-

הציבור הערבי שלח את איימן עודה הביתה, מנסור עבאס בא עם התכלס

יו"ר רע"מ לא דחף את הציבור שלו לישראליזציה, אלא מעוניין לקדם את הרצון של הציבור שלו • בבחירות האלה החברה הערבית בישראל אמרה את דברה – היא רוצה דרך חדשה
ריאד עלי, פרשנות
24 במרץ 2021
15:23

רעידת אדמה - אין דרך אחרת לתאר את תוצאות הבחירות בחברה הערבית בישראל. להבנתי, יותר מאשר הציבור הערבי נתן אמון בח"כ מנסור עבאס ובמפלגת רע"מ, הוא הביע אי-אמון ברשימה המשותפת בראשות ח"כ איימן עודה. אם תרצו, הציבור הערבי שלח אתמול את ח"כ עודה הביתה. לא פחות.

כשח"כ איימן עודה נבחר לעמוד בראש הרשימה המשותפת (המקורית) הוא שיווק את עצמו כמרטין לותר קינג הפלסטיני בישראל. הוא הבטיח לבוחריו פוליטיקה אחרת, יותר מעורבת בהוויה הישראלית, יותר משפיעה ומושפעת ממנה.


לצורך ההבהרה, כשלותר קינג צעד לפני המפגינים האפרו-אמריקנים בארצות הברית, הוא עשה זאת תחת דגלה של ארצות הברית. בזה הוא אמר למעשה שני דברים, אחד הופנה לקהילה האפרו-אמריקנית, שזה הדגל שתחתיו הם רצו לקבל שוויון ולהשתלב בארצות הברית. השני, הופנה לרוב הלבן שם כי הם, האפרו-אמריקנים, באים להשתלב בסדר הקיים ולא לפורר אותו.

וזה לב העניין, הציבור הערבי שתמך בח"כ עודה וברשימה המשותפת, ושלח אותם לכנסת עם כוח חסר תקדים של 15 מנדטים, ביקש להשיג כמה דברים בהם יותר כוח ויותר מעורבות. דבר נוסף, ולא פחות חשוב - הוא שלח את המשותפת לכנסת כדי לעזור למחנה המרכז שמאל לחצות את רף 60 חברי הכנסת. תפקידה הלא מוצהר של הרשימה היה בעיני אותם רבבות שהצביעו בעדה והעלו את כוחה, לאמץ שיח פוליטי אחר עם הציבור היהודי שיעזור למצביעי המרכז שמאל ושולי הימין המתון לראות בערבי שותף לגיטימי.

במילים אחרות, תפקידה של המשותפת היה מעבר לכוחה המספרי, לבנות יחסי אמון עם הרחוב היהודי שיאפשרו הקמת ממשלה בהישענות על הערבים מבלי שזה יסתיים שוב בשלוש יריות בכיכר. בפועל, הרשימה המשותפת בראשות עודה נכשלה במשימה הזאת. לא רק בזה שלא גרמה לתפנית ביחסם של יהודים כלפי ערבים (מבלי שנכנס לשאלת תרומתו של הרחוב היהודי לכך) כי אם בזה שהיא עצמה לא השתחררה מהנרטיב הלאומי-פלסטיני כפקטור מרכזי לכל מערך היחסים שלה עם הממסד הפוליטי בישראל. 

האזינו לפרק "הליגה הערבית" על הרשימה המשותפת בהסכת "עוד יום"

זה הסדק ממנו נכנס ח"כ מנסור עבאס עם רע"מ אל הבחירות האלה. ח"כ עבאס היה קשוב מאוד לציבור בוחריו. מעבר לכמיהה שלו לפתור שורה של מצוקות בחברה הערבית כמו האלימות, הבנייה הבלתי חוקית, תוכניות המתאר, השקעות בתשתית ושוויון בחלוקת המשאבים. הציבור הזה שאל את עצמו שאלה מאד פשוטה - אם אנחנו כפלסטינים תומכים בפתרון שתי המדינות, אז מדוע לא לחשוב ולפעול על פי ההיגיון של הפתרון שאנחנו רוצים לקדם, שתי המדינות.

הרי הפתרון הזה אומר שיום אחרי הקמת מדינת פלסטין הערבים בישראל יישארו "תקועים" כאן עם היהודים, ואם זה המצב מדוע לא לפעול כבר עכשיו, עוד לפני הקמת פלסטין כדי לבנות גשרים, יחסי אמון ושותפויות פוליטיות עם היהודים הציוניים.

ח"כ עבאס לא הפך בזה לציוני בדעותיו, והוא לרגע לא דחף את הציבור שלו לכיוון ישראליזציה. הוא בא כדי לעשות עסקים. עסקים פוליטיים. הכנסת לדידו היא "שוק", והוא מגיע עם סחורתו - מנדטים. הוא מוכן לעשות סחר חליפין מתוך כוונה למקסם את רווחיו. ההיגיון המסחרי שלו מביא אותו למסקנה שכל הלקוחות שנמצאים בזירה הפוליטית - ימין, מרכז ושמאל - כשרים לעסקאות. זאת לא אידאולוגיה, זה סחר מכר פוליטי קר ומוכר. הוא אמר זאת בעצמו: "אני קשוב להצעות ואפעל לפי טובת הציבור ששלח אותי".

האזינו לריאיון המלא עם ח"כ מנסור עבאס, בכאן רשת ב

הציבור של ח"כ עבאס רוצה יותר פיענוחים של מקרי רצח. הציבור שלו רוצה תוכניות מתאר. הציבור שלו רוצה לבטל או להקפיא את חוק קמיניץ המשית קנסות מטורפים על עברייני בנייה בחברה הערבית. הציבור שלו רוצה נתח מתאים לגודלו באוכלוסייה במשרות הציבוריות.

התובנה המרכזית של ח"כ עבאס היא שהבעיה הפלסטינית, חשובה ככל שתהיה, היא עניין שייפתר, אם ייפתר, בלי שאיש יבוא לשאול את דעתם של הערבים בישראל. אם זה המצב, למה לקשור את חיי היום -יום של הערבים כאן בישראל בבעיה שאין לו יכולת להשפיע על פתרונה.

אגב, אם ממשלה ישראלית, כל ממשלה, תביא בעתיד הסכם שלום עם הפלסטינים, רע"מ תצביע בעד וזו תהיה תרומתה הצנועה לעתיד בני העם שלה. זאת הפוליטיקה החדשה שמביא ח"כ עבאס, זה המנדט שקיבל מציבור בוחריו.

אבל שוב, עיון בתוצאות הבחירות חושף אמת לא פחות דרמטית: הציבור הערבי הביע כאן אי-אמון מהדהד ברשימה המשותפת. חד"ש ובל"ד איבדו כל אחת שני מנדטים ותע"ל של אחמד טיבי איבדה מנדט אחד. להבנתי, יותר מכולם הנפגעת והמפסידה העיקרית היא  מפלגת חד"ש.

חד"ש היא המפלגה היהודית ערבית ברשימה המשותפת שאמורה הייתה להניף את דגל ההשתלבות של הערבים בהוויה הישראלית. תחת זאת היא אימצה בשנים האחרונות, במודע או שלא במודע, את הנרטיב הלאומי, פן-ערבי של תנועת בל"ד מיסודו של עזמי בשארה.  

בבחירות האלה החברה הערבית בישראל אמרה את דברה, היא רוצה דרך חדשה ושלחה מסר חד וברור למשותפת ובעיקר לעומד בראשה, ח"כ איימן עודה - נכשלת. לך הביתה.