בזמן שהממשלה עדיין מתלבטת מתי לפתוח את מרכזי הקניות ואולמות התרבות, עולה ויכוח נוסף שקשור דווקא לאלה שלא התחסנו. האם צריך להשית הגבלות על המסרבים להתחסן כדי לאפשר למחוסנים לחזור לשגרה מהר יותר? עקיבא נוביק בטוח שכן: "אנחנו בשנה של צעדים בלתי פרופורציונליים. כבר שנה שאנשים מאבדים את הפרנסה, את הכבוד ואת השפיות הנפשית שלהם. מה שהשתנה עכשיו זה שאתה יכול להוציא חלק ענק מהאנשים מהמעגל הזה, ובגלל מיעוט – אתה עדיין לא מוציא את כולם".
אסף ליברמן פחות נחרץ לעומתו ואומר שהבקשה להתחסן לא דומה לבקשה לעטות מסכה, כיוון שיש כאן פעולה חודרנית הרבה יותר. "אני קורא לכולם להתחסן", הוא מציין, "אבל יש כאן בכל זאת אירוע שאני מבין למה אנשים רציונלים חוששים מפניו". נוביק מוכן לגלות הבנה אבל טוען "אין בעיה, רק שיש לזה מחיר. אין כוונה לחסן אנשים בכפייה - רק תשאירו אותם מחוץ למעגל היציאה מהקורונה. לא מותרות, לא פנאי, לא תרבות, לא ספורט, לא חוץ לארץ, לא מסעדות, לא שום דבר".
ליברמן מוסיף: "יש גבול שהמדינה צריכה לשים, שאחריו היא לא יכולה להמשיך לכפות את הרצון החיובי שלה, בסך הכול, לגרום לאנשים להתחסן. בן-אדם שהכניסו לו לראש שהחיסון הזה מסוכן – לא תצליח לשכנע באמצעים דרקוניים, הוא רק ייכנס לעוד יותר מגננה".
נוביק אומר שהוא לא מנסה לשכנע אף אחד להתחסן אלא לשמור על הציבור מפני הסרבנים, וטוען: "יש רף של ארבעה מיליון מתחסנים שאחריו יהיו הקלות לכולם". איך נגמר הוויכוח ביניהם? התערבות שמי שהכי פחות נשאלים מסכימים עם עמדתו - ישמש פרזנטור לאיך צריך לנהוג בלא מתחסנים לפי עקיבא נוביק. אסף ליברמן הפסיד וסיים כפות בחדר חשוך.
בריטית, ברזילאית ודרום-אפריקנית: כל מה שרציתם לדעת על המוטציות | עוד יום
אביגדור ליברמן: "אנחנו לא יודעים כלום על החיסון"; גמזו: "המדע יודע"
עוד מישהו שלא חושב שחיסון בכפייה הוא הפתרון, הוא יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, שאמר אתמול בריאיון לכאן חדשות - "אנחנו לא יודעים שום דבר על החיסון". ועדיין, ח"כ ליברמן חושב שעם המוטציות השונות שמתפשטות ונתוני התחלואה הגוברים - חיסון הוא הברירה הטובה ביותר שיש לנו כרגע: "אין משהו יותר טוב, עדיף שאנשים ילכו להתחסן", אמר יו"ר ישראל ביתנו.
את פרופסור רוני גמזו הדברים האלה הכעיסו במיוחד. "אולי ח"כ ליברמן לא יודע הרבה על החיסון, אבל המדע יודע", אמר פרופסור גמזו בריאיון לחדשות השבת אתמול. ממונה הקורונה לשעבר הסביר כי המידע הקיים נשען על נתונים ממיליוני מתחסנים ברחבי העולם, והוסיף: "אני יודע הרבה על החיסונים, אנחנו רואים את זה בעיניים שלנו בכל יום".
הדילמה אמיתית והפחד מובן
פרופסור דניאל שפרלינג, מומחה לאתיקה רפואית, ניסה להסביר את המורכבות שבנקיטת צעדים נגד אלו שמסרבים להתחסן. "לכל בן אדם יש זכות לאוטונומיה על הגוף שלו, אבל המקרה של המגפה הוא יותר מסובך", אמר פרופסור שפרלינג. "הסיבה לכך היא שאנחנו יודעים שהפעולה של חיסון לא תורמת רק למתחסן עצמו אלא גם מונעת נזק לאחר, לכן הדילמה כאן משמעותית".
פרופסור שפרלינג הוסיף שהוא מבין את החשש של אלו שמתנגדים להתחסן נגד הנגיף, כיוון שמדובר בחיסון ראשון שתופעות הלוואי שלו עדיין מתבהרות. הפתרון בעיניו חייב לכלול הרבה מאוד הסברה נגד המידע השקרי שמופץ ברשתות על החיסונים, ואולי גם שידרוג אתר האינטרנט של משרד הבריאות - שבעיניו לא מכיל מספיק מידע שיכול לעזור לציבור, כמו למשל תופעות הלוואי הידועות של החיסון.
בעיות בכבד ועילפון: למה מפחדים מחיסון לקורונה ולא מכדור לכאב ראש?
נראה שגם יותר משלושה מיליון מתחסנים בישראל לא הצליחו לשכנע רבים מול ה"פייק ניוז" שקשור בחיסונים נגד קורונה. מידע עצום מגיע אלינו דרך הרשתות החברתיות וגם דרך כלי התקשורת הממוסדים, ולא תמיד יש לנו את הכלים להבין מה אמין וממה ממש כדאי להיזהר. אם כך, מה לגבי הטענות לקריסת מערכות בגוף, למה מנכ"ל פייזר לא התחסן, ומדוע לחברות התרופות עדיף לא לשקר? דוקטור אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת "מידעת", עושה קצת סדר בדברים.
הירידה הניכרת בשיעור המתחסנים, יחד עם הרצון לפתוח את המשק - יאלצו את הממשלה לחשוב על רעיונות חדשים להגברת המוטיבציה להתחסן או על פתרונות משפטיים שיאפשרו מתן "עונשים" למסרבים. יחד עם נקיטת כללים מיוחדים במקומות עבודה וברשויות המקומיות - הנה צעדים שכמה מומחים ואנשי מקצוע ממליצים לעשות כדי להגביר את שיעור המתחסנים: