(צילום: דודו גרינספן, פלאש 90. עיצוב: אפרת לוי)

צדיק, רוצה להציל חיים ב-30 שקל לשעה?

16 שעות עבודה רצופות ללא הפסקה, ללא סיוע נפשי מספק ובשכר נמוך; התנאים הקשים מבריחים את הפרמדיקים מהמקצוע. מד"א: אין נטישה, השורות מלאות
פולי טובמן
29 באוגוסט 2017
18:11
עודכן ב 13:25

לפני תשעה חודשים שני מזרחי הבינה שהיא לא יכולה יותר. "עבדתי בממוצע 200 שעות בחודש, משמרות של שמונה-שמונה", מספרת מזרחי, פרמדיקית בת 31 שעבדה במד"א כמעט חמש שנים. "שמונה שעות במשמרת, שמונה שעות בבית, ושוב למשמרת. בכל משמרת כזו היו בממוצע בין ארבעה לשישה מקרים, כל מקרה יכול לקחת שעה וחצי - מהרגע שהוזנקנו ועד שהכשרנו את האמבולנס למקרה הבא". לאינטנסיביות הזו, היא אומרת, יש השלכות קשות על הבריאות. "כשעובדים שמונה-שמונה אין מספיק זמן לעכל דברים ולהתאושש, וגם לגוף אין מספיק זמן להתאושש פיזית. קיבלנו שכר בסיס נמוך, לא הרבה מעל מינימום".

"הגעתי ל-10 אלף ברוטו בחודש כי עבדתי שעות נוספות, משמרות בלילות, בחגים. לא היה לי זמן לחיים אישיים, וכשכבר התחלתי לנהל מערכת יחסים ומשק בית וכבר לא גרתי אצל אמא, זה הפך לקשה יותר ויותר. כשאתה עדיין צעיר וגר אצל ההורים ואין לך הרבה תחומי עניין, אז אפשר גם להגיע ל-250 שעות בחודש, אבל ברגע שצריך לשלב עם זה פתאום זוגיות ומשפחה, הדבר הופך לכמעט בלתי אפשרי או לחיים בעייפות בלתי נסבלת. אחרי כמעט חמש שנים במקצוע סבלתי משחיקה פיזית ונפשית, ובגלל עומס העבודה הגדול לא הצלחתי למשוך את זה יותר ועזבתי".

(צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מחצית מהפרמדיקים פורשים לאחר שלוש שנים במקצוע. כך מצא מחקר שערך ד"ר אורן וכט מהמחלקה לרפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון בשיתוף מד"א. נכון ל-2015, 73% מהנותרים יפרשו בתוך חמש שנים, 93% יעזבו את התפקיד בתוך עשור. יש בעיה בשירותי החירום שלנו, והבעיה הזו הולכת וגדלה. לא מדובר ב"חובשים", כפי שאנשים חושבים לפעמים בטעות. פרמדיקים הם אנשים שעברו הכשרה ארוכה במקצוע שבחרו בו כמקצוע לחיים. הם - ולא רופאים - הסמכות המקצועית הבכירה ביותר באמבולנס, אלה שאמונים על הצלת החיים של כל אחד מאיתנו במצב חירום. ואנחנו מאבדים כל שנה עשרות מהם - פשוט כי הם מתייאשים מההישרדות הכלכלית והנפשית שכרוכה במקצוע הזה.

16 שעות עבודה רצופות בלי לאכול

"להיות פרמדיק היה חלום ילדות", מספר שחר (שם בדוי), שעזב את מד"א לפני שנה וחצי. "מצאתי סיפוק בלעזור לאנשים וגם אהבתי את אופי העבודה, את האדרנלין". שחר, בן 30, עבד כפרמדיק במשך חמש שנים בתחנה גדולה במרכז. לפני זה הוא התנדב במד"א. כמו מזרחי, גם שחר עזב כי הוא לא היה מסוגל יותר לעמוד בתנאי העבודה. "השכר ותנאי העבודה של הפרמדיק במד"א רעים. כדי להגיע לשכר טוב צריך לעבוד הרבה משמרות. אני עבדתי בממוצע 240-230 שעות בחודש". בחודש שבו שחר עבד כ-240 שעות, הוא קיבל שכר של כ-11 אלף שקל נטו. נשמע לא רע, אם מצליחים להתעלם מכך שבמקום 43 שעות בשבוע, שחר עבד בממוצע 60 שעות בשבוע. כל שבוע.

שתי דריסות תינוקות בשבוע. ד"ר אורן וכט

מד"א מקום העבודה העיקרי של פרמדיקים בישראל. מד"א גם מכשירה פרמדיקים בעצמה וגם קולטת רבים מהם לעבודה, ואין כמעט מי שנכנס למקצוע בלי לעבור באיזשהו שלב במד"א. ואלה תנאי העבודה במד"א: משמרת נמשכת שמונה שעות, אבל נפוץ מאוד שהפרמדיקים לוקחים משמרות כפולות, של 16 שעות רצופות. השכר לשעה במד"א עומד כיום על כ-31 שקל, זאת לאחר עלייה של 15% בשנה האחרונה. העבודה היא עבודה פיזית קשה: מלבד הטיפול בחולים, הפרמדיקים צריכים לשאת חולים ולסחוב ציוד כבד. "לוקחים הביתה קצת כאבים", מספרת מזרחי. "לפעמים יש גם תקופות של כמה ימים של ימי מחלה. זה לא פשוט".

במד"א גם אין הפסקה סדורה כחלק מהמשמרת; אוכלים ונחים כשאפשר. ואם אי אפשר, אז לא. "אין לך הפסקה בכלל", מספר שחר. "אתה עובד 8 ו-16 שעות משמרת, ואם אתה יושב לאכול ואחרי דקה פתאום יש לך קריאה, אתה צריך לצאת אליה". זה אולי נשמע מתבקש מאופי העבודה, אבל אפשר גם אחרת. "בחו"ל הטיפול הוא אחר", אומר שחר. "יש תחנות בעולם שבהם כשצוות רוצה לשבת לאכול אז הוא מודיע למוקד ובחצי השעה הקרובה לא מפעילים אותו, ומשתמשים בכל שאר הצוותים. עושים את זה בצורה מדורגת, אלא אם מתרחשת קטסטרופה".

בנוסף לשכר השעתי, פרמדיקים מקבלים תוספות על שעות נוספות ועל עבודה בחגים, בשבתות ובלילות. כך, הם מצליחים להגיע לשכר שגבוה מהממוצע במשק. עם זאת, השכר השעתי הנמוך לא מאפשר להם ביטחון כלכלי בעתיד. השכר הפנסיוני שלהם - כלומר, שכר הבסיס שלפיו מד"א חוסכת עבורם כסף לפנסיה - עומד בין 3,000 שקל ל-6,000 שקל. המשמעות היא שגם עובד שמשתכר 12,000 שקל בחודש לא יכול, לטווח הארוך, לדאוג לעתידו. "חלק גדול מהשכר לא מגיע בכלל לפנסיה", אומר שחר. "ככה שאין לזה יותר מדי עתיד מבחינתך. אם אתה פורש, אז הפנסיה שלך עלובה".

"כשאתה יוצא לפנסיה, אם תגיע לפנסיה שבור ורצוץ, יהיה לך 3,000 שקל בחודש ואתה צריך לקנות אוכל ותרופות", אומר גם יו"ר ארגון הפרמדיקים רוני ליפס. "אני עבדתי עשר שנים במד"א, במשרה מלאה ובתורנויות של 24 שעות, ומה שחסכתי לפנסיה בתקופה הזו, אחר כך בשוק הפרטי עשיתי בפחות משנתיים". התוצאה של כל אלה, אומרים הפרמדיקים שראיינו, היא שחיקה מהירה וקשה מאוד.

עזרה נפשית? אם אתה לא במשמרת כרגע

תפקידו של הפרמדיק הוא לטפל במצבי חירום רפואיים ולהעניק טיפול מתקדם לפני ההגעה לבתי החולים, לרוב במצבים מסכני חיים. כך, לא פעם הפרמדיקים נתקלים במראות קשים ואירועים טרגיים. "היו לי במשמרת היום שני מקרי מוות והחייאה של גבר בן 50", אומר ד"ר וכט. "בשבוע שעבר היו שתי דריסות של תינוקות", הוא פרמדיק כבר 15 שנה אך הוא לא מתפרנס מהמקצוע - את המשמרות במד"א הוא עושה ביחד עם הסטודנטים שלו והן חלק מהקורס שהוא מעביר במחלקה לרפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון.

האירועים הקשים כה שכיחים בעבודת הפרמדיק, שהם יכולים להאיץ את השחיקה בתפקיד. "רוב האנשים חיים במין בועה של 'לי זה לא יקרה', והעבודה במד"א מפוצצת את הבועה הזו", מספרת מזרחי. "אתה רואה אנשים מהשורה, כמוך, נקלעים לסיטואציות טרגיות מאוד. ככל שנחשפים ליותר ויותר מקרים, זה מגביר את החשש היומיומי לקרובים שלך".

מד"א מספקת היום מענה נפשי בסיסי לעובדיה. לטענת סמנכ"ל הרפואה במד"א, ד"ר רפי סטרוגו, מדבר במענה שמקובל בארגוני EMS רבים בעולם: "אנחנו לא מחזיקים פסיכולוגים בתוך הארגון. ברגע שמישהו צריך טיפול נפשי לאורך זמן, אנחנו מפנים אותו לגורמים בקהילה. כשיש חשיפה לאירוע חריג, יש איש מקצוע מתוך הארגון בא ועושה בירור ראשוני ואחר כך אם יש צורך במשהו נוסף, יש הפניה לקהילה". 

"יותר מדי טיפול יכול לגרום נזק". ניידת מד"א (צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)

לדעתו של ד"ר סטרוגו, זה מספיק כדי לענות על הצורך של הפרמדיקים. "זה לא רק עונה על הצורך, זה כנראה טוב יותר ממה שנקרא 'הגישה המחבקת'", הוא אומר. "יש היום אסכולות שלמות של פסיכיאטרים שטוענים שהגישה המחבקת, שאומרת שאחרי כל אירוע נאסוף את כולם ונשב ביחד, הרבה יותר גרועה. היא גורמת לאנשים לפתח הרבה יותר פתולוגיות נפשיות מאשר אם לא היו עושים כלום".

עם זאת, מסיפורים של פרמדיקים בשטח נוצר הרושם שאולי כן יש צורך בעזרה רבה יותר. "לפיגועים בפאב 'הסמטה' בדיזנגוף ובמתחם שרונה בשנה שעברה היה משקל מאוד כבד על השחיקה שלי", מספרת שני מזרחי. "הצפנו, ודיברנו על זה וביקשנו עזרה, אבל היא לא היתה מספקת. וברגע שמקרים מתחילים לכרסם לנו בנפש, זה פותח סדק שמהר מאוד נפער לקרע ממש גדול". בניגוד לשחיקה רגילה במקום העבודה, שלכולנו יצא לראות - לא מדבור בשחיקה הדרגתית. "זה לא קרה לאט לאט", אומרת שני. "זה התפרץ בבת אחת ולא ידעו איך לעצור את זה".

שחר מציג תמונה דומה. "באירועים מאוד קיצוניים, כמו פיגועים, עושים שיחה קבוצתית אבל היא נופלת על שעות העבודה. אם אתה רוצה להיות נוכח בשיחה הזו, אתה יכול להגיע אם יש לך זמן פנוי באותה משמרת. אבל לי יצא להיות בכמה שיחות כאלו, ונאלצתי לצאת לנסיעה באמצע השיחה. ברגע הכי אינטימי, כשאתה מדבר על הדברים הכי קשים שחווית בחיים שלך, פתאום אתה צריך לצאת".

מספר הנסיעות זינק; מספר הפרמדיקים נשאר אותו דבר

התוצאה הישירה של שיעורי הנשירה הגבוהים היא ירידה במספר הפרמדיקים, כך שתמיד יש צורך בלהכשיר עוד ועוד אנשים למקצוע. כיום ישנם כמה מסלולים שבהם ניתן לקבל הכשרה: במד"א, באוניברסיטת בן גוריון, במכללה האקדמית צפת, באוניברסיטת אריאל, בבית החולים אסף הרופא ובצה"ל. כמה פרמדיקים יש בישראל? מאז פתיחת הקורס הראשון במד"א ב-1979 הוכשרו 3,000 פרמדיקים, אבל לא נעשה כל מעקב או רישום של פעילותם. לפי הערכות, כיום פעילים כ-700 פרמדיקים, מתוכם כ-600 עובדי מד"א. יחס הפרמדיקים לאוכלוסיה הוא כ-8 ל-100 אלף איש. האם זה מספיק? תלוי את מי שואלים.

"נכון להיום, אין מחסור", אומר ד"ר סטרוגו ממד"א. "אנחנו כל הזמן מגייסים כי אנחנו כל הזמן רוצים להרחיב את השורות".
אם אין מחסור, למה פרמדיקים עובדים 240 שעות בחודש?
"משתי סיבות. קודם כל, יש הרבה משימות, אנחנו כל הזמן מגדילים את מספר הניידות של טיפול נמרץ, מרחיבים את השירות, שמים עוד אופנועים. יש הרבה מאוד משימות סביבתיות, אבטחת אירועים ציבוריים ומסוקים. הסיבה השנייה היא שחלק לא מבוטל מהאנשים עובדים הרבה שעות בשביל משכורות יותר גבוהה".

אבל הנתונים מרמזים אחרת: בין 2008 ל-2016 זינק מספר הנסיעות המבצעיות ב-54% ועמד על 785.5 אלף נסיעות בשנה. במקביל, מד"א מכשיר עוד ועוד פרמדיקים. ב-2016, למשל, מד"א החל להכשיר לראשונה בני ובנות שירות לאומי לתפקיד.

(צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)

אם תשאלו פרמדיקים שעובדים בשטח, התשובה תהיה כנראה שונה. "תמיד יש חוסר", אומרת שני מזרחי. "הם לא מצליחים להתגבר על זה ולשנות את היחס בין הפרמדיקים שעוזבים כל שנה לבין כמות הפרמדיקים שמוכשרים כל שנה. הייתי נשארת הרבה יותר בתפקיד אם העומס היה מופחת, אם היו יותר אמבולנסים ויותר פרמדיקים, אבל מאז שעזבתי ועד היום לא היה שינוי".

שחר טוען שגם פרופיל המוכשרים החדש מעיד על מחסור בפרמדיקים. "אם לא היה מחסור בפרמדיקים, לא היו מתחילים להכשיר ילדים וילדות בני 18 לעבודה שהיא חד משמעית מבוססת על איזשהו ניסיון חיים. בכל העולם פרמדיקים מתקבלים למקצוע בגיל יותר מאוחר, גם אם הם סיימו את ההכשרה, מתוך הבנה שדרוש איזשהו ניסיון חיים כדי לנהל סיטואציה מורכבות כמו סיטואציות שפרמדיק נתקל בהן בצורה יומיומית. לגבי השעות, רוב רובם המכריע של הפרמדיקים פשוט נאלצים לעבוד אותן - זה סידור העבודה שמקבלים. אם אתה בא ומתלונן על זה, פשוט מענישים אותך חודש אחרי זה. נותנים לך מספר עלוב של משמרות, שכמובן אי אפשר להגיע איתן למשכורת סבירה".

בין אם קיים מחסור במספר הפרמדיקים או שלא, יש עבודה אחת שלא ניתנת לוויכוח: מספר העובדים הוותיקים בשטח מצטמצם במהירות בשל שיעורי הנשירה הגבוהים ומדובר בבעיה רצינית. "כדי להגיע לרמה קלינית גבוהה דורש ניסיון", אומר ד"ר וכט. "כמו שהיית רוצה שיטפל בך רופא בכיר, או פרופסור שכבר ראה 200 מטופלים כמוך לפני, אותו דבר צריך להיות גם עם פרמדיק. הוא יכול להיות ממש מוכשר, אבל עדיין היית רוצה שיהיה לו לפחות איזשהו ניסיון תחת הידיים. התחלופה כל כך גבוהה, שגם מי שמלמד את האנשים הוא בעצמו פחות מנוסה. וזו בעיה, כי חלק משמעותי מהלמידה נעשית באמבולנסים עצמם. עכשיו יש איתי שתי סטודנטיות באמבולנס. אם מישהו שמלמד אותן הוא עם שנה וחצי של ניסיון, כמה הוא יכול ללמד אותן באמת?".

ד"ר סטרוגו מסכים שהירידה במספר הפרמדיקים הוותיקים במד"א היא בעיה ("השימור שלהם זה חלק מהאתגר שלנו"), אך מתעקש שזה לא פוגע בהכשרה של הפרמדיקים. "אני לא חושב שזה פוגע, אבל אני חושב שההדרכה תהיה יותר טובה אם היא תינתן על ידי פרמדיקים ותיקים יותר".

מה זה פרמדיק? תלוי את מי שואלים

כדי לפתור את הבעיות של הפרמדיקים צריך, קודם כל, להבין דבר פשוט: מבחינת המדינה - המקצוע "פרמדיק" לא ממש קיים. בניגוד לכל מקצוע רפואי אחר, אין רגולציה על תהליך ההכשרה של הפרמדיקים; אין מאגר של פרמדיקים בעלי רישיון, ואיש לא יודע כמה פרמדיקים יש. כבר כמעט 40 שנה מנסים לקדם ללא הצלחה את החקיקה בנושא: הצעות חוק להסדרת מקצוע הפרמדיק הונחו על שולחן הכנסת ב-1978, ב-1995, ב-2004, ב-2008, ב-2009 וב-2013. ב-2015 ח"כ טלי פלוסקוב ניסתה לקדם את חוק הפרמדיקים, שהסדיר, בין השאר, מהו פרמדיק, את דרישות המינימום מהעוסקים במקצוע וקבע את פתיחתו של מרשם רישוי שיהיה נגיש לציבור. באוקטובר 2015 החוק הונח על שולחן הכנסת לדיון מוקדם, אך מאז לא קרה דבר. לפי ח"כ פלוסקוב החוק נתקע בשל התנגדות משרד הבריאות. למה? במשרד הבריאות סירבו להסביר.

ומה לגבי שיפור התנאים, עם או בלי הצעת חוק? כדי לעלות את השכר מד"א, שהוא גוף סטטוטורי המתוקצב על ידי המדינה, זקוק לאישורו של הממונה על השכר במשרד האוצר. "האם פרמדיק משתכר היום בהתאם למה שאני חושב שמגיע לו? לא", מודה ד"ר סטרוגו. "אני הייתי שמח אם פרמדיקים היו מרוויחים פי שלוש ממה שהם מקבלים היום, ובדיוק באותה מידה גם הייתי שמח אם רופא מתמחה היה מרוויח פי שלוש ממה שהוא מקבל היום ושדוגמנית תרוויח שליש. זה עניין עדיפויות של החברה". סטרוגו מספר כי למד"א יש רעיון אחר - לייצר תפקיד חדש, "פרמדיק קהילתי", שייועד לפרמדיקים מבוגרים ובעלי ניסיון שירוויחו יותר, אבל לדבריו, גם קידום המהלך הזה תלוי משרדי הבריאות והאוצר.

בינתיים, כל עוד גלגלי המערכת ימשיכו לעבוד לאט, עוד ועוד פרמדיקים יאלצו לפרוש ולעבור לתחומים אחרים ואנחנו נאבד אנשי מקצוע חיוניים. "אני חושב שהמשכורת עצמה זו הבעיה הכי קטנה של הפרמדיק", מסכם שחר. "רוב האנשים שבאים לעבוד במקצוע הזה באים מסיבות אחרות. הם היו מוכנים לחיות עם שכר נמוך אם היו מעריכים אותם והיו נותנים להם תנאים נורמליים לעבוד בהם".

polinat@kan.org.il

תגובות:

ממשרד הבריאות נמסר כי "משרד הבריאות פועל להעברת חוק הפרמדיק וכן לפיתוח אופק תעסוקתי למקצוע כדוגמת מקצוע עוזרי רופא המשתלבים בימים אלו בבתי החולים הכלליים".

מד"א נמסר כי "אין כל נטישה של המקצוע ואין מחסור בפרמדיקים. מראש, ישנם כאלה המייעדים פעילותם בתחום לשלב מסוים וזמני בחייהם, ולאחר מכן ממשיכים לאפיקים מקצועיים אחרים. יובהר כי שורות מד"א מלאות ומאפשרות מענה מיידי, מקצועי ומהיר לכל קריאה ברחבי הארץ".

ממשרד האוצר נמסר: "ארגון מד"א כפוף לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב ולפיכך שינויים בשכר עובדיו אכן דורשים את אישור הממונה על השכר. בהסכם המסגרת האחרון, כלל המגזר הציבורי קיבל תוספת שכר של 7.75%. מד"א, לעומת זאת, הוחרג מהסכם המסגרת ועובדיו הפרמדיקים קיבלו בהתאם להסכם תוספת שכר של 15.25% (כמעט כפול מיתר המגזר הציבורי)! בסביבת אינפלציה אפסית מדובר בתוספת שכר נכבדת ביותר. משרד האוצר העביר למד"א כספים למימון פעימות ההסכם ששולמו עד עתה".