צילום: Shutterstock

סל התרופות לא מדביק את הזינוק במחירי התרופות לסרטן

חצי מתקציב התוספת לסל הופנה השנה לטיפול בסרטן – הנתח הגבוה ביותר בעשור האחרון. אבל התוספת לא הגדילה את כמות החולים שיקבלו טיפול
עמית תומר
05 בינואר 2017
18:44
עודכן ב 18:49

הדיונים של ועדת סל התרופות הסתיימו השנה באווירה יחסית אופטימית. 20 חברי הוועדה רגילים להיאבק ביום הדיונים האחרון עד השעות הקטנות של הלילה לגבי אלו תרופות יסובסדו על ידי המדינה ואלו יישארו בחוץ, אך הפעם הם הספיקו להשכיב את ילדיהם לישון. הסיבה לכך היא הגדלת תוספת התקציב השנתית, שעמדה בעבר על 300 מיליון שקל בלבד, ל-550 מיליון שקל.

"אני חש סיפוק רב מהעובדה שהצלחנו להגדיל משמעותית את תקציב סל התרופות", אמר שר הבריאות יעקב ליצמן במסיבת העיתונאים שבה הכריזו מה כוללת התוספת לסל. "לראשונה מזה שנים רבות זכינו כמעט להכפיל את המימון ובזכות זאת להעניק חיים ובריאות לעוד חולים רבים, בייחוד לחולים במחלות קשות".

האמנם? אם נסתכל על התוספות לסל מידי שנה במבט לאחור, נראה שפעם הצליחו לתת באמצעותה מענה להרבה יותר חולים. כך בעוד שב-2017 הוא צפוי לסייע ל-85 אלף חולים נוספים, ב-2008 נוספו למעגל החולים שמקבלים מימון לתרופותיהם מהמדינה כמות כמעט כפולה - 160 אלף חולים.

"הגדלת התקציב לא באמת נועדה כדי לסייע למספר גדול יותר של חולים, אלא היא רק דרך לעמוד בקצב עליות המחירים של השוק. קצב פיתוח התרופות והחידושים במחלות הנפוצות בשנים האחרונות מסחרר, והתייקרותם עוד יותר, אז אין ברירה אלא ליישר קו – כמו אינפלציה", אמרה נציגה אחרת ממשרד הבריאות שהשתתפה בדיוני הוועדה.

הנציגה מתכוונת בעיקר לתרופות לטיפול בסרטן, שבדרך כלל תופסות את הנתח הרחב ביותר מהתוספת לסל. אבל השנה הן רשמו שיא חדש שלא נראה כמותו בעשור האחרון – מחצית מהתקציב המוגדל הושקע בהן.

היעילות עולה ביוקר

מחירי התרופות לטיפול בסרטן זינקו בעשורים האחרונים במאות אחוזים. בשנות התשעים של המאה שעברה עלתה הכימותרפיה, שהיתה אז הטיפול המתקדם ביותר שהוצע לחולים, עשרות אלפי שקלים למטופל בשנה, מה שנחשב אז לסכום שערורייתי. כיום, תרופת "קיטרודה", שנכנסה השנה לטיפול בחולי סרטן הריאות, ראש וצוואר ונחשבת לאחת מהבשורות הגדולות של הסל, עולה כ-200 אלף שקל למטופל בשנה.

התרופה "קיטורדה". עלות של 200 אלף שקל בשנה לחולה (צילום: Merck)

אז נכון, הטיפולים בסרטן מאוד התפתחו במהלך השנים ובהתאם גם עלתה תוחלת החיים של החולים. הטיפולים הכימותרפיים, שהיו בעבר הטיפולים המתקדמים ביותר, זהים לכל סוגי הסרטן ומאפשרים לגוף הפוגה זמנית וחלקית בלבד מאחר שלא תמיד הם מצליחים להיפטר מהגידולים. בנוסף, בעבר הטכנולוגיה לא ידעה להבחין בין תא רגיל לתא סרטני וכך פגעה במערכת כולה - דבר שניכר בתופעות הלוואי הרבות.

בשנת 2000 התרחש המפנה: לראשונה פיתחו תרופה בהתאמה אישית לסוג מסוים של סרטן. מפתחי התרופה "הרצפטין", שפותחה לחולות בסרטן שד גרורתי, התגאו בכך שהיא בעלת תופעות לוואי מינוריות יותר ויודעת לתקוף בעיקר את התאים הסרטניים. עלותה של "הרצפטין", שהיתה החלוצה של התרופות הביולוגיות, עמדה על כמאה אלף שקל למטופלת. אך עם השנים התברר שגם לתרופות האלו יש חיסרון: התא הסרטני הצליח לנצח אותן אחרי שהבין איך הן עובדות, וכך הגוף היה מפתח עמידות לתרופה אחרי מספר חודשים. כלומר, הזמן שבו התרופה הצליחה לסייע לחולה היה מוגבל.

תמונה מהפגנה להכנסת התרופה "הרצפטין" לסל התרופות ב-2006 (צילום: יח"צ)

 

לפני כשנתיים נכנסו לחיינו התרופות האימונותרפיות, שנחשבות היום לחוד החנית במאבק בסרטן. 

איך הן פועלות? התרופות מגבירות את התגובה של המערכת החיסונית של החולה. בדרך כלל יש בגופנו מולקולות שבולמות את המערכת החיסונית כדי שלא תתקוף את הגוף. התרופה האימונותרפית מסירה אותן ובשימוש מבוקר ניתן לוודא שהכוח החדש שניתן למערכת יתקוף את המחלה. בין אותן תרופות נמצאת ה"קיטרודה".

האם התרופה הזאת והתרופות הנוספות לסרטן שנכנסו השנה לסל יעילות יותר מקודמותיהן? על פי המחקרים בהחלט. אך האם זה מצדיק את עליית המחירים הקיצונית? בעוד שלפני עשור העלות הממוצעת שהושקעה במסגרת הסל בכל חולה הזקוק לטיפולים בסרטן היתה כ-70 אלף שקל, השנה נאלצו להקציב לא פחות מ-155 אלף שקל בממוצע. "אני יכולה להבין שחברת תרופות דורשת מחיר בסדר גודל כזה עבור מחלה יתומה, שיש בה מספר מועט מאוד של חולים, ואז צריך לחלק ביניהם את עלויות הפיתוח היקרות של התרופה ולדאוג שיהיה משתלם לייצר אותה. אבל לדרוש סכומים כאלה עבור טיפולים לסרטן ושאר המחלות הנפוצות זה פשוט מוגזם", אמרה אחת מנציגות משרד הבריאות בוועדת הסל. "החברות יצליחו להרוויח גם אם ידרשו הרבה פחות".

הצמיחה הכלכלית לא מדביקה את הוצאות הבריאות 

הזינוק במחירים אינו בלעדי רק לסרטן, גם התרופות לסוכרת רשמו עלייה חדה בעלויות בשנים האחרונות. גם התרופות החדשות שמטפלות לראשונה בצהבת נגיפית ומצליחות למנוע מצבים של שחמת הכבד מתומחרות בסכומים דומים.

לא מדובר רק בצרה מקומית, אלא בבעיה עולמית. הזינוק במחירים חד עוד יותר בארה"ב, למשל: מחיר המזרק לטיפול בהתקפי אלרגיה "אפיפן" של חברת התרופות מיילן עלה בכ-400% ליותר מ-600 דולר בתוך שמונה שנים. בתגובה להתייקרויות התרופות, בכירים בממשל האמריקאי, ביניהם הנשיא הנכנס דונלד טראמפ והמועמדת לנשיאות הילרי קלינטון, טענו כי יש לפעול להורדת המחירים.

ב-OECD אף הזהירו לאחרונה שהעלייה בהוצאות הבריאות, ובתוכן התרופות והטכנולוגיות הרפואיות, הרבה יותר גבוהה מהצמיחה הכלכלית במדינות המערב ועלולה לפגוע באוכלוסייה.

חברות התרופות משקיעות כסף רב במחקר, פיתוח, ייצור ושיווק התרופות החדשות, ומן הסתם רוצות להרוויח על זה כמה שיותר, בייחוד כשיש טווח מוגבל של שנים שבהן הן יוכלו לעשות זאת. בשנים הראשונות לאחר פיתוח תרופה יש לחברה בלעדיות על שיווקה, אך לאחר מכן פג ה"פטנט" ושחקניות נוספות מייצרות גרסאות גנריות – תרופות חלופיות שמבוססות על תרופת המקור ועושות את אותה העבודה. נוצרת תחרות ואז המחירים כבר נחתכים בעשרות אחוזים.

תהליכים דומים מתרחשים דרך קבע בכל תחומי החיים. פיתוח שמהווה בשורה צרכנית חדשה נמכר בתחילה ביוקר, והקונים שיהיו סבלנים וימתינו יוכלו ליהנות ממנו הרבה יותר בזול. אבל כל עוד תחום הבריאות מתנהל באותה המתכונת, היכולת לקבל טיפול, שלפעמים העיתוי שבו הוא ניתן מכריע בין חיים ומוות, הופכת למותרות.

ההכרזה של ועדת הבריאות על הרכב סל התרופות לשנת 2017. מימין: אחראית הוועדה מטעם משרד הבריאות אסנת לוקסנבורג, שר הבריאות יעקב ליצמן, יו"ר הוועדה יוהנתן הלוי ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב (צילום: נועם מושקוביץ)