עדי חן

"מדבר עם העיניים, חי את המצלמה": הדוגמן על הרצף האוטיסטי שחולם גבוה

עדי בן ה-22 כבר הספיק להצטלם לקמפיין עם נטלי דדון שהופיע על עזריאלי. הוא אומנם לא מדבר, אבל מפלרטט עם המצלמה בדרכו שלו
אורי לוי | משחקי הכיס
07 במאי 2021
19:33

עדי חן בן ה-22 הוא דוגמן שכבר הספיק להצטלם לקמפיין חוצות עם נטלי דדון. אבל הוא לא הדוגמן הרגיל שתמצאו בקמפיינים מהסוג הזה. עדי גם מאובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד נמוך. לא מתקשר במילים.

בהתחלה צריך להתרגל לזה. כדרכם של צעירים במצבו, עדי חסר סבלנות. נע כמו כספית, אין רגע מנוחה. בדיוק התכונות שאינן מתאימות לדוגמן. וכמובן שעולה השאלה – מי אמר שהוא בכלל רוצה להיות דוגמן? אולי זה הרצון של האמא, וכולנו רק מוציאים את עדי משלוותו?

"זאת שאלה קשה", אומרת האם רדה ומספרת איך התחילה קריירת הדוגמנות של עדי. "הוא מסיים בית ספר ונמצא בהוסטל, אנחנו לא רואים אותו חודשיים ואני מתגעגעת אליו נורא. ואז אני שואלת עצמי – מה עכשיו? מה העתיד שלו? הבאתי אותו הביתה ופשוט העמדתי אותו ושאלתי אותו: עדי אתה רוצה להיות דוגמן? אני מצלמת אותו, הוא מסתכל עליי ועונה לי כן עם הראש. השאלה המתבקשת היא אם הוא מבין למה אני מתכוונת. הרי הוא לא מדבר, איך אנחנו מתקשרים? רק דרך העיניים ודרך הלב".

אחרי שמבלים זמן קצר בחברתו של עדי, האסימון נופל ומבינים זאת בירור – עדי אוהב את המצלמה, מפלרטט איתה בדרכו שלו לפרקי זמן קצרים. אבל אין ספק, זהו סיפור אהבה. "הוא חי את המצלמה, מדבר עם העיניים", אומר הצלם עופר עמרם. "הייתה לי איתו תקשורת שאני לא זוכר שהייתה לי עם אנשים שמדברים".

"זה עבור עוד הרבה משפחות של ילדים אוטיסטים שמתביישות שיש להן ילד כזה, עבור אנשים שמתביישים ללכת לסופר בגלל המבטים"

האמא כבר מדברת על השאיפות הגבוהות: "השאיפה היא שהוא יהיה הפנים, לא דוגמן ליום אחד או פרסומת ליום אחד, ה-פנים של מותג ישראלי. כי מי זה דוגמן? דוגמן זו הדוגמה בשבילנו. ומה אנחנו רואים היום בפרסומות? עדי יכול לשדר לכולנו כבוד, אותנטיות ואכפתיות".

האם לעדי יש סיכוי ממשי להגשים את החלום הזה? הוא תלוי ברצון הטוב של חברות העל. "הדמויות שאנחנו רואים בפרסומות הן כמעט פלקטיות", אומרת הד גור-אריה סמנכ"לית שיווק של עמותות "שכולו טוב" לקידום ושילוב תעסוקתי של אנשים עם התמודדויות נפשיות. "אלה אותם אנשים בריאים, גבוהים, יפים. ובחוץ נשארים כל אותם ייצוגים של האנשים האמיתיים".

לצד זאת, גור-אריה אומרת: "אני תמיד אוהבת להיות אופטימית. אני חושבת שעכשיו זה הזמן להיות שם. אנחנו רואים הרבה מאוד מותגים מאמצים דימויים אחרים, הם מבינים שהם צריכים לבלוט, לתת איזושהי אג'נדה, לשים איזו בשורה על השולחן".

"זה עבור עוד הרבה משפחות של ילדים אוטיסטים שמתביישות שיש להן ילד כזה, עבור אנשים שמתביישים ללכת לסופר בגלל המבטים", אומרת האם רדה. ואם זה לא יצליח? אם בסוף לא יהיה מי שירצה את עדי בתור דוגמן? על זה אומרת רדה: "זה חייב להצליח. כי הקסם הזה, הרגש שהוא מעורר, יגיע ללב ולראש של האנשים הנכונים עם הזמן".

ככל שמתפתח יום הצילום, עדי מתמסר באופן מוחלט למקצוע. החלפת בגדים תכופה בקצב מלא, ומופע מרשים מול המצלמה. רגעים של חסד. הוא מחליף פוזות, זורק חיוכים. אחר כך יחזור להוסטל שבו הוא מתגורר. והאמא תמשיך לחלום ולהאמין.