מראענה בבית המשפט העליון
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

העליון קבע: אבתיסאם מראענה תתמודד לכנסת

בית המשפט הפך את החלטת ועדת הבחירות לפסול את מועמדותה של מספר 7 במפלגת העבודה. בן גביר, שהגיש את בקשת הפסילה: התנצלותה שווה כקליפת השום
אמוץ שפירא ותמר אלמוג
28 בפברואר 2021
18:39

אחר שוועדת הבחירות פסלה את מועמדותה, בית המשפט העליון הפך הערב (ראשון) ברוב דעות את ההחלטה וקבע כי אבתיסאם מראענה, מספר 7 ברשימת מפלגת העבודה, תוכל לכהן בכנסת ישראל. "לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת, מבחינה כמותית או איכותית, המצדיקה את פסילתה", קבע בית המשפט. עוד נכתב בהחלטת בית המשפט כי "מראענה הצהירה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי היא מתנצלת על התבטאויותיה". שתי בקשות פסילה הוגשו נגדה, אחת מצד קבוצה מאנשי מפלגת העבודה עצמה ושנייה מצד עוצמה יהודית.

"שמחה מאוד על ההחלטה של בית המשפט העליון", הגיבה מראענה להחלטת בית המשפט. "יאללה לעבודה: למען הדמוקרטיה, הנשים, השותפות היהודית-ערבית, למען זכויות אדם ללא הבדל לאום".

המועמדת מטעם העבודה פרסמה בחצי השנה האחרונה כמה פוסטים שנויים במחלוקת בעמוד הפייסבוק שלה. באחד מהם היא כינתה את עזה "גטו תחת כיבוש אכזרי". בפוסט אחר ביקרה את עיריית תל אביב על בחירתה להאיר את בניין העירייה בצבעי דגל לבנון, בעוד אינה מאירה אותה בצבעי דגל פלסטין, שסובלת לדבריה מ"כיבוש מתמשך".

מראענה אף הביעה תמיכה בשביתת הרעב של העציר המנהלי מאהר אל-אחרס - שלפי גורמי הביטחון הוא פעיל הג'יהאד האסלאמי, ומכנה את ישראל "מכוערת". בהיותה חברה במרצ בשנת 2009, הודיעה על פרישתה מהמפלגה בשל העובדה שמרצ לא גינתה את מבצע עופרת יצוקה בעזה.

קודם לפסילתה בוועדת הבחירות בשבוע שעבר, אמר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי אין עילה לפסילת מראענה ואחרים מהרשימה המשותפת משום שהאמירות המעודדות טרור אינן בהיקף שמאפשר פסילה על פי חוק.

במפלגתה של מרעאנה מסרו בתגובה: "בית המשפט העליון אמר את דברו. המועמדת הביעה חרטה על הדברים שכתבה לפני למעלה מעשור. אנחנו רואים את הפרשה מאחורינו ונערכים לבניית עתיד חדש למדינת ישראל, עתיד של חיבור ושיתוף חלקי החברה הישראלית לטובת כל אזרחית ואזרח".

בן גביר: "החלטה מבישה ומנוגדת לחוק"

יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, שהגיש את בקשת הפסילה, העיקרית, הגיב גם הוא ומסר: "שוב בית המשפט מוכיח שהוא לא מסוגל לפסול תומכת טרור. ההחלטה המבישה ומנוגדת לחוק להכשיר את מי שקוראת להשמיד את זכרון יעקב, לועגת לניצולי שואה ובזה לחיילי צה"ל - מעלה מסקנה אחת בלבד: בבחירות הקרובות יש לעם ישראל הזדמנות לבחור ממשלת ימין שתגוון את הרכב בית המשפט העליון ותבצע את התיקונים הנדרשים במערכת המשפט".

עוד אמר בן גביר כי "כל בר דעת מבין שהנימוקים לפיהם מראענה 'התנצלה' על דבריה שווים כקליפת השום ועל עשירית מדבריה של מראענה נפסלו ד"ר בן ארי, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין. להם לא הועילה כל התנצלות".

השופט דוד מינץ, שהיה בדעת מיעוט, התייחס בדבריו בבית המשפט לעיתוי ההחלטה, חג פורים, ואמר: "משחר ההיסטוריה, העם היהודי נרדף על ידי אויביו הקמים עליו להורגו. בימים ההם בזמן הזה. חובתה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, להגן על עצמה מפני אלו המבקשים להשמיד ולאבד את היהודים החיים בה".

לדברי השופט מינץ, "קשה בעיניי לקבל מצבו שבו יינתן כרטיס כניסה לבית הנבחרים למי שמייחל לגירושם של היהודים 'לארה"ב או לפולניה'. זאת בהנחה שמתייחסים אנו לגרסה העדינה יותר של דבריה של מראענה, תוך "דילוג" על הרצון שביטאה בלשון חותכת -  'הייתי משמידה את זכרון יעקב'. קשה למצוא דוגמה מובהקת יותר להתבטאות מועמד המגבשת 'מסה קריטית' להוכחת המטרה שעניינה "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". עם זאת, כאמור, בית המשפט החליט לבטל את החלטת הפסילה ולהכשיר את מועמדותה של מראענה, בדעת רוב של הנשיאה אסתר חיות והשופטים ניל הנדל, יצחק עמית, נועם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון וג'ורג' קרא.