תקיפה בעזה
צילום: רויטרס

שקט, דנים: המצרים מדלגים בין עזה לירושלים כדי לגבש שלב שני בהפסקת האש

כשבישראל דנים בשאלת התגובה לעפיפון תבערה, והמצרים מנסים לכנס מפגש פסגה בקהיר, השאלה שצריכה לרחף בחדרי הדיונים היא אחת: האם אחרי עוד סבב לחימה, ישראל התקרבה או התרחקה מהעקרונות שקבעה לעצמה בנוגע לעזה?
גילי כהן, פרשנות
27 במאי 2021
15:15

11 ימים נמשכה הלחימה בעזה, ונדמה שהסתיימה בדיוק באותה נקודה שבה היינו לפני הסבב האלים האחרון. "שקט ייענה בשקט" הפכה להיות הסיסמה שמלווה את הדיונים באולפנים, והאמת – גם את דיוני מקבלי ההחלטות. בימים האחרונים התקיימו סדרת דיונים פנימיים, בצה"ל, במערכת הביטחון, במטה לביטחון לאומי, אצל ראש הממשלה ואצל שר הביטחון בשאלה – מה יקרה מכאן?

אחד הדברים המרכזיים שנמצאים על הפרק הוא השאלה מה תהיה מדיניות התגובה הישראלית בכל מקרה של חידוש האש – בין אם מדובר בירי רקטה, בהפרחת בלוני תבערה, או בכל עימות אחר מעזה. לפי נתוני צה"ל שנמסרו לדרג המדיני, עד עתה לא זוהו הפרחות בלוני תבערה מאז הפסקת האש. תושבים באזור חושבים אחרת, גם על רקע כמה הפרחות בלונים ושריפות שפרצו בשדות העוטף ללא הסבר, אבל המסר שעובר כרגע מההנהגה הישראלית הוא – "שקט, דנים".

מה ישראל רוצה להשיג ממבצע שומר החומות? | האזינו ל"עוד יום"

הדיונים הללו צפויים להתרחב בעתיד הקרוב. המצרים נמצאים בסדרת דילוגים בין עזה לירושלים בניסיון לגבש את השלב השני של הפסקת האש. כפי שפרסמנו בחדשות הערב בכאן 11 אתמול (רביעי), מבחינת המצרים נצירת האש היא רק השלב הראשון בדרך ליוזמה נרחבת יותר, של כינוס מעין פסגה בקהיר, עם נציגי חמאס, ישראל והרשות הפלסטינית. זאת כדי לדון ברגיעה ארוכת טווח.

מי שמנהל את היוזמה הוא ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, יד ימינו של הנשיא א-סיסי וראש לשכתו לשעבר, והאיש שחתום כבר על כמה הצלחות על הפסקות אש ידידותיות בשנים האחרונות. אחרי שביום שישי הגיע לישראל גנרל מצרי, בימים הקרובים סבב הדיונים צפוי להתחדש, עם הגעה של גורם מצרי לישראל וגם עם משלחת ישראלית אחרת, בראשות שר החוץ גבי אשכנזי. גם היא צפויה לצאת למצרים.

התנאי הישראלי לעצם קיום השיחות הוא שכל אחד מהצדדים יקיים שיחות נפרדות, שחס וחלילה אנשי חמאס ובכירים ישראלים לא ישהו זה לצד זה. אבל הנכונות הישראלית לעצם קיום שיחות תיווך, קיימת. האינטרס, כפי שהוצג גם בפני חברי הקבינט בעת הדיון לאישור הפסקת האש, הוא לשמור את חמאס "מרוסן, עם הראש מעט מעל המים". זה אומר – כן, גם בעת הזו – לגרום לכך שבעזה יהיו דברים בסיסיים למדי – מים, חשמל, מזון, וכן, גם כסף.

עזה - קהיר - דובאי | "עוד יום" עם מיכל רשף ורועי קייס

כאן בדיוק נוצרת הבעיה שישראל ניצבה מולה גם ב-2014, גם ב-2018, וגם כעת. איפה עובר קו הגבול בין לדאוג לכך שברצועה לא יתפתח משבר הומניטרי, שעלול להביא לעימות צבאי בפני עצמו (כפי שהזהיר הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט, ביוני 2018) – לבין שמירת האינטרס הישראלי, כפי שהוגדר על ידי הקבינט, בדבר מעמדו המוחלש יחסית של חמאס?

לדילמה הזו נוספת גם סוגיית השבויים והנעדרים בעזה. ישראל דורשת, למשל, שבמסגרת הפסגה בקהיר, שתאריך עדיין אין לה, תועלה לדיון גם סוגיית השבת החיילים הדר גולדין, אורון שאול, והאזרחים המוחזקים בעזה אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.

איפה עובר קו הגבול בין לדאוג לכך שברצועה לא יתפתח משבר הומניטרי, לבין שמירת האינטרס הישראלי?

האמת היא שהדרישה הזו הועלתה לאורך כל השנים האחרונות. כך למשל, בסיכום על הפסקת ההפגנות בגדר הגבול והפרחת בלוני התבערה בסוף 2019, נקבע, גם כן בתיווך מצרי, כי יקודמו "פתרונות לבעיות יסוד", דוגמת מצב התשתיות בעזה, תמורת סוגיית השבויים והנעדרים. חרף מאמצים ושלל ניסיונות תיווך של גורמים בינלאומיים שונים – מהאזור וכאלו שאינם - התקדמות פורצת דרך לא נרשמה.

בסוף כל מבצע צבאי בעזה נואם מחבל ומתגרה בישראל | הזווית

בחודשים האחרונים נרשמו כמה דיווחים פלסטינים על כך שחמאס גיבש רשימת אסירים מיועדים לשחרור מבחינתו, והעביר לידי ישראל כדי להגיע לעסקה. אפשר להעריך שלו הייתה הסכמה ישראלית לרשימה כזו, התקדמות בנושא כבר הייתה נרשמת. לכן, את הדברים שאמר אתמול יחיא סינוואר, מי ששוחרר בעצמו בעסקת שליט, ולכן רואה עצמו כמחויב אף יותר להביא לשחרורם של מי שישבו עמו באותו תא ועדיין כלואים בישראל, צריך לראות בבירור.

"אנחנו מוכנים להשלים את הנושא באופן רציני, ואנחנו רוצים להחזיר את אסירינו בעסקה קרובה", הבהיר מנהיג חמאס בעזה סינוואר. במילים אחרות, סינוואר מנסה לגלגל כעת את הכדור לישראל, אולי אפילו לציבור הישראלי, בדבר המחיר לעסקה שכזו. כאשר בישראל דנים בשאלת התגובה לעפיפון תבערה, והמצרים מנסים לכנס מפגש פסגה בקהיר, השאלה שצריכה לרחף בחדרי הדיונים היא אחת: האם כעת, בחלוף עוד סבב לחימה, ישראל התקרבה או התרחקה מהעקרונות שקבעה לעצמה בנוגע לעזה?