קריקטורות רמדאן
צילומים: נאסר אישתאייה ועיסם רימאווי, פלאש 90

אחרי שהבחירות בוטלו, חמאס התפנה להבעיר את הגדה והבירה

אחרי שחודשיים היה עסוק בהכנות לבחירות והוריד רגל מהגז במאמץ הוצאת הפיגועים. כעת, ארגון הטרור פתח בקמפיין להצתת הסלמה - בשטח של אבו מאזן • התאריכים הרגישים הקרובים עלולים להוסיף אש למדורה
גל ברגר, פרשנות
03 במאי 2021
01:21

זהו. סאגת הבחירות ברשות הפלסטינית הסתיימה בצו נשיאותי שפרסם אבו מאזן בסוף השבוע וביטל סופית את הבחירות ברשות הפלסטינית. בחודשיים האחרונים חמאס היה שקוע עד צוואר בהכנות לקראת הבחירות האלה. אותן בחירות שהיו אמורות לסמל את חזרתו לשטחי יהודה ושומרון. במערכת הביטחון בישראל גם זיהו כיצד הוא מנתב בתקופה הזו יותר אנרגיות לטובת הקמפיין - שנועד להביא אותו לקלפי כמנצח.

כל שדרות ההנהגה בחמאס היו מוכוונות לטובת המטרה הזו. לשם זרם הכסף, לשם הופנה הקשב. באופן טבעי, היה לחמאס פחות זמן פנוי בתקופה הזו להתעסק במאמץ הקבוע שלו: הוצאת פיגועים מיהודה ושומרון. זה גם לא היה האינטרס שלו. כל עוד רכבת הבחירות נעה על מסלולה, הוא היה צריך שקט. גם אותו גוף בחמאס שמופקד על הוצאת פיגועים כאלה מיהודה ושומרון ויושב ברצועת עזה ("מטה הגדה"), הוריד בתקופת ההיערכות לבחירות רגל מהגז.

אלא שעכשיו הבחירות כבר לא עוד על הפרק. אבו מאזן סגר אותן בתוך תיבת הקלפי, ואת המנעול השליך לים. מבחינת חמאס, הסיפור של הבחירות נגמר. האנרגיות שהשקיע במסגרת קמפיין הבחירות היו לשווא. זה בדיוק הזמן לתעל אותן חזרה אל המקום המסורתי: להבעיר את ירושלים ואת יהודה ושומרון, בין השאר כדי לזעזע את הקרקע היציבה מתחת לרגלי הרשות הפלסטינית. את כל התשומות והאנרגיות הוא מתכוון לחזור ולהשקיע שם.

בימים האחרונים זה כבר ממש ניכר. כמו תמיד, חמאס מעדיף להרחיק את האש מעזה, ולהבעיר אותה דווקא בירושלים וביהודה ושומרון. הוא לא רוצה הסלמה אצלו בבית, הוא מאוד רוצה אותה בבית של אבו מאזן.

פיגוע הירי בצומת תפוח משתלב היטב במאמץ ארגון הטרור לטעון את השטח באווירת הסלמה. פיגוע כזה יכול, בראיית חמאס, לשמש דלק לפיגועים שיבואו אחריו - אם כחיקוי והשראה, ואם כחלק מגרף אסקלציה מתפתח. מייד לאחר הפיגוע החלה מכונת התעמולה המשומנת של חמאס לעבוד מסביב לשעון. דוברי חמאס (וגם דוברי הג'יהאד האסלאמי) שבירכו על הפיגוע, יצרו זיקה ישירה בינו לבין האירועים האלימים שהיו עד לאחרונה בירושלים.

אנשי הקריאייטיב של חמאס החלו לייצר קריקטורות שהופצו ברשתות החברתיות כדי לסמן לציבור באמצעים ויזואליים מהי הדרך הרצויה בגדה ובירושלים – דרך החזרה לפיגועים. חמאס אפילו גייס לטובת הקריקטורות את מאכלי הרמדאן המפורסמים: הקטאייף והכנאפה, שהוגשו עתה לסועדים בתוספת קליעי ירי.

חמאס מבין שהשבועיים הקרובים גדושים במועדים ובתאריכים רגישים, והוא מנסה לרכוב עליהם כדי להגביר את המתיחות ולהניע את גלגל ההסלמה קדימה. יום שישי הקרוב זהו יום שישי האחרון של חודש רמדאן - יום דתי וטעון מאוד. ביום ראשון יצויין לילת אל-קאדר, הלילה ה-27 ברמדאן שבו נחרצים גורלות המאמינים המוסלמים. למחרת, ביום שני הבא, כ"ח באייר, יחול יום ירושלים, שנופל השנה בתוך הרמדאן. ואם זה לא מספיק, בשבת שבעוד שבוע וחצי -  יום הנכבה.

חמאס מנהל קמפיין שלם סביב יום ירושלים הקרב ובא. מנהיגיו כבר הזהירו מכוונות יהודים לעלות להר הבית ביום הזה ומ"משחק באש", כלשונם. הארגון לא רואה בעין יפה את העובדה שהתסיסה בירושלים דעכה עם פתיחת מדרגות שער שכם והסרת החסימות למיניהן, והוא מעוניין בכל מאודו להצית מחדש אש בבירה.

אחרי שהאירועים האלימים בירושלים דעכו בימים האחרונים, הארגון מנסה כעת להיתלות בפינוי הקרב של משפחות פלסטינית משכונת שייח' ג'ראח במזרח העיר, כדי להניע את המזרח-ירושלמים להתקומם ולצאת לרחובות. אגב, חמאס לא לבד בסיפור הזה. גם פת"ח וארגונים אחרים מסמנים את שייח' ג'ראח כזירת המאבק הבאה בין יהודים לערבים בירושלים.

בימים טעונים כאלה, גם אירועים שאינם קשורים באופן ישיר למתיחות סביב ירושלים ולרצון של חמאס בהסלמה, יכולים לשחק תפקיד. קחו למשל את האישה הפלסטינית בת ה-60 שהגיעה עם סכין אל חיילים בצומת גוש עציון, נורתה ומתה מפצעיה. היא לא הגיעה לשם בגלל ירושלים, וגם לא במצוות חמאס. כבר לפני חודש היא ניסתה להתאבד לאחר שאיבדה את מקור פרנסתה, כפי שהעיד היום אחד מבני משפחתה.

אבל את הסרטון שהופץ ברשתות החברתיות, הצעיר פלסטיני הממוצע רואה בצורה שונה מהישראלי הממוצע. הוא רואה אישה מבוגרת בת 60 שיכולה להיות סבתא שלו, והנה באים הישראלים, יורים והורגים אותה. הוא לא רואה את הסכין ביד שלה, גם אם יוקף בעיגול אדום בחדרי העריכה של מערכות הטלוויזיה. ואת הסרטון הזה, בדיוק כמו את פיגוע הירי בתפוח, חמאס ואחרים מבקשים  לרתום עכשיו למאמץ התעמולה הכללי, כדי שישמש חומר בעירה שיניע את המפגע הבא לפעול.