר אסף פתיר, חוקר בנקאות מהאוניברסיטה העברית, מסכם את המחקר האמפירי כך: "רפורמות דומות במדינות אחרות [מראות] באופן חד־משמעי שהנהגת מאגר נתוני אשראי מורידה את הריביות ומשפרת את הגישה לאשראי, במיוחד בעבור האזרחים שמגיעים מרקע סוציו־אקונומי חלש יותר".

עם זאת, אסור לנו להיות שאננים בגלל ההשפעות החיוביות שעשויות להיות למאגר. טוב שתחול על המאגר הזה הרגולציה הכבדה שמתוכננת לחול עליו, וצריך לדון בדרך הנכונה לעשות זאת.

אסף צימרינג הוא ד"ר לכלכלה ומחבר הבלוג "מבוא לכלכלה ג'"