1. 05.10.17
    01:58:03

לקראת סוף שנות ה-70, כשבואי בשיא תקופת תהילתו, הוא עובר לגור בלוס אנג'לס בתקופת שפל קשה מנשוא. היא כללה "דיאטה" של סיגריות, חלב ופלפלים, התמכרות לסמים, הרס עצמי, משיכה למאגיה שחורה ולצד האפל, חרדות והזיות שונות (עד כדי כך שאת האלבום המהולל "סטיישן טו סטיישן" מאותה אפיזודה הוא אפילו לא זוכר שהקליט). הוא מחליט להתאושש מהכל בעיר האירופאית המחולקת ברלין (הרבה לפני שהיא הופכת לאופנתית ופופולרית), ושם להיגמל מסמים. הוא מגיע לשם עם איגי פופ, חברו הטוב, שגם הזדקק נואשות לשינוי בחייו, ועם קוקו שוואב העוזרת האישית הנאמנה שלו.

את השנים בברלין הוא מעביר ברכיבה על אופניים, ציור (תחביב שפיתח שם לעומק), טיולים בעיר, בילויים, ובעיקר - נונסטופ יצירה. שלושה אלבומים משלו, שניים שהפיק לאיגי, כתיבת תסריטים, הופעות ועוד דברים מופלאים שרק בואי יכול להספיק בשלוש שנים בלבד. הוא יוצא משם, אל שנות ה-80, נקי, שלו, מחובר לעצמו והרבה יותר מאושר.

שמחתי להקדיש את "ספיישל של חצות" השבוע לתקופה הזו של חייו, לציון 40 שנה ל"Heroes" - האלבום המיתולוגי שיצא במסגרת טרילוגית ברלין המפורסמת. באולפן התארח אמיר אשר, איש רדיו ומומחה בואי, לשיחה ולמוסיקה של האיש מעורר ההשראה.

טל ארגמן