לשכת הגיוס בירושלים
צילום: אורי לנס, פלאש 90

מבקר המדינה: על צה"ל לטפל בעלייה בשיעור הפטור משירות על רקע נפשי

אנגלמן מתח ביקורת נוקבת על היערכות מערכת הביטחון להגנה מפני איום הרחפנים וקבע - ההצטיידות לסיכול חדירת רחפן למתקן צה"לי לא מספיקה • עוד קרא מבקר המדינה לבחון סגירת שטחי אימון של צה"ל לטובת מטרות אזרחיות, "נוכח מצוקת הקרקעות" • בשל מחלוקות בין מערכת הביטחון למשרדי האוצר והתעבורה, מתעכב מעברן לנגב של יחידות באגף המודיעין והתקשוב • אנגלמן מצא: ליקויים במינוי בכירים בתעשייה האווירית
כרמלה מנשה ודנה ירקצי
12 באפריל 2021
16:00

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על צה"ל לתת תשומת לב מיוחדת לתופעה של עלייה בשיעורי הפטור משירות צבאי על רקע נפשי. "זוהי תופעה בעלת השפעות לאומיות ואסטרטגיות בשל השפעתה על בניין הכוח של צה"ל", כתב אנלגמן באחד מדוחות הביקורת שפורסמו היום (שני), העוסקים בהיבטים הביטחוניים בישראל.

בדוח מפורט כי נוכח הצפי להפחתה של 2,000 חיילים בעשור הקרוב, ראוי שאגף כוח אדם ובריאות הנפש בצה"ל יבצעו בקרה כדי לצמצם את היקף המועמדים לשירות המקבלים פטור על רקע נפשי.

עוד עולה מהדוח כי 3% מחיילי החובה הם בעלי סעיף נפשי ו-6.8% מכלל החיילים שהשתחררו משירות חובה קיבלו פטור על רקע נפשי. בקרב אוכלוסיית החיילים הבודדים שיעור מקבלי הפטור על רקע נפשי הוא 7.7%, ובקרב עולים חדשים - 6.9%. כמו כן, 24% מהחיילים בשירות חובה נפגשים עם קציני בריאות הנפש (קב"נים) ופסיכיאטרים.

למרות הביקורת הקודמת של מבקר המדינה, מהמעקב הנוכחי עולה כי שוב לא נקבעה אמת מידה למשך זמן ההמתנה של חייל למפגש עם פסיכיאטר. 13% מהפניות שניתנו לבדיקה כזו לא מומשו בין השנים 2019-2017, ואין מעקב גם אחר דיווח חיילים לגבי נטילת תרופות.

"השארנו את ניב לבד": הלוחם שגויס כמקור במצ"ח, התריע על מצוקה נפשית - והתאבד | פרטי התחקיר שנחשפו בכאן חדשות

איום הרחפנים: ההצטיידות לסיכול איום הרחפנים - לא מספיקה

מבקר המדינה פרסם גם דוח נוקב על ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים, לפיו היקף ההצטיידות במערכת הביטחון לסיכול רחפנים לשם הגנה על מחנות ומתקנים צבאיים מכיל רק כ-22% מהצורך שהציג אגף המבצעים בצה"ל. "בשל כך, בעת איום של רחפן על מחנה או מתקן צה"לי, קיים חשש שדיווחי האבטחה לא יוכלו לתת את המענה המבצעי המיטבי", כך נכתב בדוח.

עוד עולה כי רוב כלי טיס אלה אינם נדרשים לקבל אישור הטסה וכך, בהיעדר תקנות, נותרים הסיכונים הבטיחותיים, הפליליים והביטחוניים בשימוש בהם - הכוללים סכנה לפגיעה בחיי אדם וביטחון המדינה. הוא הדגיש רשות שדות התעופה והמשטרה לא הסדירו את התנאים הנידרשים לאכיפה פליליות אפקטיבית של הדינים שחלים על מטיסי רחפנים, המשטרה לא מימשה את התפיסה המבצעית שגיבשה ולא נערכה באופן שיאפשר הגנה מספקת מפני איום הרחפנים באירועים בלתי מתוכננים והיערכותה להגנה מפני איום הרחפנים באירועים סדורים חסרה. 

נכון ליולי 2020, היו קיימים בישראל כ-30 אלף רחפנים, רובם אינם רשומים. יותר מ-90 אלף טיסות בוצעו באזור גוש דן בשנת 2019, בעיקר לצורכי פנאי או ספורט. צוין בנוסף כי המשטרה לא נערכה לאפשר הגנה מספקת מפני איום הרחפנים באירועים בלתי מתוכננים וסדורים.

אנלגמן: לבחון סגירת שטחי אימון של צה"ל לטובת מטרות אזרחיות

חלק נוסף בדוח שפורסם עוסק בשטחי האימונים של צה"ל. מבקר המדינה קבע כי נוכח מצוקת הקרקעות, מומלץ שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה יבחנו יחד עם צה"ל את סגירת שטחי האימונים על ידי הצבא, למול תכנון ייעודי הקרקע על ידי מנהל התכנון. "אוכלוסיית המדינה הולכת וגדלה, ואיתה גדלים גם הצרכים השונים בשימוש בקרקע. שטחי האימונים נסגרו בפני הציבור - מה שפוגע במימושן של תוכניות המתאר", כך נכתב בדוח המבקר.

78 שטחי אימונים בישראל סגורים ומשמשים לאימוני צה"ל, כך פורט בדוח. שטחים אלה מתפרסים על כ-35% מקרקעות המדינה, בשטח כולל של 7.6 מיליון דונם. 73% משטחי האימונים שיועדו לגריעה עבור צרכים אזרחיים ב-2015 טרם נגרעו. כמו כן, 1,300 אתרי עתיקות מוכרזים ונמצאים בשטחי האימונים ברמת הגולן.

עוד נקבע כי טרם גובשה במחלקת האימונים של צה"ל תמונת מצב כוללת לגבי השימוש בשטחים, וכי חל עיכוב בתהליכי גריעתם - עקב אי פינוי נפלים בהם. צוין גם שלא נבחנה בצה"ל מידת ניצול שטחי האימונים, וכי אין מידע לגבי אופן תיאום כניסת אזרחים לתוכם, מועדי פתיחת השטחים ואזהרות.

ליקויים במינוי בכירים בתעשייה האווירית 

מבקר המדינה התייחס בדוח שפרסם לתעשייה האווירית וקבע שישנם ליקויים בהליכי מינוי הבכירים בחברה. בין השאר נכתב כי ישנו ציון מועמדים מועדפים עוד טרם החלה ועדת האיתור בפני רשות החברות, השארת ממלאי מקום בתפקידים בכירים לתקופה של שלוש שנים במקום בחירתם במכרז. הבדיקה נעשתה בחודשים פברואר עד דצמבר 2019 ואת הליכי מינוי המנהלים הבכירים בתעשייה האווירית בתקופה שבין ינואר 2017 לינואר 2019.

מהדוח עולה שבתעשייה האווירית נמצאו מקרים שבהם ממלאי מקום או מנהלים בפועל ניהלו יחידות ארגוניות משמעותיות במשך שנה וארבעה חודשים עד שלוש שנים וחצי. על פי המבקר מצב זה עלול לפגוע בתפקודן של יחידות נוכח ארעיות כהונת ממלא המקום, וכן בעקרונות התחרות והשוויון.

בנוסף, בהליך במינוי בכירים בחטיבת התעופה, מנכ"ל התעשייה האווירית פנה לרשות החברות וציין את שמות המנהלים הבכירים כמועמדים מועדפים לתפקידים. המנכ"ל השתתף באותה ועדת איתור, ואותם מנהלים מונו לתפקידים שיועדו להם.

בין השנים 2019 עד סוף אפריל 2020 פעלה חטיבת התעופה בתעשייה האווירית בהיקפים כספיים ניכרים ללא חשב בתפקיד קבוע. בתפקיד שימש מנהל בפועל, למרות שלא נמצא כמתאים לתפקיד בוועדת האיתור הראשונה והשנייה. כמו כן גם לא מונו ארבעה ראשי מנהל כספים בחטיבה שבכפיפות לו. רק לאחר וועדת איתור שלישית הומלץ על אותו מנהל כספים ובסוף אפריל 2020 אישר הדירקטוריון את מינויו.

עוד נמצאו ליקויים בהליך לאיתור מנהל נוסף לחטיבת התעופה בשנת 2018. לפי המבקר, ההליך התנהל שלא באופן תקין בשני היבטים: ניקוד מחדש של נתוני המועמדים במהלך האיתור הקודם – הליך שאינו כלול בנוהל מינוי בכירים של החברה וטעויות בטבלת הניקוד ובניגוד שבהתאם להן זומן המנהל לראיון. בהמשך הוא גם נבחר לתפקיד.

המבקר אומר כי בתעשייה האווירית לא נשמרו עקרונות השוויון והתחרות בתחומים אלה באופן מלא. ומן הראוי שההנהלה והדירקטוריון יפיקו את הלקחים הנדרשים ויפעלו למניעת ליקויים דומים בעתיד.

משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הפעולות שנקטה התעשייה האווירית כדי להגדיל את מספר הנשים בתפקידי הניהול, לרבות הניהול הבכיר, בחברה לשם הבטחת ייצוג הולם לנשים. בשנים 2013 עד 2019 חל גידול בשיעור הנשים בתפקידי הניהול הבכיר מכ-4% לכ-16%, ובתפקידי הניהול בדרגי הביניים מכ-9% לכ-17%. על ההנהלה להוסיף לפעול לקידום נשים לתפקידים אלה. על הדירקטוריון להוסיף לעקוב אחר הנושא ואחר יישום החלטותיו בעניין.

מחלוקות בין מערכת הביטחון למשרדי האוצר והתעבורה תוקעים מעבר יחידות לנגב

לגבי המעבר של יחידות אגף המודיעין והתקשוב לנגב, נמצאו בדוח המבקר ליקויים חמורים. מדובר במחלוקות בין מערכת הבטחון למשרד האוצר ולמשרד התחבורה, המהווים חסם להעברת היחידות לדרום. המבקר הדגיש את חשיבות המעבר לטובת לחיזוק הפריפריה, הפיכת הנגב למרכז טכנולוגי, לפינוי קרקעות מהמרכז ולהגברת האפקטיביות של צה"ל באמצעות שיפור התשתיות שלו. עוד נמצא כי וועדת החסמים שהוקמה ב-2008 ונועדה להכריע במחלוקות בין מערכת הביטחון ומשרדי הממשלה בנושא התעבורה - לא התכנסה בפועל מאז ינואר 2016.

צה"ל בתגובה: מתגברים את גורמי בריאות הנפש בלשכות הגיוס, נפתח מסלול עם פטור מלינה ונשיאת נשק

בנושא מערך בריאות הנפש, נמסר מצה"ל כי לאור העלייה בפטור של מלש"בים מגיוס על רקע נפשי, נעשות פעולות של תגבור של גורמי בריאות הנפש בלשכות הגיוס, חיזוק הליכי ההכנה לשירות להקטנת אי הודאות והעלאת המוטיבציה. עוד צויין כי נפתח מסלול שירות בעל מאפיינים ייחודיים, בהם פטור מלינה בבסיס ונשיאת נשק.

לגבי איום הרחפנים, נכתב בתגובה כי צה"ל מקבל את המלצת הדוח לשלב התייחסות פרטנית לאיום, שתכלול הנחיות לאופן בו נדרש כל מחנה צבאי להיערך לו, וגיוס משאבים לכך. צויין כי מתנהלים דיונים עם רשות התעופה האזרחית על תקנות להסדרת תחום הרחפנים במרחב האזרחי.

בנושא שטחי האימונים של צה"ל ביבשה, נכתב בתגובה: "כיום, כמעט ואין שטחים שאינם משמשים כשטחי אימונים בשגרה, הנסגרים לטובת אימונים באופן מיוחד". עוד צויין כי צה"ל מאפשר שימוש בשטחי אש לחקלאות ולמרעה בהתאם לגרף האימונים. לבסוף, לגבי מעבר יחידות אגף המודיעין והתקשוב לנגב, נכתב כי חלה התקדמות בשיח בין מערכת הביטחון למשרדי הממשלה, ובימים אלו מתגבש הסכם שמטרתו לעגן את ההבנות ולתקצבן.

ממשטרת ישראל נמסר: "המשטרה פועלת כל העת יחד עם הגופים העוסקים בנושא במטרה לשמור על שלום הציבור ובטחונו. בהתאם, לפני כשנה הושלם נוהל משטרתי המסדיר את האכיפה בכל שלבי ההליך הפלילי. כמו כן גובשה תפיסת הפעלה שהוכיחה את עצמה בפועל במספר מבצעים לאומיים בשנים האחרונות (למשל: מבצע האירוויזיון).

גבולות הגזרה בין המשטרה לרת"א, הרגולטור של הנושא בישראל, הוסדרו בנוהל ומהוות השלמה לחלוקת האחריות שנקבעה בהחלטת הממשלה, לנוהל האחיד הקיים לכל הגופים המונחים וכן לפגישות עבודה ושת"פ בין הגופים המתקיים בנושא תדיר.

המשטרה מטפלת מדי שעה במגוון איומים בכל רחבי הארץ במשאבים מוגבלים, וכפועל יוצא ריכוז המאמץ בקשר לרחפנים מתבצע במקרים של סיכון חיי אדם וביצוע עבירות פליליות, באירועים מתוכניים ובלתי מתוכננים, בשגרה ובחירום. המשטרה ממשיכה כל העת לעסוק בבניית יכולות ואמצעים לשדרוג המענה המבצעי בהתאם לצורך, כשבהיבט הטכנולוגי כבר הוטמעו טכנולוגיות מבצעיות המאפשרות התמודדות מול איום הרחפנים. לצד זאת נדגיש כי השלמת ההצטיידות והפערים הנוגעים לבניין הכוח ומימוש מלא של התכניות בהתאם לפקודות לא תוקצבו, וכרוכים בהקצאת משאבים מתאימים לאחר אישור תקציב המדינה".