-

כל העיניים אליו: מרוץ השתלטות, ריגול ותקיפות - מה קורה בים האדום?

הים האדום הפך לזירה הימית החמה באזור, עם מרוץ השתלטות אזורי, ספינת ריגול איראנית ותקיפה ימית שמיוחסת לישראל. אחרי שנים של מלחמת צללים (לפי פרסומים זרים) הזירה הימית בין ישראל ואיראן נחשפת. מה שתיהן מחפשות שם?
רועי קייס
21 באפריל 2021
10:27

איזה מתח בין ישראל לאיראן בזמן האחרון הא?! האייתולות מתים לסגור עסקת גרעין חדשה עם ארצות הברית וישראל עושה הכול כדי להרוס ומשתמשת בכל הטריקים הרגילים: תקלות מסתוריות במתקני גרעין, הפצצות בסוריה ובלבנון נגד מטרות איראניות ואפילו פתיחה של מערכה ימית.

אבל שמתם לב למשהו חריג בסיבוב המהלומות הנוכחי - אחרי שנים של "שושו" בכל מה שקשור למערכה נגד איראן, למה דווקא עכשיו ישראל רצה לספר לכל העולם? ועוד שאלה - איך פתאום הים האדום נהיה זירה? אנחנו מכירים הפצצות בסוריה ולבנון אבל מה הקשר הים האדום?

רק חסר "שדיווחים זרים" ישייכו לישראל חיסול של מדען גרעין איראני ברחובות טהראן וזו ממש תהיה תצוגת תכלית של יכולות הביון ההתקפיות של ישראל. עכשיו תחושת הנחיצות ברורה, איראן וארצות הברית התחילו לקיים שיחות בנושא הגרעין ואיראן אפילו עושה קולות של חזרה להעשרת אוראניום.

אז בלגאן בכורים אטומים באיראן זה לא משהו חדש, אבל לאחרונה נחשפנו לזירת לוחמה חדשה בין ישראל לאיראן, הזירה הימית והיא סוערת ומלאה בשחקנים. זה התחיל לפני חודש וחצי, כשספינה בבעלות ישראלית הותקפה במפרץ עומאן. האצבעות המאשימות בירושלים הופנו לעבר טהראן. ישראל לא נשארה חייבת ופגעה בספינה האיראנית סאוויז, שהיא בעצם מוצב ימי ובסיס מבצעים צף של משמרות המהפכה בים האדום.

העניין הוא שלמרות שרק לאחרונה זה מתפרסם, הים הוא כבר מזמן זירה רותחת. בשנתיים האחרונות הותקפו עשרות כלי שיט איראנים בים התיכון. עכשיו בגלל שישראל, בצורה לא אופיינית, לקחה אחריות על התקיפה של הסאוויז, זה בדיוק הזמן לדבר על מפת האינטרסים באחד מנתיבי השיט הכי חשובים בעולם – הים האדום.

כל השחקניות האזוריות מחפשות נוכחות והשפעה בים סוף: טורקיה וקטר הקימו בסיסים באזור, איראן מתחזקת בסיס מבצעים ימי ואפילו הסעודים נכנסו לקלחת בכל הכוח. בעלת בריתנו הלא מוצהרת במאבק נגד איראן שפכה ים כסף כדי לקרב אליה את כל מדינות מזרח אפריקה שגובלות בים האדום ובמיצרי באב אל-מנדב - הכול כדי לדחוק משם את איראן ובני בריתה החות'ים, שנלחמים על שליטה בנמלים של תימן בים האדום.

לכל הבלגאן הזה מצטרפות המעצמות הגדולות: רוסיה, סין וארצות הברית, שמתחזקות בסיסים צבאיים לחופי ים סוף. אבל למה זה כל כך חשוב לכל המדינות האלו? דבר ראשון, ים סוף הוא אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם שמוביל לתעלת סואץ, מה שמאפשר מעבר מהיר לים התיכון. כולנו ראינו מה קרה כשספינה אחת נתקעה שם ופגעה בסחר העולמי.

ומה שהרבה יותר חשוב בהקשר שלנו, מיצרי באב אל-מנדב בקצה הדרומי של ים סוף - השער הימי למפרץ הפרסי. זו הדרך להגיע לאיראן, מעל ומתחת למים. 

זו הדרך הראשית של איראן להגיע לחופי ישראל ולים התיכון. קחו דוגמה - כל מכלית נפט איראנית שעושה את דרכה לסוריה, כל ספינת נשק שיוצאת מאיראן לאזורינו, צריכה לעבור בבאב אל מנדב. אם היא רוצה להימלט מהעיניים של כל העולם היא צריכה להקיף את אפריקה - זה חודשים בים.

אבל למה אחרי שנים של מלחמת צללים דווקא עכשיו זה עולה לכותרות? את התשובה אפשר למצוא עשרת אלפים קילומטר מכאן - בבית הלבן. אחרי עזיבת ממשל טראמפ, ממשל ביידן חותר לחזרה להסכם הגרעין. בישראל מודאגים מזה כי נכון לעכשיו קשה לראות את הממשל החדש בארצות הברית חוזר אחורה לימי טראמפ - של הסנקציות והאיומים הפומביים. כרגע זה נראה כאילו זו התחלה של ידידות מופלאה. בכל זאת ביידן היה חלק מממשל שחתם על הסכם הגרעין.  

כשזה המצב, מפעילים לחץ על כל המגרש, כדי לאותת לבוס החדש בבית הלבן שישראל רצינית בכוונותיה למנוע את המזימות של טהראן. בשביל זה לפעמים צריך לרוץ ולספר לחברה. בישראל מקווים שממשל ביידן לא יוכל להעלים עין מהתמנון האיראני שמגיע לכל מקום באזור.  

אומרים שמלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים. ישראל במהלך מחושב מושכת את הווילון מעל המערכה השקטה נגד איראן. אבל השאלה הגדולה עכשיו היא אם אין פה סיכון אחד יותר מדי, כי בסוף כשהמערכה בים האדום בין ישראל לאיראן קצת פחות חשאית, היא יכולה להחריף ולהתרחב לחזיתות נוספות בים באוויר וביבשה. איך אומרים? מים שקטים מתפוצצים עמוק.