גליה עוז, עמוס עוז
צילום: אריק סולטן, כאן חדשות

גליה עוז לכאן תרבות: הייתי שבויה באלימות מתמדת

"גדלתי בבית שהשפה בו הייתה אלימה ודכאנית" אמרה בריאיון לגואל פינטו. על פרסום הספר אמרה: "לא עשיתי מה שעשיתי כדי לפוצץ איזה סקנדל. גם לא כדי לנקום או להיות זו שאמרה את המילה האחרונה"
גם כן תרבות
23 בפברואר 2021
10:46

הסופרת גליה עוז התייחסה הבוקר (שלישי) להאשמותיה נגד אביה, חתן פרס ישראל המנוח עמוס עוז, בהתעללות נמשכת בילדותה. בריאיון לגואל פינטו בכאן תרבות, אמרה עוז: "אפשר להגיד שיצאתי מהארון, אני לא יכולה לשתוק יותר, לשתיקה יש מחיר עצום. קשה לי עם חלק מהתגובות, אני מקווה שהצלחתי להדליק פנס להסתכל על התופעה".

האזינו לריאיון המלא עם גליה עוז בכאן תרבות

בספר שיצא בראשית השבוע טענה עוז כי אביה נקט אלימות פיזית ומילולית, קילל אותה, השפיל והיכה. לדבריה לא היה מדובר באיבוד עשתונות חולף אלא בשגרה של התעללות סדיסטית. "הוא גרר אותי מתוך הבית וזרק אותי על המפתן בחוץ וקרא לי טינופת" כתבה עוז בספרה "דבר שמתחפש לאהבה".

עוז התייחסה בריאיון לתהליך שהחלה שנים לפני שאביה הלך לעולמו, במסגרתו החלה לדבר על החוויות שעברה עם הוריה. "ברגע שהתחלתי לדבר רק ביני לבינו וביני לבין אמא שלי - נפתחה נגדי מלחמה. היא כוללת מתקפה מתמדת על הזיכרון שלך עד כדי רמזים מתמידים שאתה לא בסדר, לא שפוי, לא נורמלי. 'תסתכלי על עצמך, גם את בעצמך לא בסדר', לערער אותך לגמרי באופן מעומעם ומרומז".

"חשבתי שאם אני מדברת אני צריכה לכתוב ספר שהוא עדות, אבל גם מארגן מחדש את המחשבה על המצב הזה. והמצב הזה הוא עולם שלם, הרמטי וסגור שהקירות שלו שקופים לכאורה". אמרה עוז. "אתה לא בכלא, אתה לכאורה אדם חופשי אבל אתה בעצם שבוי של אלימות מתמדת, רמיסה מתמדת של הכבוד שלך ושל החירות שלך", היא הוסיפה.

על אביה, שמת לפני שנתיים ממחלת הסרטן, אמרה עוז "אני חושבת שהוא לא היה מסוגל לתפוס את עצמו כשקרן. הוא זיהה את עצמו עם הטוב באופן אקסקלוסיבי. לפעמים אנשים מצליחים לזהות את עצמם באופן כל כך נרקיסיסטי עם מוסריות אבסולוטית מסוגלים לעשות דברים איומים ולא להפנים את זה. ההשתקה וההסתרה נועדה שאף פעם שום דבר לא יפגע בו".

עוז התייחסה גם לטענותיה בספר, לפיהן אביה נהג להתעלל גם באמה, נילי. "אני מתביישת שהייתי עדה ולא התקשרתי למשטרה. גדלתי בבית שהשפה בו הייתה מאוד אלימה ודכאנית. התרגלנו למחוק מייד כל גילוי של אלימות, הפחדה או טרור כלפי מישהו מאתנו כמעט בזמן אמיתי". לדבריה, פחדה גם בעצמה.

"אני לא עשיתי מה שעשיתי כדי לפוצץ איזה סקנדל. גם לא כדי לנקום או להיות זו שאמרה את המילה האחרונה. אני לא יודעת אם יש דברים יותר גרועים שהוא עשה. אני מקווה שלא", אמרה עוז. בנוסף, ביקשה עוז לא להרחיב בעניין יחסיה עם אחותה ההיסטוריונית ד"ר פניה עוז-זלצברגר ואחיה המשורר דניאל עוז. "הספר נכתב עליי ועל הוריי, זה לא המקום לפתור את זה", הדגישה.

שלשום דחתה נילי עוז, אמה של עוז את טענות בתה, ואמרה בריאיון לאסתי פרז בכאן רשת ב: "איש לא נגע בילדיי לרעה. אני עכשיו באבל, הייתי עם עמוס 66 שנה. כשיש לך משהו במשפחה את מרימה טלפון ומספרת לכולם? כל החיים דאגתי לילדים שלי ואף אחד לא נגע בהם לרעה. אני יודעת כל מה שהיה והסיפור הוא בעיה של מי שכתב את זה, אבל אני לא מתכוונת לדבר עליו".

האזינו לריאיון המלא עם נילי עוז בכאן רשת ב