(צילום: ליאור פז)

למה כל כך הרגזנו את עובדי ההייטק?

הסרטון שלנו, "סטארט אפ ניישן", גרר מאות תגובות ושיתופים זועמים. תגובתנו לטענות של המגיבים
צליל אברהם ושאול אמסטרדמסקי
04 באוקטובר 2017
11:45
עודכן ב 11:46

המלחמה נפתחה ביום שני ב-8 בבוקר. בצד אחד היינו אנחנו - מערכת כאן באמת, וכתבתנו דנה פרנק - ובצד השני עובדי ההייטק.

באותו בוקר פרסמנו סרטון של דנה שנקרא "סטארט אפ ניישן", שסיקר דוח חדש של רשות החדשנות. לפי הדוח, ולפי הסרטון שלנו, המילה "ניישן" לא ממש מדויקת שם; כלומר, אנחנו בישראל מרימים לעצמנו שיש לנו המון סטארט אפים, ותעשיית הייטק מתקדמת, והון אנושי נהדר, וכל זה נכון; אבל הרבה יותר אנשים בישראל היו יכולים להנות מהעושר הזה. ובמקום זה, הידע והכסף נשארים נחלתו של סקטור יחסית מצומצם - 8% מהישראלים שעובדים בהייטק, שמרוויח המון כסף אבל לא מושך אחריו את השכר של שאר האנשים. במלים אחרות - יש קטר, אבל הוא מנותק משאר הקרונות.

זה הכעיס נורא הרבה מעובדי התעשייה הזאת. קיבלנו מאות תגובות לסרטון, רובן שליליות, ורובן התמקדו בדבר אחד - איך אפשר להגיד שאנחנו לא תורמים? אנחנו משלמים המון מסים.

אז הנה מה שאנחנו אומרים, ומה שאנחנו לא אומרים, ומה שאולי אמרנו בטעות:

האם לעבוד בהייטק תורם לחברה ולמשק? כן. ברור. אנשים שמרוויחים הרבה צורכים יותר ומשלמים יותר מסים וגם מעלים את התמ"ג, וזה טוב לכולנו. אבל זה היה יכול להיות הרבה יותר טוב:

זה היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם יותר אנשים היו עובדים בהייטק. יש מחסור קבוע במהנדסים בהייטק הישראלי כבר שנים, ועדיין, שיעור העובדים בהייטק לא גדל, והרכב העובדים בהייטק די הומוגני ולא מצליח להכניס אליו יותר נשים, יותר חרדים וערבים. לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר שפורסמה לפני חודשיים, 74.2% מהעובדים בהייטק הם גברים יהודים לא חרדים, ועוד 23% נשים יהודיות לא חרדיות (פדף). תארו לעצמכם איזה שינוי חברתי היה יכול לקרות בישראל כולה אם יותר חרדים וערבים היו עובדים בהייטק; וכמה פערי השכר בין גברים לנשים היו מצטמצמים אם זה היה אחרת.

ובעיקר - ועל זה היה חלק הארי של הסרטון - זה היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם החדשנות הטכנולוגית היתה נכנסת לעוד סקטורים. זאת אומרת - אם מייצרים אצלנו טכנולוגיה חדשנית ומתקדמת, אבל הפיתוח הזה נעשה עבור חברות בחו"ל, ולא עבור התעשיה הישראלית - זה פספוס. כבר יש לנו את הידע, כבר יש לנו את האנשים, אבל הפטנטים שלהם יוצאים מפה למקום אחר.

תעשיית לואו טק יכולה להיות תחרותית בשתי דרכים - או בכך שהיא מורידה את המשכורות של העובדים שלה וכך גם את מחירי המוצרים. זה מה שקורה בעולם השלישי ואנחנו לא יכולים ולא רוצים להשתתף במירוץ הזה. הדרך השנייה שתעשייה מסורתית יכולה להיות תחרותית היא דרך חדשנות טכנולוגית. אבל בשביל חדשנות טכנולוגית צריך להשקיע כסף, והרבה פעמים למפעלים אין את הכסף לזה. הפריון אצלם הרבה יותר נמוך מאשר בהייטק. ככה נוצר מצב שבמת"ם בחיפה למשל מפתחים טכנולוגיות מדהימות, למשל, ובמפעלים בגליל, חצי שעה נסיעה משם, עובדים בטכנולוגיות מיושנות. אם היינו יכולים לגרום לאנשים של ההייטק לדבר עם האנשים של הלואו טק, ואפילו ללכת לעבוד בלואו טק, התרומה של ההייטק היתה מכפילה את עצמה - יותר אנשים היו מייצרים יותר ומרוויחים יותר.

זה מה שאומר הדוח של רשות החדשנות, ואנחנו מסכימים עם המסקנות שלהם. אנחנו לא חושבים שאנשי ההייטק לא תורמים כלום ומיותרים ואפשר לוותר עליהם - להפך, אנחנו חושבים שצריך הרבה יותר מהם. היינו רוצים שהם ייכנסו ליותר תחומים, שיותר מהם יישארו בארץ, ושהסטארט אפיסטים שביניהם יקימו חברות גדולות ויציבות שיישארו כאן. אתם יכולים לקרוא את הדוח המלא כאן.

מי אחראי לזה שזה יקרה? לדעתנו, המדינה יכולה לתמרץ את מגזר ההייטק לכיוון הזה: להגדיל את מספר המהנדסים והמתכנתים (דבר שכבר נעשה), לקדם שילוב של אוכלוסיות נוספות בהייטק, למשל על ידי הסבות מקצועיות. ברשות החדשנות מציעים למשל לעודד הרחבה של מרכזי הפיתוח של חברות רב לאומיות כך שהם יכללו את כל שרשרת הייצור, מתפעול עד תמיכה טכנית, ולהגדיל את היקף האשראי לחברות הייטק צומחות ולא רק לסטארט-אפים החותרים לאקזיט. כל הדברים האלה יכולים לגרום לכך שיהיו יותר אנשים שייכנסו להייטק ושגם מי שבחוץ ייהנה יותר מהצמיחה שההייטק מייצר.
זה, בהרחבה, מה שאומר הסרטון, ואנחנו עומדים מאחוריו. והאמת - אנחנו גם לא חושבים שזה פוגעני או מעליב כלפי מגזר ההייטק בשום צורה, להפך - אנחנו אומרים, תנו לנו עוד מזה.

אז מה בכל זאת כל כך מעצבן?

אולי לחצנו על נקודה רגישה אצל חלק מההייטקיסטים, שמרגישים שפותחים להם עיניים על השכר הגבוה שלהם ולא מפרגנים להם מספיק, למרות שהם משלמים הרבה מסים.

אולי זו עצם הדרישה למעורבות ממשלתית כלשהי, שלא מקובלת, אידיאולוגית, על ידי הרבה מהגולשים שלנו. זה דיון שאנחנו נמשיך לקיים ככל הנראה עוד הרבה זמן ובהרבה נושאים (אבל רק עם אנשים שלא מקללים אותנו. כמות הנאצות שהסרטון הזה הצליח להוציא מחלק מהמגיבים היא די מדהימה, כשחושבים על זה שלא מדובר בסרטון פוליטי).

אבל מעורבות ממשלתית כזו לא תהיה תופעה חדשה בשוק ההייטק הישראלי. הממשלה יודעת לתמרץ את ההייטק כשהיא רוצה, והיא עושה את זה: הממשלה, דרך תמריצים, דחפה חברות סייבר לעבור או לקום בבאר שבע. הממשלה, דרך החממות הטכנולוגיות בשנות התשעים, דחפה ליצירת שוק ההייטק הישראלי. בלי תמיכה ממשלתית מכל מיני סוגים, לרבות 8200, לא היה שוק הייטק ישראלי.

ואולי זה היה המשפט הזה, שכתבנו בהפניה לסרטון: "ההיי טק מעשיר שכבה קטנה של ישראלים שמרוויחים מעולה - ולא ממש תורם כלום לשאר הסקטורים". זה לא ממש מדויק, הוא כן תורם, הוא פשוט יכול לתרום הרבה הרבה יותר. כשהקמנו את "כאן באמת" הבטחנו לכם שלא יהיו אצלנו קליקבייטים, ויש מצב שלא עמדנו בהבטחה הפעם. מבטיחים לדייק יותר.

חג שמח.

צליל אברהם, עורכת "כאן באמת"
שאול אמסטרדמסקי, ראש הדסק הכלכלי