הפקרת מערכת החינוך: אחרי שורה של דיונים, דחיות וויכוחים, הצליחו אמש (שלישי) השרים להגיע להסכמות על מתווה לפתיחת מערכת החינוך. אך כשמסתכלים על המתווה הזה מקרוב - מהר מאוד מבינים שהוא רחוק מלספק פתרון עבור הילדים וההורים בישראל, שכבר 11 חודשים מרגישים חסרי אונים. קשה לקרוא למה שיהיה ביום חמישי הקרוב "חזרה ללימודים". פתיחת מסגרות החינוך תהיה חלקית מאוד, והמתווה המדובר מותיר את האזרחים בעיקר מבולבלים. אבל עוד נחזור לזה.
בשולי ההחלטה אתמול הדהדה התחזית הקודרת של שר החינוך יואב גלנט בישיבה: פתיחה מלאה של מערכת החינוך תתאפשר לכל המוקדם באמצע השנה הבאה. לדברי השר גלנט, שנשמע פתאום מאוד שונה מבימי הסגר השני, "במצב הזה, עם כל ההערכה והכבוד שלי והרצון לתת עדיפות למערכת החינוך, אני לא יכול לקחת סיכונים על בסיס נתונים שאני לא מספיק יודע. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים להיות זהירים ולהפעיל לפי הקריטריונים של משרד הבריאות".
טוב ששר החינוך החליט שצריך להתנהל בזהירות ולהתחשב בנתוני התחלואה. אך כשהוא אומר את זה כמעט שנה מאז פרוץ המגפה בישראל וכתשעה חודשים אחרי כניסתו לתפקיד, קשה שלא להבין את הכעס של התלמידים, ההורים והמורים. קשה שלא לחשוב שהבעיה בפתיחת בתי הספר היא לא במתווה כזה או אחר, אלא בחוסר חשיבה ותכנון אסטרטגי, ושההתנהלות בימים האחרונים היא רק עוד חלק בסיפור העצוב של מערכת החינוך בזמן משבר הקורונה.
בואו נעשה סדר - מה צפוי להיפתח מחר? איפה? ואיך?
לפי המתווה שאישרו השרים, ביום חמישי הקרוב הלימודים יתחדשו בגני הילדים ובכיתות א' עד ד' ביישובים ירוקים, צהובים וחלק מהכתומים. הערים הכתומות שעומדות בתנאים ויתקיימו בהן לימודים באופן חלקי הן: טירת הכרמל, כפר יונה, כרמיאל, מבשרת ציון, נס ציונה, סביון, קריית מוצקין, רמת גן, רמת ישי ורעננה. בכל הארץ ניתן לקיים לימודים בקבוצות של עד עשרה באוויר הפתוח. כיתות ה'-י"ב לא ייפתחו בינתיים וימשיכו בלמידה מרחוק.
טבלת ציוני הרמזור של כלל היישובים בישראל
רשימת הערים הכתומות שבהן מערכת החינוך תיפתח באופן חלקי
האם חוזרים ללמוד ביישוב שלכם? מפת ציוני הרמזור של כאן חדשות
באיזה אופן יתקיימו הלימודים במסגרות שייפתחו
גני הילדים: הלימודים יתקיימו לאורך שישה ימים בשבוע, בהתאם למערכת השעות הרגילה.
צהרוני גני הילדים: יפעלו חמישה ימים בשבוע, בצוותים קבועים ובקבוצות קבועות (משלוש כיתות גן לכל היותר, עד 28 תלמידים בקבוצה).
כיתות א'-ב': הלמידה תתקיים בכיתות מלאות לאורך חמישה ימים בשבוע למשך חמש שעות ביום. מורה יוכל ללמד תוך מעבר בין 3 קבוצות אורגניות קבועות, לכל היותר.
צהרוני כיתות א'-ב': יפעלו חמישה ימים בשבוע, בקבוצות קבועות ובצוותים קבועים.
כיתות ג'-ד': הלימודים יתקיימו בקבוצות קבועות (עד 20 תלמידים בקבוצה) לאורך חמישה ימים בשבוע למשך חמש שעות ביום. מורה יוכל ללמד תוך מעבר בין 4 קבוצות אורגניות קבועות, לכל היותר.
מפגשים בשטח פתוח - בכל האזורים, בכל הצבעים ובכל הגילים: בגני הילדים, בבתי ספר היסודיים והעל יסודיים (כולל כיתות ה'-יב') ניתן לקיים מפגשים בשטח פתוח בקבוצה של 9 תלמידים ומורה לכל היותר.
"הזנחה פושעת של חינוך הילדים"
עבור מרבית התלמידים וההורים - המתווה הנוכחי מציע מעט מאוד. את הזעם על כך היה אפשר לראות בתגובת הנהגת ההורים בישראל: "ממשלת ישראל העבירה מסר ברור וחד לציבור ההורים ולתלמידים - שנת הלימודים הסתיימה עבור תלמידי כיתות ה׳ ומעלה, אבל אל דאגה - תוכלו ללכת לקניון במקום לרכוש השכלה. האדישות, האפתיות ואי האכפתיות של הממשלה מול מצוקת תלמידי כיתות ה'-י"ב זועקת לשמיים".
ובעוד שגלנט מעריך שהשהייה של תלמידי ישראל בבתים ומחוץ למוסדות החינוך רחוקה מלהסתיים, איגוד רופאי הילדים פרסם נייר עמדה שמתאר עד כמה חמורה מצוקת הילדים והנוער בעקבות המצב. נייר העמדה, שפרטיו הובאו אמש בחדשות הערב בכאן 11, מציג עלייה גדולה בשכיחות של התקפי זעם, חרדות, דיכאון, ונפילה לאלכוהול וסמים וכן של אנורקסיה, גם בקרב נערים. באיגוד מדווחים כי מחלקות בריאות הנפש לילדים קורסות, משך ההמתנה למיטה בבתי החולים הוכפל, אי אפשר להשיג תורים ואין יכולת לתת מענה.
רופאי האיגוד קוראים לצאת לעזרתם של הילדים ומדגישים כי הם סובלים בכל שכבות הגיל. לדבריהם, חוסר שגרת לימודים במשך 11 חודשים, היעדר סדר יום, גבולות, ארוחות מסודרות ושעות שינה קבועות הם שגורמים לנזקים. עוד מדווחים הרופאים על עלייה במקרי השמנת יתר. הם מביעים חשש מהשלכות של הנזקים לטווח ארוך ודורשים להכניס רופאי ילדים לצוות שמגבש את המתווים לחזרה ללימודים.
"האיגוד מאשים את ממשלת ישראל בהזנחה פושעת של חינוך הילדים", נכתב במסמך. "על גופם הרך ונפשם הרגישה מתנהלים מאבקי כוח מזעזעים בין פוליטיקאים, מורים וגננות. כולם משלמים מס שפתיים, כאילו מדברים לטובת החינוך אבל בפועל אין גבול לציניות, לחוסר האכפתיות ולרוע".
נייר עמדה של איגוד רופאי הילדים מציג עלייה גדולה בשכיחות של התקפי זעם, חרדות, דיכאון, ונפילה לאלכוהול וסמים וכן של אנורקסיה בקרב ילדים ונוער
נוסף לכך, דוח של המועצה לשלום הילד, שהוגש לפני כשבוע לנשיא ריבלין, העלה כי הילדים בקריסה וסובלים מבדידות, מקשיים לימודיים ומחרדות. נרשמה אף עלייה של 40% במספר הילדים בסיכון אובדני מתחילת משבר קורונה. עוד עלה מהדוח כי כמעט 30% מהתלמידים לא השתתפו באופן סדיר בלמידה מרחוק. 83% מבני הנוער דיווחו למועצה לשלום הילד כי הלמידה מרחוק גורמת להם להרגיש בודדים.
"פתאום אנחנו מחזיקים משפחות": השנה שהתהפכה על בני הנוער
מה עשו שנה שלמה?
בריאיון שהעניק השבוע לתוכנית קלמן-ליברמן בכאן רשת ב, אמר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופסור איתמר גרוטו על התמודדות הממשלה עם סוגיית פתיחת מערכת החינוך בקורונה: "אני חושב שפה אפשר להכות על חטא. אנחנו כממשלה, והפקידים בממשלה, לא מספיק לחצנו למצוא פתרונות יצירתיים. לא נעשה מספיק בעניין הזה".
הדברים של גרוטו כנראה אומרים הכול. הילדים והנוער משלמים מחיר כבד עכשיו כי המדינה לא הצליחה בשום שלב של המשבר למצוא את הנוסחה הנכונה להפעלת מערכת החינוך.
לפני כשבועיים, אמר מנכ"ל משרד החינוך עמית אדרי בתוכנית "משחקי הכיס" בכאן 11 כי המשרד "ערוך לכל החלופות". כשהתקבלה החלטת ממשלה ללימודים בקבוצות קטנות - התברר מהר מאוד שמשרד החינוך ממש לא ערוך. הממשלה אמרה שוב שהיא רוצה להחזיר את החינוך בסוף הסגר השלישי, ממש כמו בסוף של הסגר השני, ולתת קדימות לילדים בכיתות א' ו-ב', כי "אנחנו מבינים שההורים שלהם צריכים לחזור לעבודה", אבל לעשות את זה בקבוצות מצומצמות. לזה משרד החינוך לא היה ערוך, ואישור המתווה, כאמור, נדחה שוב ושוב, ולבסוף אושר משהו מאוד מצומצם.
כשחוסר היכולת של מקבלי ההחלטות לספק פתרונות חוזרת על עצמה שוב ושוב, בקרב הציבור יש כאלה שהחליטו למצוא פתרונות בעצמם. כך לדוגמה שחר פיינשטיין, מנהל בית הספר השכונתי שפירא בתל אביב, שהחליט אתמול לפתוח בניגוד להנחיות. "כל תשעה ילדים נפגשים עם מורה בפינה אחרת בגינה, תוך שמירה על מרחק ועם מסכות", סיפר בריאיון לתוכנית בחצי היום בכאן רשת ב. "הילדים גם ככה נפגשים איתנו או בלעדינו, לא ייתכן שלא יהיה איתם איש חינוך שיבדוק מה שלומם.
"אני לא עושה שום דבר שאסור לכל אזרח בישראל. אני ממלא את חובתי המקצועית לדאוג לילדים. אם המוטציה הבריטית הייתה כל כך מסוכנת לילדים, כנראה שהיו אומרים להם להישאר בבית ולא לצאת".
פתיחה בניגוד להנחיות, כפי שעשה מנהל בית הספר מתל אביב, היא כנראה לא הפתרון. מה שבטוח הוא שהצעד של אותו מנהל ממחיש את הכאוס הגדול בכל הקשור להתנהלות המדינה מול מערכת החינוך, כאשר כל שנותר הוא לקוות שמכל הבלגן הזה יגיע איזשהו שינוי.
היטיב לתאר זאת פרופסור נדב דבידוביץ' בריאיון לקלמן-ליברמן אתמול: "חייבים לצאת מהחשיבה השבלונית, לתת יותר אוטונומיה למנהלי בתי ספר ורשויות מקומיות. אנחנו לא נגיע לחסינות עדר בחודשים הקרובים כי אין חיסונים לילדים. אנחנו צריכים לראות איך חיים עם הקורונה".