t
-
צילומים: פלאש 90

מתחילים לסכם: מדד הסקרים מול מדד התחזיות

הגולשים מפרגנים לימינה ולתקווה חדשה קצת פחות מהסקרים, אבל בסופו של דבר הם די נשענים עליהם
שמואל רוזנר, המדד
23 במרץ 2021
14:13

כמעט שלושה חודשים שאנחנו מריצים כאן שני מדדים פוליטיים. האחד נשען על תוצאות הסקרים, משקלל אותם, על פי נוסחה של פרופסור קמיל פוקס. השני נשען על ממוצע התחזיות של גולשי המדד וכאן חדשות. אתם חזיתם, אנחנו עיבדנו והצגנו את התוצאה המשתנה. מי היה קרוב יותר לתוצאות האמת נדע הלילה, או מחר, או מחרתיים. אז נוכל לבדוק גם את המדדים שלנו, גם את הסקרים של כל האחרים וגם את המדגמים שיפורסמו הלילה. נוכל להציג גם את הגולשים שהתחזיות שלהם היו המדויקות ביותר, או המוקדמות ביותר מבין המדויקות ביותר.

• המדד: תחזית הבחירות של גולשי כאן חדשות

בינתיים, נראה כאן כמה דברים שאפשר ללמוד כבר עכשיו, עוד לפני שיש תוצאות. הראשון שבהם - בלי סקרים לא היו תחזיות גולשים. כלומר, הגולשים כמובן מכניסים לשיקולים שלהם דברים כמו ״תחושות בטן״, "ניסיון עבר״, ״ידע על המערכת הפוליטית״ ועוד כל מיני אלמנטים. אבל קודם כל הם נשענים על הסקרים. איך אפשר לדעת את זה? עשינו השוואה פשוטה. לקחנו את ממוצע התחזיות לכמה מפלגות, והשווינו אותו למדד הסקרים לאותן מפלגות. קל לראות שיש דמיון. מי שעולה בסקרים עולה בתחזיות, מי שיורד בסקרים יורד בתחזיות. הנה דוגמה: יש עתיד. בכחול - סקרים, בירוק - תחזית גולשים. את מדד הסקרים התחלנו קצת קודם, כך שאפשר לזהות שנקודת הכניסה של הגולשים מקבילה כמעט במדוייק למספר המנדטים שיש עתיד קיבלה בסקרים באותה עת. אחר כך אפשר לראות גם את הפער הקל, אבל די קבוע: תחזית הגולשים מיטיבה עם יש עתיד קצת יותר מהסקרים.

הנה עוד דוגמה, תקווה חדשה של גדעון סער. כשהגולשים נכנסים הם קצת יותר סקפטיים מהסקרים. אחר כך הקו כמעט מתאחד - ויורד, ויורד. לגולשים אין תחושות בטן ביחס לסער. המפלגה שלו חדשה, לא תמיד לגמרי ברור מי המצביעים שלה. היא נאבקת בליכוד מצד אחד וביש עתיד מצד שני. לגולשים אין ברירה אלא להישען על מעט המידע שיש להם. הסקרים. אחר כך, אם יתברר שהסקרים טעו, יאשימו את הסוקרים. אבל בלי הסוקרים פשוט לא הייתה לבוחרים שום דרך לדעת אם סער הוא מניה שיש לה ערך כלשהו, או שהיא עוד מפלגה בשורה ארוכה של מפלגות קיקיוניות שאין להן חצי משמעות.

עכשיו נעבור לדוגמה אחרת - ימינה. היא דוגמה מעניינת משום שבמקרה של ימינה אין הסכמה בין מה שאומרים הסקרים למה שמעריכים הגולשים. אמנם, עם הזמן יש התקרבות. כלומר, הגולשים משתכנעים שאולי בכל זאת ימינה שווה קצת יותר ממה שהניחו. אבל ממש עד הרגע אחרון, פער מסויים נותר בעינו. למה? כי שלא כמו במקרה של סער – מפלגה בלי עבר (ומי יודע אם יש לה עתיד) – במקרה של נפתלי בנט יש עבר, יש היסטוריה, יש ניסיון. הניסיון מלמד שבנט מקבל בסקרים יותר מאשר בבחירות. פעם אחת, לפני שנתיים בסך הכול, הוא אפילו נפל מתחת לאחוז החסימה. לכן, הגולשים זהירים איתו. הם רואים שהסקרים נותנים יותר, אבל ממשיכים להתעקש על פחות.

ודוגמה אחרונה - כחול לבן. גם במקרה שלה הסקרים אומרים יותר, הגולשים אומרים פחות. למעשה, רוב הזמן הסקרים אומרים שהיא תעבור את אחוז החסימה, והגולשים אומרים שלא תעבור. מה שכמובן לא אומר שכל הגולשים חושבים שכחול לבן לא תעבור. מה שאנחנו רואים כאן הוא ממוצע. והיו כמובן לא מעט גולשים שנתנו לכחול לבן ארבעה, חמישה או אפילו שישה מנדטים. ובכל זאת, עד הסוף ממש, הגולשים לא נתנו לכחול לבן סיכוי ממשי לעבור. הם הציבו אותה בחשבון סופי על 3.6 מנדטים, ולכן, הכנסת הבאה – כפי ששורטטה על פי תחזיות הגולשים – לא כוללת את כחול לבן. לעומת זאת, על פי מדד הסקרים המשוקלל, הכנסת כן כוללת את כחול לבן.

שימו לב שהיום, יום הבחירות, אנחנו כבר לא מקבלים תחזיות חדשות של התוצאות. אבל, וזה אבל חשוב, אנחנו בהחלט מקבלים תחזיות קואליציה חדשות. אם עוד לא הצטרפתם, זה הזמן להירשם ולנסות לחזות מי יהיה ראש הממשלה הבא, איזו קואליציה זו תהיה ומאילו מפלגות הוא עומד להרכיב אותה (או היא, אם אתם מניחים שזו תהיה מירב מיכאלי).