(צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

יותר נשים חרדיות בוחרות לאחוז בהגה

על פי שנתון החברה החרדית, שיעור החרדיות עם רישיון נהיגה עלה ב-8% בתוך שמונה שנים ועמד על 29% ב-2016. הסיבה: עלייה במספר המשפחות במעמד הביניים ורצון במשרות שדורשות ניידות
עקיבא ווייס
31 בדצמבר 2017
10:15

יותר ויותר נשים חרדיות בוחרות להחזיק ברישיון נהיגה. כך עולה מנתוני שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים למחקרי מדיניות, שמתפרסם היום. שיעור הנשים החרדיות שהחזיקו ברישיון בשנים 2007-2008 עמד על 21% ואילו ב-2015-2016 השיעור עלה ל-29%.

בחברה שבה יש פסוקי הלכה שתומכים בעמדה שנהיגה של נשים פוגעת בצניעות, מדובר בעלייה משמעותית. "יש קהילות חרדיות בהן לא יקבלו תלמידים לבית הספר אם האמא נוהגת ברכב כי לטענתם מדובר בפריצה בגדרי הצניעות", אומרת ד"ר לי כהנר, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה ואחת ממחברות השנתון.

"במגזר החרדי חלו בשנים האחרונות כמה שינויים שגרמו לעלייה במספר הנשים בעלות הרישיון", מסבירה כהנר. "נשים חרדיות שרוצות משרות יותר נחשקות צריכות להיות בעלות יכולת ניידות. במקביל, נשים חרדיות יוצאות יותר למקומות עבודה מחוץ למגזר החרדי. אי נגישות לרכב זה חסם וזה גורם שצריך לקחת בחשבון. בנוסף, חל גם שינוי בתפיסת מעמד האישה בחברה החרדית".

ישנם שני גורמים נוספים שמובילים את מגמת העלייה. לדברי ד"ר כהנר, "קהילת מעמד הביניים החרדי שהולכת ומתפתחת ומרוויחה יותר, מה שמאפשר החזקת יותר כלי רכב. וגם החרדים מחו"ל, שהכניסו תרבות של איכות חיים גבוהה יותר, משפיעים בנושא".

הנשים החרדיות עובדות רחוק יותר מהבית

העלייה במספר מחזיקי הרכב במגזר החרדי יכולה גם להעיד על השינוי שמתרחש במגזר. שיעור החרדים בני 20 ומעלה שהצהירו כי ברשות משק הבית שבו הם חיים רכב זמין עלה מ-31% ל-41% בין 2003 ל-2016. שיעור עלייה שדומה למגזר הכללי, שבו שיעור בני 20 ומעלה עם רכב זמין עלה מ-68% ל-79% באותה תקופת זמן. "הגידול המהיר בבעלות על רכב פרטי משקף שינוי ברמת החיים של משפחות חרדיות ואימוץ אורחות חיים המקובלים בחברה הכללית" מסבירה ד"ר כהנר.

ליותר חרדים יש רכב (צילום מסך משנתון החברה החרדית)ליותר חרדים יש רכב (צילום מסך משנתון החברה החרדית)

העלייה במספר בעלי המכוניות במגזרים השונים משפיעה גם על מקום העבודה. לפי הדו"ח, לאורך השנים ניכרת ירידה בשיעור העובדים קרוב לבית גם אצל חרדים וגם במגזר הכללי. בשנים 2012-2013 היה שיעור החרדים - נשים וגברים - העובדים במרחק של עד 14 דקות זמן הגעה מן הבית 45% ובשנים 2015-2016 השיעור הזה ירד ל-40%. ירידה חדה יותר נרשמה באותן שנים בקרב העובדים במגזר הכללי - מ-40% ל-31%.

"מי שהובילו את מגמת השינוי בזמני ההגעה הן הנשים החרדיות: ירידה בקרב העובדות במרחק של עד 14 דקות בין הבית לעבודה – מ-48% ל-38%", מספרת ד"ר כהנר. "בכוחה של מגמה זו להעיד על השינוי בתחומי העיסוק של נשים חרדיות ועל יציאתן לעבוד גם מחוץ לקהילה. לעומתן, הגברים החרדים שימרו ואף חיזקו את המגמה של עבודה בסמיכות לבית (מ-46% ל-51%)".

הפער לעומת החברה הכללית עדיין גדול

למרות העלייה בשיעור הנשים הנהוגות ובשיעור מחזיקי כלי הרכב, עדיין יש פער משמעותי לעומת החברה הכללית. כך, במגזר הכללי 72% מהנשים מחזיקות ברישיון נהיגה לעומת 29% בלבד במגזר החרדי. גם בקרב הגברים החרדים יש פער לעומת המגזר הכללי אך הוא נמוך יותר - 56% מול 90%. "הפער במגזר החרדי בין נשים לגברים המחזיקים ברישיון רכב הוא עדיין לא הפער הכי גדול. המגזר החרדי בכלל, נשים וגברים, נמצאים במרחק רב מהמגזר הכללי", מסבירה ד"ר כהנר. "בשנים 2015-2016 החזיקו 42% מכלל החרדים בגילאי 20 ומעלה ברישיון נהיגה. שיעור נמוך בהרבה לעומת מחזיקי רישיונות הנהיגה במגזר הכללי שעומד על 81%. אי החזקת מכוניות משפיעה על רמת הצריכה של השימוש בתחבורה ציבורית לצורך הגעה לעבודה. בקרב הציבור החרדי משתמשים בתחבורה הציבורית 25% לעומת 14% בלבד במגזר הכללי".

 חל גם שינוי בתפיסת מעמד האישה בחברה החרדיתדד"ר לי כהנר. "חל שינוי בתפיסת מעמד האישה בחברה החרדית" (צילום: שגיא מורן)

ד"ר כהנר טוענת כי חלק מהפער נוצר בשל מחירי המכוניות, שאינם נגישים לכל המגזר החרדי. "אפשר לתלות את הפער ביוקר הקנייה והחזקה של מכוניות בישראל, בצורך בחברה החרדית בהחזקת מכונית יקרה יותר המותאמת למשפחות מרובות ילדים וכן בתפיסת השימוש בתחבורה ציבורית בציבור החרדי כחלק יום-יומי ובלתי נפרד מאורח החיים", אומרת ד"ר כהנר.