צפו בכתבה
20 שנה לפיגוע הקטלני במועדון הדולפינריום בתל אביב. שלשום, רגע לפני יום הזיכרון, השחיתו אלמונים את האנדרטה לזכר הנרצחים. הפיגוע נחרת בזיכרון הלאומי כאחד מפיגועי הטרור הקשים שידעה המדינה – ב-1 ביוני 2001, חצי שעה לפני חצות, התפוצץ מחבל מתאבד במתחם המועדון ורצח 21 ישראלים, רובם צעירים עולים ממדינות חבר העמים.
איילים, קישוטי חג מולד וציורים פסטורליים על הקירות, הדירה הקטנה בראשון לציון של אנה קוזצ'קוב, אמה של אניה שנהרגה בפיגוע - הפכה עם השנים למקום המפלט שלה. כשמתחילים להקשיב לאנה, מבינים שהזמן לא ריפא את הפצעים: "השנה ימלאו 20 שנה ובשבילו הבור יותר ארוך", היא מספרת.
על אותו הלילה סיפרה אנה "הלכתי לישון, ופתאום טלפון בלילה. היא אמרה 'הבנות שלנו הלכו לדיסקוטק והשם היה פיצוץ, הרבה ילדים נהרגו'. הן לא ענו בטלפון, לא ליד הים, הן לא בבית חולים פצועות ואני מבינה שזהו, נגמר - שלא ימצאו אותן, הן נהרגו".
"באותו יום היא קיבלה 100 בגרפיקה, מחשבים", סיפרה אנה בזמן שהראתה את כל תכולת התיק מאותו היום - שאותו היא שומרת כמו שהוא. גם בכל שאר החפצים שלה היא לא נגעה, אפילו את הנעליים שהייתה בת שנתיים וחצי.
אניה למדה בבית הספר שבח מופת בתל אביב. איתה בפיגוע נרצחו עוד שישה תלמידים שלמדו איתה בבית ספר. 20 שנה חלפו והאימהות שלהן עדיין מגיעות לבית הספר כדי להרגיש את הנעורים. לילה ברקובסקי, אמה של מרינה סיפרה שהבת שלה רצתה ללמוד רובוטיקה, אבל "זהו נגמר בדקה אחת".
כמעט כל הרוגי הפיגוע הזה היו עולים חדשים מברית המועצות. קרוביהם שלא דיברו כמעט עברית, ברגע טרגי אחד נטמעו במציאות התופת של ישראל באינתיפאדה השנייה.