יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל: שירי הזיכרון מרגשים בכל שנה מחדש ומאפשרים להתחבר לזיכרון החללים ונפגעי פעולות האיבה, אבל על מי בעצם הם נכתבו? מאחורי כל טקסט ולחן יש סיפור, עולם שלם, על ציר הזמן של 73 שנות עצמאות למדינת ישראל.
מי הוא הנער המאוהב עם הקול הצלול שלא חזר מהמלחמה מהשיר של להקת הנח"ל? ועל אילו מילות שיר הזמר והיוצר עידן עמדי אמר: "זה הרגיש שאני קורא מכתב של אחד החברים שלי"? הסדרה "אתם זוכרים את השירים" משודרת השבוע בחדשות הערב בכאן 11, והתוכנית "השיר הזה הוא בשבילכם" משודרת בימים שלישי ורביעי בשעה 18:00 בכאן רשת ב.
מכתב קטן: צפו בפרק של דנה הרמן מסדרת הכתבות "זוכרים את השירים"
יואב, אחיו הצעיר של דני רובס, הובהל במלחמת לבנון הראשונה מספינת חיל הים לבית חולים. שם התגלה בגופו סרטן שבסוף הכריע אותו. ביום האחרון של השבעה, תפס רובס את הגיטרה שלו וכתב את השיר "מכתב קטן". "הרגשתי שאני חייב להוציא את המחנק החוצה", סיפר. "לקחתי את הגיטרה במשך חמש שעות שפשוט יצאו ממני". להפתעתו של המוזיקאי, היצירה האינטימית הזאת בה הוא מתאבל על אחיו הפכה לאחד משירי הזיכרון האהובים בישראל.
כאב של לוחמים: צפו בפרק של שני נחשוני בסדרת הכתבות "זוכרים את השירים"
כבר כשביצע את שירו "כאב של לוחמים" באודישן של כוכב נולד, מיתג עצמו עידן עמדי בתור הקול של הלוחם הרגיש. רבים הזדהו עם הדמות הקשוחה מבחוץ והעדינה מבפנים, וזה גם מה שהביא את זיוה אוחיון להפקיד בידיו את המסרים האחרונים מבנה שנפל בלבנון.
נער הייתי: צפו בפרק של דנה הרמן מסדרת הכתבות "זוכרים את השירים"
בשיא האופוריה שאחרי הניצחון במלחמת ששת הימים, כתב דוד עתיד, לוחם שנפצע במלחמה, שיר על תופעה שאיש כמעט לא דיבר עליה - הלם הקרב. יאיר רוזנבלום הלחין את המילים והשיר "הייתי נער" הפך לקלאסיקה, אם כי רבים לא הבינו את משמעות מילותיו. "לרוב הגברים יש את הצלקות האלו", אומר המחבר שחשש לדבר בגלוי על ההלם קרב שחווה.
אגדת הל"ה
אגדת הל"ה נכתב לזכרה של שיירת הל"ה שיצאה במלחמת העצמאות בדרכה לגוש עציון המנותק, ונפלה בקרב בדרך. השיירה כללה 20 אנשי פלמ"ח, שחלקם התאמנו בקיבוץ יגור – קיבוצו של המשורר יורם טהרלב.
טהרלב מספר כי לתחושתו המלחמה הזו נדחקה מהתודעה הישראלית לקרן זוית, ומכאן נבע רצונו העז לכתוב שיר שיעלה על נס את פעילותה של אותה שיירה. השיר הוקדש במיוחד לזכרו של טוראי טוביה קושניר שנפל בקרב, והיה בוטנאי שחקר ומצא פרחים שנקראים על שמו. סיפורו, לדברי טהרלב, הלהיב אותו מאוד, עד כדי שכתב עליו שיר.
בתמונה: טוראי טוביה קושניר (צילום: אתר יזכור)
"הרמה"
במלחמת ששת הימים התנהל קרב תל פאחר, במהלך ניסיון של כוחות צה"ל לכבוש את מערך המוצבים השולט על רמת הגולן. הקרב לא התנהל כמתוכנן וגדוד ברק שהשתתף בו נפל כמעט במלואו.
אחד מניצולי הקרב, אברהם בן זכריה, המכונה בזה, פנה לאהובה עוזרי וביקש ממנה להנציח את סיפור התופת בשיר. עוזרי הסכימה מייד, וביקשה ממנו לספר לה מה התרחש וכך נכתב השיר "הרמה".
התמונה המפורסמת של גדוד 13 נכנס ללחימה ליד גבעת האם. (צילום: ארכיון צה"ל)
"טוליק"
מלחין השיר "טוליק", נפתלי אלטר, מספר שקיבל פניה מהזמר אושיק לוי להלחין עבורו שיר לפסטיבל שירי הילדים. הוא החל לחפש אחר מילים שיכולות להתאים להלחנה למטרה זו וכך התגלגלו לידיו מילות השיר "טוליק", אותם כתבה רמה סמסונוב ז"ל. השם "טוליק" לדבריו התחבר אליו, כיוון שהוא עצמו נקרא בשם נפתלי וכונה בקיצור תולי.
רמה סמסנוב ז"ל, הייתה חברת משפחה של משפחת גבירצמן. לדברי אחותו של תולי, אורית, רמה פגשה את תובל באחד הימים על חוף הים. היא ראתה בת שביקשה ממנו לכבדה בענבים שאכל והוא סירב, ומכאן נולדו המילים של השיר שכתבה רמה. השיר נכתב ארבע שנים לפני נפילתו של רס"ן תובל (תולי) גבירצמן במבצע שלום הגליל ב-4 באוגוסט 1982. תובל ז"ל קיבל לאחר מותו את צל"ש אלוף הפיקוד.
בתמונות: תולי גבירצמן והמשפחה
טוליק
מילים: רמה סמסונוב
לחן: נפתלי אלטר
טוליק יושב לו בשקט בחול
יושב ומביט על הים הכחול
העיניים של טוליק שני כוכבים
ואוכל הוא בנחת אשכול ענבים.
טוליק, הי טוליק, תן לי עינב
אך טוליק שותק, כמעט נעלב
העינב הוא של טוליק כל האשכול
רק לו, לו לטוליק, מותר לאכול.
טוליק יושב לו בשקט בחול
יושב ומביט על הים הכחול
בעיניים של טוליק דמעות עגולות
כי רינה הלכה לה לבד בחולות.
"ההר הירוק תמיד"
השיר נכתב על ידי יורם טהרלב לחג היובל של קיבוץ יגור והולחן על ידי מוני אמריליו. לימים התגלגל השיר והפך לאחד משירי הזיכרון כיוון שהוא מגולל מסכת חיים שלמה, ממשחקי הילדות דרך שנות הנעורים, ההליכה לצבא שממנה חלק חזרו וחלק לא ועד הזקנה.
טהרלב מקדיש את השיר לסרן אברהם קלוג, שהיה המפיק של אירועי היובל בקיבוץ יגור. הוא גויס במלחמת יום כיפור ולחם עם יחידתו ברמת הגולן עד שנפל בקרב. הוא הותיר אחריו אישה ותינוקת בת ארבעה חודשים. רוחמה רז חידשה את ביצוע השיר לאחר אסון הכרמל, יחד עם להקת התקווה 6, לזכר הרוגי האסון הנורא.
בתמונה: סרן אברהם קלוג. (צילום: אתר יזכור)
ההר הירוק תמיד
מילים: יורם טהרלב
לחן: מוני אמריליו
פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט,
ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת
ותכלת השמיים וענן יחיד
וראיתי -
את ההר הירוק תמיד.
במשחקי ילדות קלי השכרון
רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון
ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים
אז ברחתי -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל.
בשנות הנעורים, בשנות האהבה
טיפסנו בשביליו, ידי בתוך ידה
השקפנו למרחק, לעבר העתיד
וחלמנו -
על ההר הירוק תמיד.
הלכנו לצבא, גדולים ונבוכים,
מתוך המלחמות חזרנו כאחים
הבאנו על כפיים רע וידיד
ונפרדנו -
מול ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
וילדינו כבר היום הם עלמים,
הורינו - שערם הלבין מרוב ימים.
אך צעירים נהיה כל בוקר, עת נביט
אל אחינו -
אל ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה...
"הנסיך הקטן"
שם טוב לוי, מלחין השיר "הנסיך הקטן", מספר שנתקל לראשונה במילים של השיר כשנסע ברכבת ונתקל בטור שכתב יהונתן גפן בעיתון "מעריב". המילים היו מוכרות לו היטב מספרו של אנטואן דה סנט-אכזופרי.
מייד החלה להתנגן בראשו המנגינה המתאימה למילים אלה והוא שמר את השיר לעצמו. לאחר שנים, כשהוקמה שלישיית "קצת אחרת" (שם טוב לוי, שלמה גרוניך ושלמה יידוב) הוא שלף את השיר מהמגירה. גרוניך התעקש ששם טוב יהיה זה שיבצעו, וזו הייתה הפעם הראשונה ששם טוב לוי הופיע כזמר.
הנסיך הקטן
מילים: יהונתן גפן
לחן: שם טוב לוי
פגשתי אותו בלב המדבר
יפה שקיעת שמש ללב עצוב
ציירתי לו עץ וכבשה על נייר
והוא הבטיח לי שישוב
הנסיך הקטן מפלוגה ב'
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח
וכל שושניו הן קוצים כעת
וליבו הקטן קפא כקרח
ואם אי פעם תגיעו לכאן
תדעו שכאן הוא חרש צנח
וקול הנפילה מעולם לא נשמע
בגלל החול הרך
והיה אם יופיע שם ילד אחד
שפניו שוחקות ושיער לו זהב
תדעו שזה הוא, והושיטו לו יד
ולטפו את אבק המדבר מעיניו
ואז תעשו עימי חסד קטן
כתבו נא מהר לכל אימותינו
שירווח להן קצת ויפוג צערן
הנסיך הקטן חזר אלינו
הנסיך הקטן מפלוגה ב'
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח
וכל שושניו הן קוצים כעת
וליבו הקטן קפא כקרח
פגשתי אותו בלב המדבר
"חצוצרה ופסנתר"
כל האחים לבית גרוניך נולדו עם יכולות מוסיקליות יוצאות דופן. האח הבכור אילן, כנר ומורה בכיר בברלין, שלמה – נגן הפסנתר והמלחין וירון ניגן בחצוצרה.
במלחמת יום הכיפורים שירת סמל ירון גרוניך, אחיו הצעיר של שלמה, בבסיס רמת דוד של חיל האוויר. בתאונה נוראית נפל מטוס שחזר מהלחימה בתעלת סואץ על מקום הימצאו וקבע את מותו. הטרגדיה האיומה הובילה את שלמה לכתוב את השיר "חצוצרה ופסנתר" לזכרו.
בתמונה: שלטושת האחים לבית גרוניך
חצוצרה ופסנתר
מילים ולחן: שלמה גרוניך
מילים הן סולמות
מטפסים אל חלונות
בשדה חרציות
עד אופק
צבים שצבענו
אחי ואני
זוחלים כמו
אינדיאנים בעשב
ענף כרות
הופך לסוס
אבק בחצר
סבתי מתעטשת
אחי ואני, ויוסי נזלת
תהלוכה של
פחים וסירים
יש גם תוף אמיתי
שסבא עשה לי
שעליו רק אני,
רק אני מתופף
חצוצרה גרוטאה
מה"מציעס" של סבא
קודחת לשכונה
את חלומות הצהרים
בחדר הסגור
לשחק עכשיו אסור
מקלל, מנגן את מוצרט
רגלי עוד בקושי
תיגע בפדל
וכבר אבא
מדמיין רסיטלים
אני צריך
להתאמן
אחי בחצר
ואני מקנא בו
הלכת פתאום
לפני שהספקנו
את הצבים בשדה לשחרר
כן עוד יש לי תקווה
שפעם למעלה
ננגן בדואט
חצוצרה ופסנתר
"לא הכרתי אותך מקרוב"
תרצה אתר, שכתבה את מילות השיר, לא הכירה בחייה את סגן צבי (במבי) איילון שנפל במלחמת יום כיפור. איילון היה בכיתה אחת יחד עם בנו של בעלה של אתר, והיא שמעה עליו סיפורים רבים, שמהם נולד השיר. חברתו של צבי איילון, תמר לביא טופח, מספרת שבמבי הגיע לקיבוץ נחשון כילד קטן ולאחר כמה שנים אימו נישאה לחבר קיבוץ הזורע והמשפחה עברה לשם.
צבי איילון היה קצין תותחנים ששירת בחרמון ושם מת. אביו, שהיה קצין בכיר בצבא, התעקש לעלות לחרמון כדי לאתר את גופתו שם ולהביאו לקבורה. נפתלי אלטר שהלחין את השיר, נותן לו גוון נוסף כשהוא מסביר שהשיר כולל בתוכו הרבה מאוד אבדות שיש לנו כאן במהלך השנים.
בתמונות: סגן צבי (במבי) איילון, שנפל במלחמת יום כיפור
לא הכרתי אותך
מילים: תרצה אתר
לחן: נפתלי אלטר
לא הכרתי אותך מקרוב
אך היתה לנו ארץ אחת.
בלילה היו אותן הדממות
בבוקר השמש הסמיק
והיה אז טוב.
היתה לנו ארץ אחת
ורחוב וחולות וחוף ים ושדרה
אני ראיתיך עובר לא אחת
סנדליים חומים וחולצה בהירה
בהירה בהירה
לא הכרתי אותך מקרוב
והרוח היתה ותמיד אותה
ועכשיו אינני יודע אם טוב או רע לך
איפה אתה? מה אתך?
היתה לנו ארץ אחת
עם בתים לבנים ושדות והרים
כן, כמו בשירים הישנים
הו, מולדת שלי, ארצי,
ושרים ושרים.
לא הכרתי אותך מקרוב
והרוח היתה ותמיד אותה
ועכשיו אינני יודע אם טוב או רע לך
איפה אתה? מה איתך?
"אל תחשבי ששכחתי"
כשאילן, אב שכול, פנה ליוסי גיספן וביקש ממנו לכתוב שיר שינציח את בנו, הוא לא ממש רצה לשקוע לתוך כל תהומות האבל, הכאב ושברון הלב. זה קרה כשהוא נחשף להודעה טקסט ששלח סמל ארז שגיא מרצועת עזה, בהפוגה בין הקרבות של צוק איתן, לאימו ביום הולדתה.
עדנה, אימו של ארז, מספרת על דרכו לפני הצבא ואחריו, ובעיקר על הקשר המאוד מיוחד שהיה בין שניהם. הברכה מסתיימת בכך שנגמר לו זמן ההפוגה והוא מוכרח לחזור ולהיכנס לרצועה.
בתמונה: ארז שגיא
אל תחשבי ששכחתי
מילים: יוסי גיספן
לחן: תומר הדדי
אל תחשבי ששכחתי, הכול בסדר, אף פעם לא אשכח אותך
לפעמים קצת קשה לי, לשמור על קשר, אבל תמיד אהיה שלך
אולי השקט, זוחל ומאיים על השלווה
גם אם הזמן עמד מלכת, לנצח תתנגן האהבה
את הכול, לפני הכול, אחרי הכול, תמיד זו את
אין לפנייך ולא תהיה לי, אף אחרת בעולם
את היום וגם אתמול והמחר שלא נדע
אז בינתיים, כותב אלייך ומקווה
אל תחשבי ששכחתי, זה רק נדמה לך, אלו רק געגועים
רוצה אותך מאושרת, תמיד צוחקת וממשיכה אל החיים
רוצה לומר את יקרה לי, ויש לי עוד כל כך הרבה לומר
אבל בעצם, את הרי הכול יודעת, חייב להפרד, הזמן נגמר
את הכול, לפני הכול, אחרי הכול, תמיד זו את
אין לפנייך ולא תהיה לי, אף אחרת בעולם
את היום וגם אתמול והמחר שלא נדע
אז בינתיים, כותב אלייך ומקווה
"בדמייך חיי"
נעמי שמר הוזמנה לתוכנית טלוויזיה בהנחייתו של מני פאר והתבקשה לכתוב שיר עבור נשים שעברו פיגועים קשים והשתקמו. בתה, ללי, מספרת שהתמונה של עו"ד ענת וינטר רוזן, שסוככה בגופה על בתה התינוקת בפיגוע בקפה אפרופו בתל אביב, נחרטה עמוק בזיכרונה ומתוכה נעמי שמר כתבה את השיר ובנתה אותו על פסוק מספר יחזקאל.
הזמרת רוחמה רז איבדה את אחותה בפיגוע. מרים צרפי זרגרי, נהרגה בפיגוע בקו האוטובוס 405 שהיה בדרכו מתל אביב לירושלים, כשמחבל מתאבד הסית אותו ממסלולו והעיפו לתהום. רוחמה מספרת שהתחברה לשיר מהכאב העמוק, ומאז היא שרה אותו בכל שנה לזכר אחותה ונפגעי האיבה האחרים.
בתמונה: מרים רז
בתמונה: ענת וינטר. (צילום: דף נופל עיריית רעננה)
בדמייך חיי
מילים ולחן: נעמי שמר
המילים העתיקות נותנות בי כח
בקולות העתיקים אמצא מרפא
הם עוזרים לי לחיות
הם עוזרים לי לצמוח
לברוא עולם יותר יפה
ואעבור עלייך ואראך
מתבוססת בדמייך
ואומר לך בדמייך חיי
חיי, חיי, בדמייך חיי
ואומר לך בדמייך חיי
ופתאום מעל ראשי נפתחת קשת
מניפה צבעונית נפרשת
מבשרת חיים, מבשרת תקווה
ושלום ושלווה וחסד
ואעבור עלייך...
"מחר הוא יחזור" ו"מכתב קטן"
הזמר דני רובס איבד את אחיו יואב שלחם במלחמת לבנון. יואב נפטר ממחלה קשה שככל הנראה נבעה משירותו הצבאי על ספינה של חיל הים. ביום האחרון של השבעה פרצו מרובס שני השירים לזכרו של אחיו, "מכתב קטן" ו"מחר הוא יחזור", כמו לבה של הר געש. השכול מלווה אותו מאז בכל צעד ושעל לדבריו, כשיואב "תמיד מחייך שם מרחוק".
מחר הוא יחזור
מילים ולחן: דני רובס
עכשיו הכול נרגע, כל הטור המיוגע
משתחרר מהחגור, מתקלף מהמדים
רחוק בערפל, איזה כלב מיילל
ומעבר לגבעות קו האופק מאדים
עמוד האוהל נע שם עמוק בשק שינה
הוא שוכב עיניו פקוחות מקשיב לבוקר שנעור
יש שקט באוויר, הוא חושב קולות של עיר
ומחר הוא יחזור
לאורך המסע בכל מה שהוא עשה
הוא ספר את השעות בשבילים הכי קשים
איך ירוץ במדרגות אל ריח של עוגות
אל האור בחדרים, אל שלווה של יום שישי
ליד המדורה יש קפה על הכירה
עוד מעט הוא יתעורר מעט קרוב יותר לעיר
באדמה אין ריח מלחמה
רק עשב בר מכה בסלע שורשים
מעליו טיפות רכות של סתיו,
הכול ממשיך לנוע מסודר וממשי
היא בטח ישנה באותה דירה קטנה
ששכרו ליד הים כשהכול ממש התחיל
אולי היא לאיטה מתעוררת במיטה
או יוצאת אל הרחוב אבודה בתוך מעיל
ואם היא רק תרצה , הוא יסביר היא תתרצה
ואולי אם הוא יופיע בדלתה יהיה כמו אז
באדמה אין ריח מלחמה...
עכשיו הכול נרגע, יד באוהל בו נגעה
הוא נעור בבת אחת קם אל תוך ההמולה
רחוק בערפל איזה כלב מיילל
ומעבר לגבעות עוד יום חדש עלה.
בתמונה: יואב רובס
מכתב קטן
מילים ולחן: דני רובס
מכתב קטן לאיש אחד רחוק מכאן
ובו תמונה שיש בה זיכרון ישן
שנינו מחייכים למצלמה
לפני שהוא הלך למלחמה
חמה ידו הייתה כשהוא חיבק אותי
כבר לא בוכה
גם לא בלילה לבדי
רק הזמן חובש את הפצעים
האלה שבחוץ ואת ההם שלא רואים
יש ודאי במקום נסתר
תשובה לכל דבר
אז למה דווקא לי
נגמר הכול לפני שהתחיל
מכתב קטן לאיש אחד רחוק מכאן
ובו ריחות שדה פתוח של דגן
כף רגלינו על האדמה
לפני שהוא הלך למלחמה
חמה ידו הייתה כשהוא חיבק אותי
כבר לא בוכה
רואה כמו בהילוך איטי
כל הנשימות, הרגעים
האלה שבחוץ ואת ההם
שלא רואים
יש ודאי במקום נסתר...
מכתב קטן לאיש אחד רחוק מכאן
ובו תמונה שיש בה זיכרון ישן
"זה לא נגמר"
בתחילת מלחמת לבנון נחטפו החיילים רב סמל אלדד רגב ורב סמל ראשון אהוד גולדווסר בידי חיזבאללה, כשהיו בסיור שגרתי על קו הגבול. המלחמה הסתיימה והחיילים עדיין נשארו מעבר לגבול. המחאה הציבורית גברה, ולאור זאת נעשתה פנייה ליוצרים רבים כדי שיכתבו שיר שילווה את המאבק להחזירם הביתה.
המשוררת רחלי שביט התגייסה למשימה וכתבה את המילים, ורמי קליינשטיין חיבר להם לחן. השיר הושמע לראשונה בעצרת בכיכר רבין למען הבנים. כעבור שנתיים הוחזרו החיילים כשהם אינם בין החיים.
בתמונה: אהוד גולדווסר, אלדד רגב
זה לא נגמר
מילים: רחלי שביט
לחן: רמי קלינשטיין
ברגע פשוט של שמש
הרעיש את חיינו רעם פתאום
החיוך שידענו אמש
חמק מן הבית אל תוך החלום
גם כאן לפעמים
הרקיע נצבע בתקווה מחודשת
פחד וקור נמסים
ואתם מרחוק מציירים לנו קשת
זה לא נגמר, גם אם מבחוץ החושך
שולח אלינו ידים
זה לא נגמר, גם אם לרגע ארוך
נופלים מעלינו שמיים
זה לא נגמר, עד נלטף את פניכם
את כאב המרחק נרגיע
זה לא נגמר, לבנו פועם בשבילכם
הן הרגע הזה עוד יגיע
ברגע פשוט של שמש
הרעיש את חיינו רעם פתאום
החיוך שידענו אמש
חמק מן הבית אל תוך החלום
בתום שינה טרופה
כשהבית יעור לקולות מוכרים
אז בנפש חשופה
נברך על האור המשיב אוהבים
זה לא נגמר, גם אם מבחוץ החושך
שולח אלינו ידים
זה לא נגמר, גם אם לרגע ארוך
נופלים מעלינו שמיים
זה לא נגמר, עד נלטף את פניכם
את כאב המרחק נרגיע
זה לא נגמר, לבנו פועם בשבילכם
הן הרגע הזה עוד יגיע
זה לא נגמר, זה לא נגמר, זה לא נגמר,
זה לא נגמר, עד נלטף את פניכם
את כאב המרחק נרגיע
זה לא נגמר, לבנו פועם בשבילכם
הן הרגע הזה עוד יגיע
זה לא נגמר, זה לא נגמר
"צל ישראלי"
יוסי גיספן מספר על ההשפעה הרבה שיש בחייו לנגיעות של השכול. זה מגיע דרך המפגש עם משפחות שכולות, ימי זיכרון וכאב עצום. ב"צל ישראלי" ניסה גיספן לשנות את נקודת ההסתכלות ופנה למדינה, בשם החללים וביקש שמעבר לרגע של ה"יזכור" שבו כל המדינה מתייחסת לנופלים, נתייחס בכל הימים למשפחות שנקרע מהם חלק שהוא בשר מבשרם, לאלה שנשארו מאחור.
למה אנחנו אחים רק בשעת קרב ובימי זיכרון? למה אנחנו לא יכולים ללמוד מהחייל שהקריב את חייו וליישם כאן בחיינו?
צל ישראלי
מילים: יוסי גיספן
לחן: טל שגב
אחרי הפרידה, רוצה שתתבגרי ואולי קצת תשתני
נתתי כל מה שהיה לי, או בעצם את מי שאני
ויכולתי להיות כמו הרבה אנשים
ויכולתי להיות כאן לעוד חמישים
כן, אני הוא הצל, שאלייך יחזור
רק ליום בשנה, לדקה של יזכור
עכשיו מאוחר בשבילי, אך לא בשבילך
אז חבקי כל ילד שבך, כל חלק ממך
ואולי גם תביני לאט, מאחר ואחר, את מי שאת
קולות ועשן שמיים אדומים, חבר לקרב נפצע
ורצתי אליו אלי מוות, אל ארץ שאין לה מוצא
וידעתי היטב שיכבה בי הנר
להודות באמת, אני לא מצטער
הנה זר ועוד זר, שהיו לאחים
גיבורים של אתמול, מכוסים בפרחים.