שי טרא ליטמן - מתוך "דוקותיים"

דוקותיים | "כשאני מוריד חולצה על הבמה, אני מרגיש שאני מחזיר לילד השמן המושפל שהייתי בבית ספר"

שי טרא ליטמן הוא "ילד, לבן, שמן ועשיר" ולא מתבייש לצעוק את זה על הבמה, בלי חולצה, אחרי שנים שהתבייש בשומן שלו ובמי שהוא. במשך שנים הוא חי לפי התוויות ששמו עליו - ילד בעייתי, מוזר, שמן והומו. היום הוא עושה את האמנות שלו וגאה במי שהוא
איתי אשר
25 במאי 2021
10:38
עודכן ב 28 מאי 22:00

לכל הסרטונים של סדרת הרשת "דוקותיים" >>

כששלחתי הודעה לשי "טרא" ליטמן ושאלתי אותו אם הוא רוצה שאעשה עליו סרטון, הוא השיב ששלוש שנים הוא מחכה בסבלנות להודעה הזאת ממני. כמה ימים לפני כן, הוא חלף לפניי ברחוב הרצל בתל אביב ואני חשבתי לעצמי שהרבה שנים לא ראיתי אותו ותהיתי לאן נעלם.

הפעם הראשונה ששמעתי על שי ליטמן היתה לפני חמש שנים מפי קרן קוזלוב שהיתה התחקירנית של דוקותיים בדיגיטל של כאן. היא סיפרה לי על ילד כבד משקל בן 14 שעושה גרפיטי בתל אביב ומסתובב עם אמנים מבוגרים במועדונים בעיר. באותה תקופה הוא התפרסם כשצייר גרפיטי של מזרק ועליו הכיתוב "בוטוקס".  אחר כך ראיתי אותו לא מעט פעמים בתל אביב; הוא בלט במראה החיצוני שלו, לבוש בצורה גרוטסקית. נתקלתי בו גם באינדינגב כשהסתובב עם להקת "המסך הלבן" ועם זאב "שושקה" אנגלמייר. באותה תקופה גם עשו עליו כתבה בעיתון ואפילו השתתף בסרט דוקומנטרי.

"אני לא מרגיש שאני צריך לכתוב נאום בשביל להעביר מסר, הפעולות שלי עושות מספיק"

מתברר שדברים לא קורים "סתם", כי כמה ימים אחרי שראיתי אותו במקרה, עלה בפייסבוק תיעוד שלו מופיע בבארבי עם עטר מיינר, ואני חשבתי שזו הזדמנות לצלם אותו. אלה היו ימי פוסט קורונה וטרום מבצע "שומר החומות" והאווירה היתה אופטימית. חשבתי שזה ממש יפה שהילד המוזר וכבד המשקל הצליח לפרוץ למיינסטרים וששוב מוכח שההתמדה משתלמת. וגם שזאת הזדמנות לתעד את סצינת המוזיקה המתחדשת בתל אביב.

נפגשנו במסעדה שבה ליטמן עובד כטבח בשדרות רוטשילד. "טרא" זה שם שהוסיף לעצמו וקעקע על פרקי כף ידו - המילה "ארט" הפוך. הוא הגיע לתל אביב כשהיה בן 13 מפוריה כפר עבודה, שם מתגוררת אמו. אחרי שנפלט מכל המסגרות החינוכיות שבהן למד, עבר לגור עם אביו שמתגורר בדרום תל אביב, ובהעדר מסגרת חינוכית עבורו, הנער הצעיר החל להסתובב ברחובות העיר. לזכותו של ליטמן עמדו הכריזמה והכישרון שלו. הוא התחבר עם אמנים תל אביבים כולם מבוגרים ממנו בהרבה. הפך להיות חלק מהסצנה - ילד בודד בתוך עולם של גדולים. 

ילד בודד בעולם של גדולים. שי "טרא" ליטמן, מתוך "דוקותיים".

דימוי הגוף היה עניין עבורו והשפיע על הזהות המינית שלו: ליטמן מספר שהוא לא חשב שמישהי תרצה להיות אתו ובגלל שהיה ילד רגיש היו מי שחשבו שהוא הומו. היום הוא יודע לומר שנותב למקום הזה ושהוא כלל לא הומו. "עכשיו אני מרגיש מספיק סקסי להיות עם אישה", הוא אומר.

ליטמן בן ה-19 גר כעת בדירה שכורה ברחוב אלנבי בתל אביב עם מפיק האלבום שלו שייצא בקרוב, ולדברי ליטמן, "הוא ניסיון לעשות מוסיקה שתשלב בין ערסים מראשון לציון ששומעים טראפ לבין הומואים ששומעים טכנו במועדונים". השיר "ילד שמן לבן ועשיר" שליטמן פרסם ביוטיוב הגיע ל-38 אלף צפיות. אני שואל אותו אם הוא ילד לבן שמן ועשיר? וליטמן עונה שהוא לא עשיר בכסף, אלא ב"פרווילגיות". 

בערב אנחנו נוסעים למועדון הבארבי, שם יתארח ליטמן בהופעה של עטר מיינר. הוא שר אתו שיר אחד ואחר כך, לפני ההדרן של מיינר, הוא מבצע שיר מהאלבום העתידי שלו. הקהל אוהב את ליטמן. מדהים לראות איך עטר מיינר, אמן עם קהל מבוסס ומבוגר בהרבה מליטמן מפרגן לו ככה. הכריזמה ממשיכה לעשות את שלה.

הכריזמה עושה את שלה. שי "טרא" ליטמן, מתוך "דוקותיים".

בלילה למחרת אנחנו נפגשים במועדון הלבונטין. ליטמן מופיע כאן עם וודו דאדי ועוד כמה ראפרים מקומיים. כשהוא עולה לבמה הוא מוריד חולצה. הוא מידה 4XL וזה רגע מדהים. הוא קופץ ורוקד על הבמה. לא נותן לגוף הכבד שלו להפריע לו. שם זין והקהל באקסטזה. האקט של ליטמן מגלם בתוכו כל כך הרבה וקשה שלא להתרגש. "כשאני מוריד חולצה על הבמה אני מרגיש שאני מחזיר לילד המושפל שהייתי בבית הספר את תחושת הניצחון שלו", הוא מסכם. "אני לא מרגיש שאני צריך לכתוב נאום בשביל להעביר מסר, הפעולות שלי עושות מספיק, אני מרגיש".

לכל הסרטונים של סדרת הרשת "דוקותיים" >>