רגע לפני שהולכים לקלפי: מי יהיה אשם בהפסד של כל גוש?

מהצד הימני כל המשקל נמצא על הכתפיים של נתניהו, שכמו שהוא נכס הוא גם נטל על הימין • מהצד השני את האצבעות המאשימות אפשר להפנות ללפיד, מיכאלי והורוביץ • אבל אם לא תהיה הכרעה – האשמה כנראה בבוחרים, שכופים על הפוליטיקאים להתבצר בעמדות שלא מאפשרות הקמת ממשלה
שמואל רוזנר, המדד
22 במרץ 2021
10:15

אם גוש הימין יפסיד בבחירות

זה לא יהיה הפסד של גוש הימין, זה יהיה הפסד של בנימין נתניהו. אם כבר, מה שהוכח בבחירות האלה, ובעצם כבר שנתיים, זה שנתניהו איננו רק נכס של הימין – הוא גם נטל עליו. אלמלא הוא, לא היה קושי לצרף יחדיו את המנדטים של הליכוד, תקווה חדשה, ימינה והמפלגות החרדיות ולהקים ממשלה. בלעדיו, היה מתברר עד מהרה שהימין, כמותג אידיאולוגי ורגשי, דומיננטי היום לא פחות, אולי יותר, מכפי שהיה אי פעם.

בחירות 2021 בכאן חדשות: הסקרים, העדכונים וכל מה שצריך לדעת בדרך לקלפי 

נתניהו מתעקש לרוץ נגד יאיר לפיד כדי להסתיר את המציאות הזאת. הוא רוצה שהבוחרים שלו עדיין יחשבו שמדובר בקרב בין ימין ו"שמאל". אבל השמאל הוא יצור דמיוני. קודם כל, משום שלפיד איננו איש שמאל, מעולם לא היה, וספק גדול אם אי פעם יהיה. ועוד, משום שלפיד והמפלגות שלשמאלו רחוקות מאוד, עשרה מנדטים ויותר, מיכולת להגיע לשלטון – וזה גם במקרה שיחברו לרשימה המשותפת.

לכן, אם הימין יפסיד – נתניהו אשם. הוא זה שחיזק מאוד את הימין, שהביא אותו לשיא כוחו. עכשיו הוא אבן ריחיים פוליטית על צווארו. האם זה אומר שהוא לא ינצח? לא בהכרח. זה תלוי גם במה שעשה גוש מתנגדיו, ומייד נגיע לזה. האם זה אומר שיש לימין אלטרנטיבה טובה יותר ממנו? לא בטוח. מה שנתניהו כבר שכח, רוב יריביו עוד לא למדו. מניסיון אנחנו יודעים שראשי ממשלה טריים לפעמים מתגלים כהברקה ולפעמים מסיימים בהתרסקות. כך שבהחלט יכול להיות שנתניהו הוא עדיין המועמד הטוב ביותר בנמצא – בימין. מצד שני, הוא גם המועמד הרע ביותר בנמצא. הוא זה שמעורר רגשות שליליים בצד השני, מעיר אותו לפעולה. הוא זה שמעורר רגשות שליליים גם במחנה שלו, מה שהביא אותו עד כדי פיצול. נתניהו נתן, ונתניהו לקח, הימין ממשיך לנצח כך או כך.

אם גוש מתנגדי נתניהו יפסיד בבחירות

זה לא יהיה הפסד של גוש המרכז-שמאל, זה יהיה הפסד של, ובכן, גוש מתנגדי נתניהו. מה שהוכח בבחירות האלה, ובעצם כבר שנתיים, זה שנתניהו איננו רק היריב הפוליטי של המחנה הנגדי – הוא סיבת קיומו. אין למרב מיכאלי ולגדעון סער סדר יום פוליטי משותף, למעט ההתנגדות העזה להמשך כהונתו של נתניהו. עזה עד כדי אפשרות לחבירה של שני הפכים אידיאולוגיים, ובלבד שהדיבוק ייצא. אין לבוחרי יש עתיד סדר יום אידיאולוגי מובהק, ממשלה "נורמלית" זו לא אידיאולוגיה, זה קשקוש פסיכולוגיסטי – מלבד סילוקו של נתניהו. הם עצמם אומרים זאת בסקרים שנערכו לקראת הבחירות. מה חשוב לכם? להיפטר מנתניהו. לפיד כנראה מבין שייאלץ לשבת תחת בנט או סער או שניהם כדי שיקרה דבר כזה. והוא כנראה יעשה זאת. בוחריו מצפים לזה, שהרי בזה יגשימו את מטרתם העיקרית. השאר יחסית זניח.

כך שאם הגוש יפסיד בבחירות אין צורך לחפור עמוק כדי לחפש סיבות אידיאולוגיות להפסד הזה. לגוש אין אידיאולוגיה. יש לו מטרה פרסונלית. אגב, לגיטימית בהחלט ומובנת לרבים, אבל פרסונלית. בהתאם לכך, מה שיביא להפסד איננו טעות בתמיכה בעמדה זו או אחרת, אלא בעיה טקטית פשוטה: הגוש נכשל במקסום הכוח לקראת המבחן הקובע. מה שנתניהו יודע לעשות בימין – לוודא שאף שבר מפלגה לא יסכן את כהונתו (להפך, הוא דואג לארגן את הזירה כך שתיתן לו מקסימום כוח, ותמיכתו בציונות הדתית מהקמה ועד בחירות תוכיח זאת) – גוש המתנגדים לא יודע לעשות.

מחפשים אשמים? לא קל להצביע עליהם, משום שגוש מתנגדי נתניהו אינו סר למרותו של אף אחד. בכל זאת אפשר להציע שתי אפשרויות לאשמים עיקריים: הראשונה – מיכאלי והורוביץ שלא התאחדו. השנייה – לפיד שסירב לקבל בחזרה את גנץ. ואם תרצו, ללפיד, כמי שמתיימר להנהיג את מחציתו המרכז-שמאלית של הגוש, יש אחריות מסוימת גם לכך שהעבודה ומרצ לא התאחדו. שלא כמו נתניהו, הוא לא היה אקטיבי בלחצו על מפלגות אחרות. לא איים, לא כופף ידיים, לא הודיע שישתה את כל הקולות. לפיד הוא כנראה באמת ג׳נטלמן. זה כוחו, ואולי גם חולשתו.

אם לא תהיה מחר הכרעה בבחירות

האשמה היא לא בפוליטיקאים, היא בבוחרים. אלה שיצאו מהבית להצביע – ויבחרו במפלגות שמסכנות את האפשרות להקמת שלטון יציב. או אלה שלא ייצאו מהבית ויוותרו על זכותם (לא – זו לא חובתם, רק זכותם) לקבוע את תוצאות הבחירות. אתמול התארחתי אצל קלמן ליבסקינד בכאן 11, ואמרתי דבר דומה על האפשרות לבחירות חמישיות: אנחנו נוטים לחשוב שמי שגורם לבחירות חמישיות זה הפוליטיקאים ומי שמתנגד להן זה הציבור.

אך ההפך הוא הנכון. הציבור הוא זה שכופה על הפוליטיקאים שלו להתבצר בעמדות והבטחות שלא מאפשרות הקמת ממשלה. הציבור שמעניש את מי מהם שמנסה להבטיח הקמת ממשלה, גם במחיר של הפרת הבטחה. הביטו בבני גנץ. הוא ההוכחה,  הוא ניסה – ושילם. הסיכוי שמישהו ינסה אחריו נעשה קטן יותר. משמע, הסיכוי לבחירות חמישיות נעשה גדול יותר. כמובן, בכפוף לתוצאות, שתלויות בכם.