ראש הממשלה בנימין נתניהו, ארכיון
-צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

יכול להיות שזה נגמר? | עוד יום

איך ייזכר בנימין נתניהו בעוד 10, 50 או 100 שנים? איך הוא מנסה לעצב את הפרק שלו בהיסטוריה הישראלית, ומה עשוי לשנות דרמטית את השורות האחרונות בספר על מורשתו? גילי כהן ועקיבא נוביק תוהים האם תם עידן נתניהו - ואיך הקסם שלו הביא אותו להיות ראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן בתפקיד | האזינו
גילי כהן ועקיבא נוביק, עוד יום
06 במאי 2021
07:12
עודכן ב 08:24

יכול להיות שזה נגמר? האזינו להסכת "עוד יום"

נתניהו הוא איש שמבין היסטוריה. לפעמים נדמה שהוא חי בשביל ההיסטוריה. השבוע נפל דבר בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית: המנדט שניתן לראש הממשלה נתניהו ומי שכיהן הכי הרבה זמן בהיסטוריה כראש ממשלה - פשוט פקע. המושכות ניתנו אתמול (רביעי) לחבר הכנסת יאיר לפיד ואנחנו נשארים עם השאלה - יכול להיות שזה נגמר?

כשמסקרים את נתניהו אף פעם אי אפשר באמת לדעת אם הוא מדבר אליך, לעיתונאי שמולו, למהדורה הקרובה, או שהוא מנסה להכניס איזה ביטוי, לצרוב משהו לתקופה הקרובה, לשנים הקרובות או אפילו להיסטוריה. מה יזכרו מנתניהו? איזה ביטויים, ציטוטים, אמירות? יש המון, ובעיקר הוא מודע לזה ממש. הוא כותב את ההיסטוריה של עצמו.

"לא יהיה כלום - כי אין כלום"

"אם הערבים יניחו את נשקם לא תהיה עוד מלחמה, אבל אם ישראל תניח את נשקה - לא תהיה עוד ישראל"

"יתנו - יקבלו, לא יתנו - לא יקבלו"

"בוא נדבר דוגרי"

"כוונו את האש אליי, עזבו את אשתי וילדיי"

"אם זה נראה כמו ברווז, אם זה הולך כמו ברווז, אם זה מגעגע כמו ברווז - זה ברווז. אבל הברווז הזה הוא ברווז גרעיני"

לפיד, בנט, גנץ, בכירי הליכוד, לא נזכור מהם הרבה אמירות. אבל נתניהו עובד בשיטתיות כדי להכניס ולצרוב הרבה ביטויים וזה רק סימפטום אחד של הראייה העל-זמנית שנתניהו רואה את עצמו. הוא לא ראה את עצמו רק כמישהו שהנהיג את מדינת ישראל. בעצם הוא מסתכל על ציר ההיסטוריה הגדול. באירועים גדולים הנאומים שלו לא סתם נכתבים עד הרגע האחרון, כי מבחינתו הם עוד שורה בספר ההיסטוריה העצום הזה שיכתב אי-אז מתישהו על בנימין נתניהו. אבל השאלה היא אם אנחנו עכשיו כותבים את הפרק האחרון בהיסטוריה הזו?

כשמסתכלים על מורשת נתניהו במובן הפוליטי אז אין ספק שבשנה האחרונה נרשמו עוד שני פרקים משמעותיים במורשת הזו. אחד זה הסכמי השלום לנורמליזציה עם מדינות המפרץ. שזה דבר מאוד משמעותי ביחסי החוץ של המדינה. הדבר השני זה החיסונים. אי אפשר לקחת את זה ממנו. הסיטואציה הנוכחית באמת מראה, עם מה שקורה בעולם כיום, שנתניהו היה "הראשון שזיהה" והצליח להתמודד עם זה מבחינה מנהיגותית-ניהולית אחרי הרבה כישלונות.

אבל בסוף, כשמנקים את הכול, מה שנזכור אנחנו זה את התחמנות הפוליטית. העובדה שנתניהו הצליח ליצור קואליציות ולפרק אותן במקביל, ועם יד אחת לקרב אנשים וביד השנייה להרחיק.

בעוד מאה שנה ספק גדול אם נזכור איזה פוליטיקאי היה נתניהו, איזה ערמומי, נכלולי או כמה הוא חיסל את היורשים. כי מי זוכר איך דוד בן גוריון התנהג עם היריבים הפוליטיים שלו? מי זוכר את כל העניינים הפנימיים? רבין לא היה תככן כמו נתניהו, אבל הוא ודאי היה תככן. אנחנו זוכרים למנהיגים אחורנית את השיאים הגדולים ואת הכישלונות הגדולים.

נתניהו היה רוצה שנזכור אותו "כשומר ביטחון ישראל" ועל זה הוא עובד כבר שנים. כי הוא לא שינה שום דבר בגבולות ישראל. כשהוא ניסה לשנות את מפת ישראל והבטיח והקים על זה שני קמפיינים - בסוף לא נשאר מזה כלום. כלומר, תוכנית הסיפוח שאולי היא הייתה אמורה להיות השורה השלישית במורשת נתניהו, נשארת עמוק בארון.