(צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

הישראלים רוצים כריסמס

יהודים נהרו לחגיגות חג המולד בנצרת ובתל אביב סנטה קלאוס הרים צ'ייסרים עם החוגגים. איך הגיע הכריסמס למיינסטרים הישראלי? חיות כיס, גרסת הטקסט
צליל אברהם וישראל פישר
27 בדצמבר 2017
11:47

הכתבה שלפניכם היא תסכית של הפרק החדש של "חיות כיס" - הפודקאסט של "כאן כלכלי". אתם יכולים להאזין לו פה למטה או באפליקציית הפודקאסטים האהובה עליכם, ואם יותר נוח לכם לקרוא כרגע - גרסת הטקסט לפניכם.

צליל: בשבת האחרונה היה צפוף בנצרת.

צליל: מאוד צפוף.

אוסמה: "אני עכשיו מקבל את האנשים, עוד מעט נוסע לשם לשעה שעתיים וחוזר לפה".

ישראל: זה אוסמה. יש לו הוסטל לתיירים בנצרת ויש לו הרבה עבודה היום. כל כך הרבה, שהוא נאלץ להישאר בעבודה, למרות שיש מקום אחר שהוא היה מעדיף להיות בו עכשיו.

אוסמה: "אני מאחל לאשתי מזל טוב, היום היא ילדה בן".

ישראל: בזמן שאשתו נמצאת בבית חולים - אוסמה עובד. בדרך מההוסטל שלו לעיר העתיקה של נצרת עוברים דרך השוק. בדרך כלל יש פה קפה, פירות וירקות ומוצרי חשמל, אבל היום - יש מוזיקת חג מולד מסורתית, ובדוכנים מוכרים בובות קטנות של סנטה קלאוס, ועצי אשוח עם שלג מזויף.
הרחוב הראשי חסום; עוד מעט תתחיל פה תהלוכת החג המסורתית.

תהלוכת הכריסמס בנצרת תהלוכת הכריסמס בנצרת. בחג המולד מבקרים בנצרת מאה אלף איש

צליל: שלושה מיליון תיירים מגיעים כל שנה לישראל. מיליון וחצי מהם הם צליינים, כלומר - לא אבירים על סוסים שמגיעים למסע צלב - זה רק אני מתבלבלת כל הזמן?

ישראל: כן.

צליל: אלא תיירים נוצרים שעולים לרגל אל המקומות הקדושים לנצרות. בכל מקרה, חצי מיליון תיירים מבקרים כל שנה בנצרת. ובחג המולד לבדו מבקרים בנצרת מאה אלף איש.

ישראל: רק ש… רוב התיירים האלה בכלל לא נוצרים.

"אווירה מאוד יפה, העיר מקושטת יפה לחג המולד".

צליל: וחג המולד - בכלל לא היה בשבת.

טארק: "היתה החלטה להקדים את זה לשבת כדי לאפשר לכל עם ישראל, ולכל מי שרוצה להגיע".

צליל: כן כן. הם הקדימו את חג המולד ביום כדי שיהיה נוח ליהודים.

דוכן כריסמס בנצרת (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)דוכן כריסמס בנצרת (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

ישראל: כן, אבל תזכרי שזה עסק ממש לא רע בשבילם. בתי המלון מלאים בישראלים שמנצלים את החג לסופ"ש בצפון, וכשראש העיר עלי סלאם איים לבטל את חגיגות חג המולד בגלל ההצהרה של טראמפ על ירושלים, הוא מהר מאוד הבין שמי שיפסיד מזה הם בעיקר התושבים שלו. בכל זאת, יש לו כאן עסק לתחזק.

עלי סלאם: "מי המציא את השמועות האלה לבטל? הקריסמס מרקט קיים, החפלות קיימות".

חלק 1: בנצרת הקדימו את חוג המולד ביום בשביל היהודים

צליל: היי, אתם על חיות כיס, הפודקאסט של כאן כלכלי. אני צליל אברהם, ואיתי באולפן ישראל פישר, שהצטרף ל"כאן כלכלי" השבוע.

ישראל: חג מולד שמח.

צליל: כן. והשבוע בחיות כיס: למה הישראלים חוגגים כריסמס? או, במלים אחרות:

ישראל: מה לעזאזל האובססיה הישראלית עם כריסמס?

צליל: אז בשבת נסעת לנצרת לחגיגות חג המולד.

ישראל: היום שלפני חג המולד.

צליל: כן.

ישראל: ומה שגיליתי זה שנצרת היא אמנם אתר עליה לרגל של צליינים ובכלל תיירים - אבל לא עכשיו. בסתיו. ובאביב. עכשיו - הצליינים באירופה ובארצות הברית עם המשפחות שלהם לבושים בסוודרים מכוערים. חג המולד זה חג של המשפחה. ומי שנוהר לנצרת הם ישראלים, הרבה מאוד יהודים. הם עדיין לא ממש קונים כובעים עם פונפון ופסלונים של סנטה, אלא מעדיפים רק להוציא כסף על חומוס צ'יפס סלט וכל מה שיכול להיכנס לפיתה. אבל כולם משתמשים באותו צירוף מלים: חוץ לארץ.

נטע מאזור: "באנו לראות חוץ לארץ בישראל ואת חג המולד. היינו בחג המולד בחוץ לארץ ובאנו לראות את זה בישראל וזה שונה ומקסים".

צליל: ויש איפה לישון שם בכלל?

ישראל: תראי, בתי המלון המלון מפוצצים.

טארק: "זה השיא. בחלק מהימים של 150% ו-180% תפוסה ואז צריך להעביר את האובר בוקינג שלנו למקומות אחרים".

חלק 2: בתל אביב הכריסמס זה דרך להוציא אנשים מהבתים

הצ'ירס פלורנטין
צליל: "חמש שנים אני גרה בפלורנטין, בחיים לא הייתי פה".

צליל: יום ראשון בערב היה ערב חג המולד. שני מיליארד נוצרים יצאו לחופש, אלי אקספרס קרס מרוב הזמנות, בנצרת אוסמה ואשתו והתינוק החדש שלהם הלכו למיסה, ובתל אביב ירד סוף סוף קצת גשם. זה היה יום ראשון, יום שבו אפילו בתל אביב אנשים עסוקים בלרחם על עצמם ולא ממש יוצאים מהבית, אבל ברחוב ויטל, רחוב הברים של פלורנטין, עצי אשוח נצנצו בחלונות. מחוץ ל"צ'ירס", קרוב יחסית לסלמה, בחור אחד נשען על הדלת והתעסק בטלפון שלו בפרצוף רציני, כשלראשו כובע סנטה. גם בפאב ליד, המייט, היתה מסיבת כריסמס.

טל: "כבר הייתי פה סנטה ועשינו פה מלא צ'ייסרים לכולם וצילמנו סרטון לפני שעה. אני הייתי הסנטה. אנחנו חוגגים היום ומחר".

צליל: זה טל, הוא המנהל של פאב המייט בפלורנטין.

טל: "וזהו ומגניב. שמנו אורות, גם לי היה כובע, אבל היה לי חם כי התרוצצתי. מחר יהיה יותר מגניב, אנחנו גם אוהבים את השואו, בגלל זה תלינו אורות וכל מיני דברים כאלה".

ישראל: היה כיף?

צליל: מהלילות היפים של חיי. אבל לא רק בפלורנטין יש מסיבות קריסמס. כל השבוע היו המון מסיבות קריסמס בתל אביב ואפילו בכל הארץ. הנה, תראה מה קורה כשאני מחפשת "קריסמס" באוונטס בפייסבוק:
חגיגת כריסמס, פורח כריסמס, מסיבת חנו-כריסמס - זה בתל חי!, אלה שיק בלום חגיגות כריסמס בלבונטין, הו הו הו מסיבת כריסמס חגיגית באווירת חו"ל, מסיבת כריסמס היפ הופ ורגאטון?
מה שמצחיק הוא שאנחנו כל כך לא קשורים לכריסמס שאנחנו אפילו לא יודעים מתי זה כריסמס. ואלה לא רק מסיבות: יש גם פופ אפ סייל מעצבות לכריסמס בשוק הפשפשים ביפו, ויריד כריסמס בשוק צפון ברמת החייל עם יין חם כמו בפריז.

ישראל: אפילו בפתח תקוה יש חנויות עם סנטה. וזה לא רק לנובי גוד - גם שם חוגגים כריסמס.

שוק כריסמס ביפושוק כריסמס ביפו

צליל: אז התקשרתי לכמה מהמקומות האלה שעושים מסיבות קריסמס .

צליל: "שלום, אני צליל ואני מחפשת את הפורח, זה אתה?".
אוהד: "כן, בין היתר. אני, ואו, סיבכת אותי. אני עוסק בדראג והפורח זה שלי".

צליל: למי שלא מכיר - פורח זו עוד דרך להגיד פרחיות רק בקטע חיובי. במקרה הזה זה שם של ליין מסיבות.

צליל: "איך קוראים לך?".
אוהד: "השם הרגיל שלי זה אוהד".

צליל: האמת שלא ממש ידעתי מה אני שואלת אותם. כאילו, רציתי להבין למה, אבל לא בקטע של, מה יהודים טובים כמוכם זורמים עם מסיבה של גויים. רציתי להבין בעצם - למה עכשיו.

אוהד: "גם לי בתור זה שארגן את זה היה מוזר לחגוג קריסמס. כי אין לי מושג מה זה קריסמס כאילו.
חלק אומרים שזה חג של שנה חדשה, חלק אמרו שבכלל חוגגים מישהו שהיה אנטישמי. אין לזה באמת תשובה".
צליל: "אז למה הלכת על זה?".
אוהד: "כי זה קונספט מעניין וגם היתה לי הזדמנות להיות סנטה קלאוס".

ישראל: אני מתרשם שכל מנהלי הברים רוצים להתחפש לסנטה קלאוס.

צליל: כן... האמת שהכנים שבהם פשוט אמרו את האמת. זה למשל מוטי, המנהל של הטנג'יר בתל אביב:

מוטי: "אני לא חושב שאנחנו מחפשים משמעות לכל דבר שאנחנו חוגגים. אני חושב שהדור הזה הופך להיות יותר נהנתן, יותר רוצה לחפש את הדברים האחרים. אנחנו מבינים שהיום אם התוכן לא יהיה מספיק טוב או לא יהיה מספיק מיוחד, התחרות פה היא נורא גדולה".
צליל: "אז זו עוד דרך להוציא אנשים מהבית?".
מוטי: "בדיוק. לגמרי. עוד דרך לגרום לאנשים לצאת. חורף את יודעת. זה עובד. זה עובד טוב. בחורף יש המון מקומות שהכמות אנשים הולכת ויורדת, ודווקא בקיץ כאילו התוכן פחות חשוב כי אנשים רואים את השמש כי הם יוצאים. אנשים מחפשים את זה. שולחים הודעות. זה דברים שהם, ברגע שאת מציינת יום וזה לא סתם עוד יום, יש יותר נכונות לצאת".

ישראל: אבל אני עדיין חייב להגיד שאני לא מבין את המסיבות האלה. כדתל"ש, אני ממש לא מתחבר לזה. לי תמיד סיפרו שחנוכה שווה הרבה יותר מכריסמס.

צליל: היי, גם ישו היה דתל"ש.

בכל מקרה ההתארגנות לקראת המסיבות האלה גורמת לכל דרום תל אביב להרגיש קצת אחרת בימים שלפני חג המולד. כי את עצי האשוח והקישוטים וכובעי הסנטה ופתיתי השלג והבלונים האדומים ושלטי הכריסמס.

ישראל: הבנו.

צליל: מה זה נורא יפה - כל הדברים האלה שפעם היו רק במעדניות הרוסיות גם מתחילים למלא את חנויות הצעצועים הקטנות בשוק לוינסקי. והם מופיעים גם בתחנה המרכזית, שם פיליפינים ואריתראים קונים אותם, אבל לא רק הם.

חנות בשוק לוינסקי בתל אביבחנות בשוק לוינסקי בתל אביב

צליל: ולאט לאט נהיית מין אווירה שהיא לא בדיוק אווירה של חג אבל יש בה איזה…

ישראל: מאמץ?

צליל: בדיוק.

ניב הדס: "אני שונא את ההשוואות האלה אבל פעם היית רואה שלושה ימים אחרי בכפולת אמצע של ידיעות אחרונות עץ חג מולד מקושט, והיום הפיד של הכריסמס כל הזמן מפמפם לך בראש ואתה אומר גם אני רוצה".

צליל: זה ניב הדס, הוא די ג'יי ומבקר טלוויזיה ב"הארץ", וגם יש לו ליין די ותיק של מסיבות כריסמס, שלא לומר, הוא עשה את זה לפני שזה היה מיינסטרים.

ניב הדס: "אני לא רוצה להגיד שהייתי מהראשונים שעשו אבל אנחנו עושים את זה כבר הרבה זמן פשוט כי זה היה תירוץ".

צליל: לניב יש תשובה פשוטה לעליית חג המולד בישראל: אינסטגרם. או במלים אחרות: הוא מצטלם נהדר.

ניב הדס: "סתם אנשים שאני עוקב אחריהם והם במסיבות קריסמס שנראות הכי שוות וכיפיות ואתה אומר אני גם רוצה כזה. הרוסים עם הנובי גוד נתנו לגיטימציה לחגוג בעוד דרכים. משהו נורמטיבי ולא רק של אוכלי סושי. וברגע שאתה רואה את קיילי ג'נר חוגגת קריסמס, גם אתה רוצה. נהיה לגיטימציה לעשות את זה כי כל הפיד מפוצץ בזה ואז יש מין פומו כזה שאתה רוצה לחגוג. הם יודעים מה עם עושים הנוצרים, זה עושה אווירה. אתה נכנס ואתה רואה את הקלקר המפוזר כמו שלג והעצים המקושטים וכבר נמרח לך חיוך על השפתיים".

צליל: אני חייבת להודות שזה נכון. בסיבוב שלי בפלורנטין הגעתי גם למקום שנקרא אוריאל 23, מרכז שמפעילים יהודים משיחיים, שמאמינים בישו. היו שם את עצי האשוח הכי יפים שראיתי ואורות ועוגיות בצורת עצים עם קישוטים, ויין חם בקערה, ופשוט התחמם לי הלב. ולמרות שיצאתי לסיבוב בפלורנטין הכי בציניות - גם אני מילאתי את האינסטגרם שלי בצילומי כריסמס כי זה פשוט מצטלם כל כך נהדר. ואנשים היום אוכלים במסעדות מסוימות ומבקרים בערים רק כדי לצלם אותן לאינסטגרם.

טקס הדלקת עץ כריסמס בכיכר השעון ביפו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)טקס הדלקת עץ כריסמס בכיכר השעון ביפו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

ישראל: בכל מקרה מה שניב אומר ועוד הרבה אנשים שדיברנו איתם מזכירים, זה שיש כמה תופעות שהפכו את חג המולד למשהו שהגיוני לנו לראות פתאום בנוף שלנו: אחת היא היציאה מהארון של נובי גוד, ראש השנה הרוסי, שגם בו יש עץ אשוח, והשנייה היא עוד גלגול של אמריקניזציה משוגעת, שהגיעה לשיא עם אינסטגרם ונטפליקס ועם הירידה של מחירי הטיסות. כמו שנטע מאזור אמרה בנצרת: ראינו בחוצלארץ כזה ואנחנו פשוט חייבים גם.

צליל: כן. ויש עוד גורם אחד. וזה שפשוט אפשר. זאת אומרת, אני חושבת שראיתי עץ אשוח בעיניים שלי בפעם הראשונה כשהייתי בת יותר מ-20. אבל היום זה, איך אומרים, במחיר שווה לכל כיס. או כמו שמנסחת את זה העיתונאית נטע חוטר -

נטע חוטר: "מי שבאמת נעץ את הכריסמס במיינסטרים זה מקס סטוק".

ישראל: החנויות האלה שאפשר למצוא בהן כל דבר בממש זול ומסין.

צליל: כן.

נטע חוטר: "עד אז ראינו את זה אצל ערבים נוצרים, מהגרי עבודה, רוסים שחוגגים נובי גוד, תמיד בשוליים. ופתאום זה הגיע למקס סטוק בשיא הטבעיות. קישוטים יפים ונוצצים כמו קישוטים לסוכה שכנראה גם הגיעו באותה מכולה מסין. ואם זה במקס סטוק זה ישראלי ואין לנו ברירה אלא לקנות את זה".

צליל: אוקיי אוקיי אוקיי, אני חייבת להגיד משהו.

ישראל: לכי על זה

צליל: אנחנו יושבים פה כבר עשר דקות ומדברים על איך ישראלים יהודים מנסים להעתיק כל מיני מרצ'נדייז מחו"ל ומהטלוויזיה שקשורים לחג המולד. ואנחנו נמצאים כאן!! בארץ! שישו! נולד בה!
ישראל: כן אני מבין מה את אומרת.

חלק שלישי: התיירים לא מגיעים לבית לחם

יובל בן עמי: "אנחנו מחמיצים את בית לחם בזה שאנחנו לא נוסעים אליה בכלל, לא רק בחג המולד".

צליל: זה יובל בן עמי.

יובל בן עמי: "זה פשוט מקום מדהים, חבל שאנחנו לא מכירים אותו יותר. הכנסייה שניצבת על מקום הלידה היא הכנסייה העתיקה ביותר בעולם שמשמשת באופן רציף מאז שנבנתה, במאה הרביעית".

צליל: יובל מגדיר את עצמו "סופר גיאוגרפי", ואני יכולה להוסיף שהוא עיתונאי ומדריך טיולים ומוזיקאי ואחד המטיילים היסודיים ביותר של ארץ ישראל. כשעבדתי על הפרק הזה התקשרתי ליובל ואמרתי לו - אני עושה פרק על הכלכלה של כריסמס, לאן אני צריכה לנסוע בירושלים? ויובל ענה: לבית לחם.

יובל בן עמי: "בימים שקודמים לחג המולד צומח בכיכר המרכזית שלה עץ חג מולד מרהיב ויש בה התרגשות שמאחדת את כל תושביה. חג המולד בבית לחם הוא כמעט גם חג מוסלמי, מכיוון שלמוסלמים כל כך יקרה העיר וכל כך יקר חג המולד. חשים ממש את השמחה".

טקס הדלקת עץ כריסמס ליד כנסיית המולד בבית לחם (צילום: ויסאם אשלמון, פלאש 90)טקס הדלקת עץ כריסמס ליד כנסיית המולד בבית לחם (צילום: ויסאם אשלמון, פלאש 90)

צליל: אבל לא נסעתי לבית לחם. גם אתם לא נסעתם לבית לחם. למרות שבית לחם היא מקום הולדת ישו ויש בה את האמא של הכריסמס יותר מכל עץ אשוח מסין וחותכני עוגיות ממקס סטוק - הכמיהה הישראלית לכריסמס מדלגת על החלק הזה. על הדבר עצמו.

ישראל: תראי, המצב השנה בבית לחם לא ממש מעודד מבחינת תיירות. נור הוא מדריך טיולים שעובד בשיתוף פעולה עם מדריכי טיולים מישראל. הם מביאים את התיירים עד למחסום, ומשם נור לוקח אותם לסיור בבית לחם. אבל השנה העסקים לא משהו.

נור: "השבוע השלישי והרביעי של דצמבר הם בדרך כלל מלאים מאוד והחלקים הכי עמוסים של העונה. אבל עכשיו, אנחנו רואים ששקט מאוד. כמעט אין תיירים. יש הרבה קבוצות שמבטלות כי מודאגים בגלל מה שרואים בתקשורת על בית לחם".

יובל בן עמי: "בית לחם נמצאת בשטח A, באופן רשמי אסורה לכניסת ישראלים. אבל יש ישראלים שיכולים להיכנס בתיאומים עם הצבא. אבל למען האמת אפשר להיכנס אליה גם בלי. אני יודע שבזה אני מטיף לאי-ציות אזרחי אבל אני בעד להכיר את השכנים ולהכיר עיר כל כך היסטורית וקדושה שנמצאת כל כך קרוב אלינו. בית לחם היא פרבר דרומי של ירושלים".

ישראל: ישו נולד בבית לחם. במרכזה נמצאת כנסיית המולד, שמתחתיה מערת הלידה, שבה הנוצרים מאמינים שנולד ישו. האתר הזה לבדו היה אמור להפוך אותה למעצמת תיירות ששואבת מיליוני אנשים כל שנה. אבל זה יותר מסובך. האמת שמתוך 3 מיליון התיירים שמגיעים לכאן בשנה, מעטים מגיעים לבית לחם. אפילו בקרב הצליינים - בית לחם זה לא מקום שנשארים בו לישון ולבזבז כסף. הם לוקחים אוטובוס מירושלים ועוזבים אחרי שעתיים. זה פשוט מסובך מדי.

יובל בן עמי: "בית לחם זו עיר ששנים נשענה על כוכב הכסף הזה שטמון בתוך הכנסייה ועל כך שאנשים ירצו לבוא ולראות אותו".
צליל: "זה מקור ההכנסה שלה?".
יובל בן עמי: "כן. כן. כלומר, היא עיר יפה ואטרקטיבית גם ככה אבל זה מקור המשיכה. וכתוצאה מהמדיניות של הכיבוש לא שוהים שם תיירים. המלונאות מאוד נפגעה מאז שנבנתה החומה. המלאכה המקומית שהיא של יצירת פסלוני עץ קטנים בדמות מריה וישו, וגמלים, ומכירתם, כלומר מזכרות מעץ זית. יש הרבה משפחות שנשענות על ייצורן, גם זה נפגע, כי יש צליינים שלא מגיעים בכלל לבית לחם, ועושים את הקניות בירושלים. בית לחם זו עיר שנאבקת לשרוד מבחינה כלכלית".

ישראל: בחג המולד משרד התיירות הישראלי אפילו מממן לתיירים אוטובוסים כדי שיהיה להם קל לחזור לירושלים.

צליל: "מתי היית שם בפעם הראשונה?".
יובל בן עמי: "בשנות ה-90 כשזו לא היתה עבירה על החוק. הלכתי לשם ברגל עם חבר בריטי ששהה בירושלים. פשוט הלכנו בדרך מהעיר העתיקה לתוך בית לחם ומשם הלכנו להרודיון. כשחזרנו הבריטי הזה הסתכל סביב ואמר: המקום הזה ממש מזכיר לי את יורקשייר.
והסתכלתי גם אני וראיתי חומות אבן וחמורים וסברסים ולא הבנתי איך זה קשור ואמרתי לו, איך זה קשור? והוא אמר, כשתהיה ביורקשייר תבין. הייתי ביורקשייר, לא הבנתי.
ואני זוכר שכשחזרנו לירושלים היתה המולה סביב בריכת הסולטן והבנו שהולך לשיר שם סטיבי וונדר. קנינו כרטיסים ואכלנו בייגלה וצפינו בסטיבי וונדר. ואני חושב שזה היה היום המושלם שלי בכל הזמנים של מפגש ומגע עם הארץ הזאת ועם כל מיני צדדים שלה: עם כנסיית המולד, עם יורקשייר, עם סטיבי וונדר ועם הבייגלה.
אני חושב שלאהוב את הארץ זה אומר, לגעת בכל גוון שלה ומותר ואפשר וזה לא שולל את הזהות שלנו לחפש את חג המולד או ללכת לעיר פלסטינית. להפגיש את כל המקומות האלה עם המקום שאנחנו באים עם התוכן התרבותי שאנחנו באים, זה יוצר תמונה כוללת שהיא כל כך מרהיבה וצבעונית שהיא רק יכולה למלא אותנו באהבה ובשמחה".

חלק 4: הכריסמס הסמוי מן העין

ישראל: האמת היא שיש סביבנו עוד המון סוגים של כריסמס. חנה בנדקובסקי, מנהלת תוכניות מרכז ירושלים ליחסי יהודים נוצרים, מספרת לנו על עוד חגיגות שאנחנו מפספסים.

חנה בנדקובסקי: "יש פה גם את מבקשי המקלט והפלטים מאריתריאה. וגם הם מנסים לעצב לעצמם את החג – רק שהם יחגגו בעוד שבועיים לפי לוח השנה שיוליאני. והם כולם מגיעים לבית לחם – שם יש להם בעיה – כי זו כנסייה שרגילה להכיל 30-40 נזירים. אז הם מארגנים חגיגות ותפילות ושירים ברחוב מול הכנסייה האתיופית. מסורת חדשה לגמרי בבית לחם בכל שנה בליל 6 בינואר".

ישראל: היא מספרת שבירושלים בקושי רואים בכלל חגיגות כריסמס, ואם כבר יש, הישראלים הסקרנים רק מפריעים. גם למהגרי עבודה מהפיליפינים ומהודו יש חגיגות מעניינות.

צליל: ספר לי, מה המסיבה הכי טובה בעיר.

ישראל: הפיליפינים למשל הביאו את המסורת שלהם מהבית. הם היו רגילים לעשות מיסה שמונה ימים לפני החג - וגם כאן הם התחילו לחגוג כשאנחנו עוד היינו עסוקים בחנוכה.

והדבר הכי מדהים ששמעתי זה הכריסמס של קהילת מהגרי העבודה ההודים: כל שנה, בתחילת דצמבר, הם הולכים ברגל מירושלים לבית לחם. וזה משהו שיש רק כאן.

חנה בנדקובסקי: "בחג המולד עושים תהלוכה מירושלים לבית לחם. כמובן כובעי סנטה קלאוס ותלבושות ושרים שירים של חג המולד בשפות הודיות שונות. זה דרך שלהם לחגוג את החג במציאות הישראלית".

צליל: איך את זה פיספנו?

ישראל: כי אנחנו לא חלק מרוח החג. ההודים פיתחו את המסורת שלהם כאן בארץ ממש בעשר השנים האחרונות. ברור שהם לא יכולים לצעוד לבית לחם מניו דלהי.

ובכלל, בכנסיית דורמיציון בירושלים, החליטו שהם רוצים לספק את יצר הסקרנות של הישראלים, ובחצות הם עושים מיסה מיוחדת עם קטעים בעברית. אחרי שאת המיסה שלהם, האמתית, הם עשו כבר בתשע וחצי בלי שסקרנים יפריעו להם.

צליל: אז למה הישראלים רוצים כריסמס? אולי בעצם אפשר לשאול - למה לא? נכון, זה לא חג שלנו, זו אמריקנזיציה משוגעת. לפני עשר שנים ילדים התחילו לעשות פה פרום ועוד מעט גם יהיה חג ההודיה.
ישראל: מזעזע.

צליל: אבל האמת שכל הסיפורים שסיפרו לנו יובל וחנה וגם הבליינים בפלורנטין והתיירים בנצרת ממש מעלים חיוך. וואלה, שבוע אחד בשנה אנחנו באמת קצת נעשים מקום רב תרבותי. או דו תרבותי. וגם זה משהו.

יובל בן עמי: "המיסה בחצות בחג המולד בבית לחם, ב-25 בדצמבר, לא נאמרת בכנסיה הזו אלא בכנסייה שלידה, קטרינה הקדושה שהיא חדשה יותר, והיא המרחב הקתולי הלטיני של הכנסייה, משום שהכנסייה המקורית ההיסטורית נמצאת בידי הכנסייה היוונית אורתודוקסית והם חוגגים את חג המולד ב-6 וב-7 בינואר. מה שאומר שמי שרוצה לחמוק לחג המולד בבית לחם".
צליל: "יש מועד ב!".
יובל: "יש מועד ב".

צליל: אם הייתם במסיבת כריסמס הכי אדירה בארץ, אם אתם נוצרים משיחיים וחושבים שלא הבנו כלום, אם יש לכם מתכון מדהים לעוגיות ג'ינג'ר ואם אתם מארגנים ליין מסיבות ת'נקס גיבינג וזה הולך להיות הדבר הבא - כתבו לנו. אנחנו "כאן כלכלי" בפייסבוק, ויש לכל אחד מאיתנו טוויטר, ויש לנו גם קבוצת פייסבוק חדשה שנקראת "חיות כיס".

ישראל: אפשר לשמוע את כל הפרקים שלנו ואת הפודקאסטים האחרים של כאן באפליקציית כאן או.די ובאתר כאן ובכל אפליקציית פודקאסטים שאתם אוהבים.

צליל: תודה רבה לעורך שלנו רום אטיק. תודה לטכנאי ההקלטה אסף רפפורט. תודה רבה ישראל פישר.

ישראל: תודה צליל.

צליל: ותודה לכם שהאזנתם.