לפיד ובנט, ארכיון
צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

מה בנט ולפיד רוצים? 3 תרחישים ליום שאחרי החזרת המנדט

בנט רוצה להיות ראש ממשלה, אבל עלול לכהן בתפקיד במשך הזמן הקצר ביותר • לפיד רוצה רוטציה ורק כדי להזיז את נתניהו מבלפור • ונתניהו? הוא מעדיף בחירות חמישיות • אלו התסריטים האפשריים שמצפים לנו
שמואל רוזנר, המדד
04 במאי 2021
13:41

מה יקרה מחר? הרקורד של חזאים בידיעה מראש של מה שהולך לקרות לא במיוחד מרשים. חזאים, פרשנים, עיתונים, מומחים למדע המדינה, איך שתרצו לקרוא לזה, טובים הרבה יותר בחיזוי העבר. חיזוי בדיעבד. זו לא טענה, זו עובדה. היא הוכחה בלא מעט מחקרים. גם הציבור בדרך כלל לא יודע לחזות מה יקרה. וכששואלים, הוא מתבלבל, סותר את עצמו. כמו שקרה בסקר של המכון לדמוקרטיה לאחר הבחירות. מה יקרה? שאלו הסוקרות. הציבור התבלבל, סתר את עצמו. גם זו תופעה מצוייה: שואלים שתי שאלות, מקבלים שתי תשובות, על כל שאלה תשובה אחרת, בלי להרגיש שהתשובות לא מתיישבות זו עם זו.

מחכים שתבואו לחזות את הקואליציה הבאה. זה לא קל, אבל תוכלו לעשות זאת כאן

ובאותה הזדמנות, ספרו לנו מה דעתכם על ביצועיו של הנשיא האמריקאי ג׳ו ביידן והאם הוא טוב לישראל

הנה מה שקרה עם הבחירות החמישיות. האם יהיו? נתחיל בשאלה הבאה: לאיזה גוש יש סיכוי גדול יותר להקים קואליציה? לפני חודש, כשליש מהמשיבים לסקר חשבו שנתניהו יקים. זה שיעור דומה למה שנצפה גם בשאלון המדד (אתגר הקואליציה שלנו עדיין פתוח, כי עוד אין קואליציה. אתם מוזמנים לנסות לחזות מה יקרה). אבל לא זה החלק שמעניין אותנו כרגע. אותנו מעניינים אותם ישראלים שחשבו ש״לשני הגושים אין סיכוי״. משמע – בחירות חמישיות. וצריך לדייק: בשאלה הזאת לא הוזכר המונח בחירות חמישיות. הוזכרו רק סיכויי הקמת קואליציה. אבל כאשר מישהו או מישהי אומרים שאף גוש לא יקים, נדמה שאפשר להסיק מזה על עמדתם בהקשר להמשך. אם אף אחד לא מקים, יש בחירות. חמישיות. כרבע מהציבור חשב כך (24%).

עכשיו נעבור לשאלה הבאה. אותו סקר, אותם משיבים, אותה סיטואציה פוליטית. רק נוסח השאלה שונה. ״מה הסיכוי שבשנה הקרובה יתקיימו בחירות חמישיות?״. לפתע מסתבר, שלא רבע מצפים לבחירות חמישיות, גם לא מחצית, גם לא שני שלישים מהם. שמונה מכל עשרה בוחרים מניחים שיהיו בחירות חמישיות, בסיכוי ״די גבוה״ (52%) או ״גבוה מאוד״ (28%). איך קפצנו מרבע לארבע חמישיות? בשני מהלכים האחד – השאלה עוסקת ספציפית באפשרות של בחירות חמישיות, לא בזו של הקמת קואליציה. השני – השאלה עוסקת ״בשנה הקרובה״. כלומר, לא בשאלה האם תוקם קואליציה, אלא בשתי שאלות נפרדות, האם תוקם קואליציה, ואם תוקם, האם תשרוד יותר משנה. כאמור, רבע מהבוחרים כבר אמרו שלא תוקם קואליציה. עכשיו נוספו להם כל מי שסבורים שאולי תוקם קואליציה, אבל לא תחזיק מעמד לאורך זמן.

צריך לתת קרדיט לציבור הישראלי על אינסטינקטים לא רעים, לפחות בינתיים. קואליציה אכן עוד לא קמה, ונדמה שהסיכוי שתקום קואליציה יציבה גם הוא די ירד מהפרק. לנתניהו אין קואליציה, וגם אם ברגע האחרון ילהטט איזה תרגיל, קשה לראות איך תהיה לו קואליציה יציבה עם השרה לשעבר שכינתה אותו אתמול דיקטטור (איילת שקד, בקלטת שחשף עמית סגל). גם ללפיד ובנט אין קואליציה יציבה. יש להם, במקרה הטוב (מבחינתם) קואליציה רעועה (שקד, בקלטת הלוהטת, כינתה אותה ״מופרכת״). בעצם, מה שחזה הציבור מסתמן כאפשרות סבירה: או שלא יהיה כלום, או שיהיה הבהוב מתעתע לרגע קצר. קואליציה לדקה.

אלה שתי אפשרויות שיש ביניהן הבדל משמעותי. נתניהו היה רוצה קואליציה לדקה כדי להיפטר מהפריטטיות עם גנץ, ומהסכם הרוטציה, וכדי להעביר חוק לבחירה ישירה. לפיד רוצה קואליציה, ולו לדקה, כדי להזיז את נתניהו מבלפור. סמל חשוב המעיד על כך שנתניהו פגיע. מהלך שיכול להוביל, תיאורטית, גם למהומה בליכוד.

לא בטוח שבנט רוצה קואליציה לדקה. אבל לא בטוח שיש לו ברירה. הוא תקוע בסיטואציה מורכבת, שבחירות חדשות עלולות לסבך אותה מאוד. אם ישראל תלך לבחירות, בלי שתהיה קואליציה, בנט יוצג כמי שניסה להיות ראש ממשלה עם שבעה מנדטים, קרי, מגלומן. הוא יוצג כמי שרקד על שתי חתונות במקביל, קרי, זגזגן. הוא יוצג כמי שלא באמת ניסה להשאיר את השלטון בידי הימין, קרי, לא נאמן. בנט הוא מי שיש לו אינטרס חזק להקים קואליציה, כי התפרקות מהירה – בלי שהבטיח לעצמו מראש סידור לאחרי הבחירות – עלולה להפוך אותו לראש הממשלה בפוטנציה שהקריירה שלו נגמרה הכי מהר אי פעם. גם קואליציה קצרה עלולה להפוך אותו לאפיזודה קצרה. הוא המנהיג שצריך לחתור נגד התחזית, נגד הזרם המניח או כלום, או קצר.

האם יש לו סיכוי לנצח את התחזית של הציבור הישראלי? התשובה היא כן. אבל זה לא יהיה קל. קודם צריך קואליציה. אחר כך צריך ניהול נכון שלה, כולל פליטת וקליטת מפלגות. אולי מפלגה חרדית תחליט להצטרף. אולי סמוטריץ׳. אולי באמת תהיה מהומה בליכוד, שתהפוך אותו לאופוזיציה לא אפקטיבית, או תאפשר איחוד בנט-ליכוד. אולי ואולי. מה שלא כדאי לבנט, זה להגיע לרוטציה בעוד שנתיים, ולהעביר את ראשות הממשלה ליאיר לפיד. אם לפיד חכם – ונדמה לי שהוא חכם – הוא יודע שהסכם הרוטציה הוא הסכם ויתור. בסיבוב הזה, הוא לא יהיה ראש ממשלה. אולי אחרי עוד סיבוב, אולי אחרי שבנט יפרק את הממשלה כדי לא לקיים את הרוטציה.

הנה, נשארנו עם שלושה תסריטים:

אין קואליציה, הולכים לבחירות. טוב לנתניהו. סביר ללפיד. רע לבנט.

יש קואליציה של בנט ולפיד. קצרת טווח. טוב ללפיד, סביר לנתניהו (הליכוד לא יספיק למרוד), פחות טוב לבנט (אם כי, לבחירות הבאות יבוא כראש ממשלה).

יש קואליציה של בנט ולפיד לטווח בינוני. טוב לבנט. סביר פלוס ללפיד. לא טוב לנתניהו. לא טוב לליכוד, שלא יספיק גם להיפרד מנתניהו וגם להיערך כראוי, אחרי מלחמת ירושה קשה, לסיבוב הבא.

הנה, מה שבנט ולפיד חותרים להגיע אליו זו קואליציה לטווח בינוני. ארוך מספיק כדי לקעקע באמת את מעמדו של נתניהו, קצר מספיק כדי לאפשר לשניהם להיפרד ולהפוך לשני המתחרים העיקריים על ראשות הממשלה בסיבוב הבא.