מערת איילון
צילום: בועז לנגפורד, אפי כהן ויונתן משעל-גולן

חלון ראווה לעולם לא מוכר: הסיפור של מערת איילון - והסכנה לקיומה

תוכנית להקמת מאגר מי שיטפונות מאיימת על המערה, שהחוקרים מכנים "עולם האופל", שבו חיים מינים שלא נראו בשום מקום בעולם: "חוקרים מתחומים שונים בעולם התגייסו להציל את המערה"
יורי שניידר
11 ביוני 2021
09:45
עודכן ב 00:03

"זה לא עוד מאבק סביבתי, זה ניסיון להציל עולם מקביל": בשנת 2006, בעת כרייה במחצבת מפעל נשר באזור מישור החוף במרכז הארץ, התגלתה רשת מחילות קרקעית באורך 2.7 קילומטר – רק 20 דקות מתל אביב. החוקרים שנקראו לבדוק את מה שנתקלו בו הדחפורים, גילו כי מדובר במערה מסוג מיוחד - מערה היפוגנית, שבה יש מערכת אקולוגית ייחודית ומתקיימות בה צורות חיים שלא היו מוכרות לפני כן. מערה שכמוה יש מעט מאוד בעולם. 15 שנה אחרי, המערה הזו - מערת איילון - נמצאת בסכנה.

מי המערה עשירים בגופרית. צילום: בועז לנגפורד

אם תשאלו את החוקרים שמכירים את מערת איילון, הם יתארו אותה כמו הצצה לחיים במעמקי האוקיינוס או בחלל, בעומק של 100 מטרים בלבד מתחת לאדמה. "לחוקרי מערות מזדמן מדי פעם לחדור אל מקום שרגל אדם טרם דרכה בו, אך התדהמה בגילוי מערת איילון הייתה מעל ומעבר לצפוי", אומר פרופסור עמוס פרומקין, מומחה לחקר מערות וממגלי מערת איילון.

במערה תוכלו למצוא את מה שמכונה מינים אנדמיים – מינים שמוכרים רק באזור גיאוגרפי מסוים או אתר מסוים, שמתקיים במקביל לעולם שלנו על פני הקרקע. כל המינים במערה עברו אבולוציה לחיים בתנאי חשיכה – כולם עיוורים וחסרי צבע.

העולם שאנחנו מכירים מתבסס על אנרגיית השמש – הצמחים יוצרים אנרגיה, את הצמחים אוכלים בעלי החיים ואנחנו אוכלים את שניהם. במקרים כמו המקרה של מערת איילון, השמש לא מגיעה, וישנם חיידקים שיודעים להפיק אנרגיה בלי אור השמש. כך לדוגמה תוכלו להיתקל שם בסומית איילון, או סרטן עיוור אם תרצו - טורף העל במערכת המימית במערה.

צילום: שלמי אהרן

"עולם האופל"

המדענים כינו את מה שנמצא בתוך המערה "עולם האופל". העולם הזה נמצא בסכנה בגלל תוכנית לאגירת מי שיטפונות במחצבה, שפורסמה לפני כחודשיים. מטרת התוכנית היא לצמצם את זרימת השיטפונות בנתיבי איילון, על מנת להקים מסילת רכבת בתוואי התעלה.

ד"ר ישראל נעמן, שחקר את המערה, מציין כי צפויה החדרה ממוקדת של מיליוני מטרים מעוקבים של מים בשיטפון בודד בשטח המחצבה. ד"ר נעמן הבהיר כי הדבר יביא לשינוי דרמטי בהרכב הכימי של מי התהום ובהרכב האורגניזמים, שיושפע משינוי במקור המזון וממינים פולשים.

צילום: בועז לנגפורד

בעולם מוכרות מערכות תת-קרקעיות בודדות הדומות למערכת במערת איילון, וגם ביניהן ישנם הבדלים גדולים – כך שכל מערכת בעלת ערך יחיד במינו. בועז לנגפורד, גיאולוג וחוקר מערות, מסביר כי מערת איילון עומדת בחשיבותה העולמית בשורה הראשונה יחד עם כמה מהמערות האקזוטיות והחשובות ביותר בעולם. "מערת איילון מהווה דוגמה חריגה בקנה מידה עולמי באפשרות ללמוד את מערכת היווצרות המערה וקיום האקוסיסטמה הייחודית שבה", הוא מוסיף. יש לציין כי המערה טרם נחקרה באופן מלא והחוקרים סוברים כי אם תינתן להם אפשרות, ימצאו בה מינים נוספים שהמדע לא מכיר.

המים במערה עשירים בגופרית, אותה יודעים לפרק החיידקים במערה, והגופרית היא מקור האנרגיה בה עבור בעלי החיים שנמצאים שם. החדרה של מי תהום למי המערה תחסל את המערכת האקולוגית הייחודית.

סומית איילון, עקרב ישרחנני. צילום: ששון תירם ושלמי אהרן

החוקרים מסבירים כי רוב המים מגיעים לנתיבי איילון מנחלים במורד הזרימה, ועל כן, גם התועלת מהתוכנית שאמורה לצאת לדרך זניחה. פרופסור חיים גבירצמן, הידרולוג באוניברסיטה העברית, מסביר כי ישנן אפשרויות אחרות, טובות בהרבה, מזו המוצעת בתוכנית. לדברי פרופסור גבירצמן, תפיסת מי השיטפונות ביובלים במעלה הזרם, באמצעות בנייה של מאגרי ויסות, תאפשר החדרה של המים לאקוויפר ההר ואף תפתח את הטבע.

פרופסור גבירצמן מציין כי לאחר השיטפון הגדול בנחלי ירקון ואיילון בשנת 1991 הוקם צוות שהציע לבנות עשרות סכרים ויובלים ביהודה ושומרון, אך הדבר לא יצא אל הפועל בגלל ההכרח לבנות ב"שטח כבוש". בשנת 2017 חוקק חוק שפותר את הבעיה הזו ומאפשר בנייה כזו על מנת למנוע נזק.

מערת איילון. צילום: בועז לנגפורד

שלמי אהרן, חוקר באוניברסיטה העברית, מציין שהסכנה למערה גררה תגובות גם מחוקרים מובילים ברחבי העולם. "מה שמיוחד בסיפור הזה הם ההבנה וההתגייסות של חוקרים מתחומים שונים להציל את המערה". אפילו ברשויות התכנון הבינו שנפלה כאן טעות, וכל מה שצריך הוא רק לתקן אותה – ולהציל את העולם שלא דמיינו שיכול בכלל להתקיים ממש מתחת לאף שלנו.

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "מערת איילון היא תופעה ייחודית בקנה מידה עולמי. המערה נוצרה וממשיכה להיווצר עקב תנאים ספציפיים של מי תהום מחוזרים. המערכת האקולוגית נסמכת כולה על יצור ראשוני בעזרת גופרית בתנאים מחוסרי חמצן. לפיכך, ולאחר בחינה מקצועית, החליטה רשות הטבע והגנים לקדם הכרזה על המערה כשמורת טבע.

"הרשות ליוותה את התוכניות שקדמו לתוכנית הנוכחית שאיפשרו במקום איגום מים בכפוף לבדיקות ותנאים מוגדרים לרבות ההשפעה על מערת איילון. בתקופה האחרונה עלו ספקות אם יש בנמצא פתרון טכנולוגי שיוכל לאפשר איגום ללא החדרה לקרקע באופן שלא יפגע במערה. להבנתנו אין פתרון ארוך טווח שאינו מהווה סיכון למערה. הנושא עדיין נמצא בבדיקת אנשי המקצוע.

"החדרה של נגר עילי מנחל איילון תיפגע בוודאות גבוהה בשטיח הביולוגי המהווה עבור מערכת זו את מקור הפחמן האורגני היחיד. פגיעה בו, תביא בהכרח לפגיעה במבנה ובתפקוד של המערכת האקולוגית של מערת איילון וה-ANR. רשות הטבע והגנים תתנגד לכל פעולה שעלולה לגרום לפגיעה במערה".