(צילום: פלאש 90)

ניר ברקת מתלונן שירושלים ענייה, אך מטרפד פרויקט שיכניס כסף לעירייה

ראש עיריית ירושלים דורש מהאוצר מענק מוגדל של מיליארד שקל לעיר הבירה הענייה. אך ל"כאן כלכלי" נודע כי ברקת לא מקדם בניית אזור תעשייה חדש, בניגוד להסכם עם הממשלה
עקיבא ווייס
02 בינואר 2018
20:07
עודכן ב 21:26

בתחילת השבוע יצאה עיריית ירושלים למאבק המסורתי שלה במשרד האוצר. משאיות הזבל רוקנו ערמות אשפה מול משרד האוצר ובמקביל ראש העיר ניר ברקת איים שהוא יאלץ לפטר עובדים. היום קיבלו עובדי העירייה אישור להכריז על סכסוך עבודה וייתכן שהם ישבתו בעוד שבועיים. למה המאבקים האלו מתחדשים כל שנה? כי העירייה רוצה עוד כסף ממשרד האוצר.

מדי שנה מקבלת ירושלים ממשרד האוצר 'מענק ירושלים', שניתן לעיר בשל מעמדה כבירת ישראל והקשיים הכלכליים שלה. בשנים האחרונות טוען ברקת כי משרד האוצר לא מתחשב בהוצאות העירייה ובנטל שיש עלייה עם כל המורכבות של האוכלוסיות החלשות ברמה הכלכלית כמו המגזר הערבי והחרדי. השנה לקראת תקציב 2018 דרש ברקת מהאוצר מענק של מיליארד וחמישים מיליון שקל. משרד האוצר הסכים להעניק לברקת 525 מיליון שקל בלבד. בתגובה, עיריית ירושלים פתחה במאבק.

ערמות האשפה מול משרד האוצר בירושלים ביום ראשון האחרון (צילום: הדס פרוש)ערמות האשפה מול משרד האוצר בירושלים ביום ראשון האחרון (צילום: הדס פרוש)

אך ל"כאן כלכלי" נודע שבעוד שברקת טוען שירושלים ענייה, הוא לא מקדם פרויקט הכולל הקמת מרכז תעשייה עם אלפי מקומות עבודה בירושלים (פרויקט גבעת שאול ד'). לפי ההסכם של העירייה עם הממשלה, קידום הפרויקט בוועדה המחוזית היה אמור להתבצע במהלך 2017 - ללא אישור הוועדה הפרויקט לא יכול לצאת לפועל.

מנהל המחלקה לתכנון העיר אמי ארבל אמר ל"כאן כלכלי" כי "אין אישור לקדם את התוכנית בגלל סיבות פוליטיות של ראש העיר. כוונות של ראש העיר לעשות דברים אחרים כרגע שאי אפשר לדבר עליהם, אבל זה כרגע לא קודם. ראש העיר נותן הנחייה לא לקדם את זה".

האזינו להקלטה:

הארנונה מהתושבים לא מספיקה

אבל בואו נתחיל מההתחלה. למה ירושלים זקוקה נואשות למתחם העסקים הזה? בגלל הארנונה, שהיא מקור חשוב להכנסות לעירייה. הארנונה מהתושבים לא מכסה את הוצאות העירייה עליהם, ולכן עיריות רבות נסמכות על הארנונה מאזורי התעשייה והמסחר, שמשלמים תעריפים גבוהים יותר.

אוכלוסיית ירושלים ענייה - לפי נתוני הלמ"ס ומכון ירושלים לחקר מדיניות, רק 51.8% מתושבי ירושלים משתתפים בכוח העבודה, לעומת 64.1% בכלל ישראל. כתוצאה מכך, העירייה מתקשה לגבות ארנונה מכלל התושבים שלה.

רק 51.8% מתושבי ירושלים משתתפים בכוח העבודה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)רק 51.8% מתושבי ירושלים משתתפים בכוח העבודה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

לפי הדו"חות הכספיים של עיריית ירושלים לשנת 2016, העירייה היתה אמורה לגבות ארנונה (מעסקים ומתושבים) בהיקף של 2.9 מיליארד שקל. אך בפועל היא גבתה פחות. בשל המצב הסוציו-אקונומי הנמוך של תושביה, העיר הגדולה בישראל נאלצה לחלק הנחות ופטורים, שעמדו על 372 מיליון שקל. העיירה מחלקת פוטרים גם למוסדות שונים, כמו בתי כנסת, וכך ההיקף הכולל של הפטורים היה 778 מיליון שקל.

היקף ההנחות, שניתנות לפי קריטריונים של משרד הפנים, רק הולך וגדל. בשנת 2008, עם כניסתו של ברקת לתפקיד, היקף הנחות היווה 21% מתוך סך הארנונה הצפויה, ב-2016 השיעור עמד כבר על 27%.

הפתרון: עוד שטחי עסקים ומסחר

כדי להגדיל את הארנונה וההכנסות העיר, עיריות מנסות להגדיל את שטחי המסחר והעסקים בהן. כך, למשל, נהגה בני ברק, שב-70% מבתי האב שלה מקבלים הנחות בתשלום הארנונה. העירייה הקימה קצת יותר מ-600 אלף מ"ר עסקיים - כמו מגדלי בסר - שהכניסו לקופת העירייה יותר מ-200 מיליון שקל ב-2015. ללא הכנסות ארנונת העסקים לעיר, לא היה קיום כלכלי לעיר.

עיריית ירושלים יכולה ללמוד הרבה מבני ברק. אחת מהטענות שהופנו לראש העיר ניר ברקת במהלך השביתה במחאה על גובה המענק בשנה שעברה, היתה שהוא לא הצליח להביא מספיק מקורות הכנסה ומקומות עבודה לירושלים. וכעת מתגלה, שברקת אף מטרפד פרויקט של אזור תעשייה, שמשרד האוצר מנסה לקדם.

לפני כשנה נחשף ב"כאן כלכלי" כי בתמורה למענק ממשרד האוצר חתמה עיריית ירושלים על הסכם להקמת אזור תעשייה. ההסכם נחתם מול מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר ועסק בקידום 'תוכנית גבעת שאול ד' - בניית אזור תעשייה מתקדם עם אלפי מקומות עבודה בירושלים. אזור התעשייה הזה גם אמור לשלם ארנונה לעירייה - כן, בדיוק אותן הכנסות שהיא כל כך זקוקה להן.

לפני שנה, בעיריית ירושלים אישרו את הפרויקט ואף נשמעו נלהבים לגביו: "הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים אישרה כבר לפני שלוש שנים את תכנית גבעת שאול ד'. כעת, בהסכמת כל הצדדים, סוכם על קידום אישור התכנית בוועדה המחוזית לתכנון ובניה ולהכשירה לשיווק. מדובר בתכנית התאפשר בניית כ- 170,000 מ"ר שייצרו אלפי מקומות עבודה ותעסוקה נוספים, וכאמור העירייה מברכת על כך".

שנה אחרי, ודבר לא התקדם. אם ירושלים לא תצליח להגדיל את ההכנסות שלה, בעוד שנה שוב נחזה בהררי אשפה ליד משרד האוצר ובעירייה שזועקת לעזרה.

עיריית ירושלים מסרה בתגובה כי "טרם הוחלט על התכנית לאזור".

תגובת משרד האוצר: "בשנה שחלפה פנה המשרד לעיריית ירושלים כמה פעמים כדי לקבל הבהרות מדוע הנושא לא קודם, אולם לצערנו, עד כה לא התקבלה תגובה".

akivaw@kan.org.il