טקס הדלקת המשואות ביד ושם
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

"נשלחתי עם אימי למחנה עבודה, הפכנו שם לשלדים": סיפוריהם של ששת שורדי השואה שהדליקו משואה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"א נפתח בטקס המרכזי ברחבת יד ושם. במהלכו השיאו משואה שישה ניצולים - שהצליחו לשרוד את התופת, לעלות לארץ ישראל, להשתקם, להקים משפחה ולתרום למדינה
מערכת כאן חדשות
07 באפריל 2021
22:47

יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתח הערב (רביעי) בטקס המרכזי ברחבת יד ושם. השנה, בשונה מהפעם הקודמת, השתתפו במעמד שורדי שואה. שישה מהם השיאו משואה, בליווי בני משפחותיהם, לזכר ששת המיליונים ולכבודם של ניצולי השואה ששיקמו את חייהם, השתלבו במאמץ לבניית וביסוס המדינה, והיו לשותפים מרכזיים בשימור זיכרון השואה והנחלתו לדורות הבאים.

מדליק המשואה הראשונה: שמואל נער מסלוניקי, הניצול היחיד ממשפחתו. שרד את ברגן בלזן

שמואל בן ה-96 הקים משפחה גדולה בארץ, ומעיד שכמה שסבל בנעוריו כשהיה צעיר, עכשיו הוא מאושר. הוא מספר איך נסע עם משפחתו שמונה ימים בתוך קרון חנוק עם עוד 40 אנשים, עד שהגיעו למחנה אושוויץ-בריקנאו. "באו שם ספרים עם מכונה, הורידו לנו את כל השערות מהגוף. הכו אותנו. איבדנו צלם אנוש ממש. למחרת שאלתי קבוצה דוברת צרפתית איפה ההורים שלי. אחד מהם אמר לי: 'אתה רואה את העשן מהארובה? שם שרפו את ההורים שלך'. באותו הלילה איבדתי את עצמי".

מדליקת המשואה השנייה: זהבה גאלאל מהולנד, שרדה את ברגן בלזן

זהבה, אחות במקצועה מגיל 17 וחוקרת רפואית, שואבת את הכוח מהמשפחה שהקימה. היא נשלחה יחד עם אימה למחנה של אסירים פוליטים. בדצמבר 1944 שלחו אותם ברכבות של בהמות לברגן בלזן. "שם היה הכי נורא", מספרת זהבה. "התפתחו שם הרבה מחלות. אמא שלי התנדבה להוציא את הגופות ולשים אותם בערימות תמורת פרוסת לחם למשפחה".

מדליק המשואה השלישי: יוסי חן מבלארוס, שרד את מרד הגטו בעירו והצטרף עם אביו לגדוד פרטיזנים

"כניצול שואה הייתי גאה מאוד לשרת את המדינה ככל שיכולתי, גם באמ"ן וגם במוסד", מספר יוסי ואומר שמרגיש ניצחון. כפרץ המרד בגטו בבלארוס, הצליח לברוח ליערות יחד עם אביו ודודו, שנרצח מירי. "התחילו יריות מכל הצדדים. אני זוכר את אבא שלי צועק - אין אלוהים", מספר יוסי. הוא ואביו חיו ביער במשך שנתיים יחד עם משפחות פרטיזנים.

מדליקת המשואה הרביעית: הלינה פרידמן מלודז', שרדה את גטו ורשה

הלינה התנדבה בעמותת ער"ן במשך 35 שנה, ומסבירה: "הרגשתי שאני מבינה את כאבם של אנשים". עם פרוץ המלחמה, ברחה עם משפחה לעיר ורשה. כשהכניסו אותם לגטו ורשה היא הייתה רק בת שש. אז הגרמנים הודיעו שהם פותחים גן לילדי העובדים בגטו, והוריה שלחו אותה לשם. "יום אחד הכניסו אותנו לגינה בגן, שמו אותנו בשורה. פתאום הופיעו אנשים והתחילו לירות במכונת יריה. שכבתי בין הילדים המתים. רק בלילה קמתי והלכתי הביתה". חסיד אומות העולם יז'י קוז'מינסקי הבריח את הלינה ומשפחתה מחוץ לגטו וישכן אותם בבונקר מתחת לבית הוריו

מדליקת המשואה החמישית: שרה פישמן מצ'כוסלובקיה, שרדה את אושוויץ

כשהגרמנים נכנסו לצ'כוסלובקיה שרה הייתה בת 16, והוריה שלחו אותה ואת שתי אחיותיה הגדולות לבודפשט. כשהגיעו לקחו אותם לבית הכנסת בהלמי, והיא מספרת שאת הלילה העבירו יחד עם כל היהודים במקום. "הרב התפלל לאלוהים בצעקה. עד היום כשאני שומעת את התפילה הזאת אני בוכה ויש לי צמרמורת", העידה. שרה ושתי אחיותיה גורשו לאושוויץ יחד עם כל יהודי הלמי. בשנת 1949 עלתה לישראל ומיד התגייסה לצה"ל.

מדליקת המשואה השישית: מניה ביגונוב מאוקראינה, שרדה מחנה עבודה בברית המועצות

מניה בת ה-94 מעידה שישראל זה הבית שלה, ושנישקה את האדמה כשנחתה כאן. היא מספרת שכשהגרמנים נכנסו לטפליק, העיר בה גדלה, המעשים האלימים התחילו ישר. "בלילות פלשו לבתי היהודים, שדדו, הכו, אנסו את הנשים. נשלחתי עם אימי למחנה עבודה לעבוד במחצבה, מהר מאוד הפכנו שם לשלדים". היא הופרדה מאימה שנשלחה ברכב, "ראיתי את הרכב מתרחק ושמעתי את היריות".