עידו אביגל

"סליחה שאמרתי לך שבממ"ד אנחנו בטוחים": האם שנפצעה בהספד מאוחר לבנה שנהרג במבצע

האם, שני, לא נכחה בהלוויית בנה בשל פציעתה הקשה מפגיעת הרקטה בביתם בשדרות במבצע "שומר החומות". "סליחה שלא הבנתי שאתה נפרד ממני", כתבה לעידו
איציק זוארץ
10 ביוני 2021
20:08

משפחת אביגל ציינה היום (חמישי) חודש למותו של עידו אביגל בן ה-5, שנהרג מפגיעת רקטה בבית בשדרות, במבצע "שומר החומות". אמו של עידו, שני, שנפצעה קשה מפגיעת הרקטה ולא הייתה בהלוויית בנה משום שהייתה מאושפזת, פרסמה היום הספד מאוחר.

ההספד של שני אביגל לבנה עידו:

"נשמה שלי. ילד מיוחד שלי. כששאלו אותך איך קוראים לך ביקשת: 'תקראו לי דודק'ה'. אז דודק'ה שלי, אני רוצה לבקש ממך סליחה.

"סליחה שלא יכולתי להיות בהלוויה שלך. סליחה שאמרתי לך שאני שומרת עליך תמיד, סליחה שאמרתי לך שבממ"ד אנחנו בטוחים ומוגנים ואפשר להמשיך לישון בשקט, או לצחוק או לשחק. לא התכוונתי לשקר לך, באמת חשבתי שתהיה מוגן. סליחה שלא הייתי חדה מספיק להזיז אותך כששמעתי את הרסיסים האחרים לפני שנכנס הרסיס הארור. לא האמנתי שזה בכלל אפשרי. סליחה שהגנת עליי בגופך במקום שאני אגן עליך. סליחה שקראתי ברכת הגומל ואבא קרא עליך קדיש.

"השארת לי כמה צוואות לא כתובות ואני מבטיחה לממש אותן.

"אתה ידעת לומר לי שזה מה שיקרה. הסרטתי אותך דקות קודם לכן ואמרת לי שיש הרבה ילדים ואנשים גדולים בחדר ושכל הממ"ד הולך להימחץ. לא השכלתי להבין את דבריך בזמן, אפילו צחקתי. סליחה שלא הבנתי שאתה נפרד ממני.

"אהוב שלי, נשמה שלי. כשהתעוררתי בבית חולים אביתר אמר לי שאתה לא רק הילד שלי ושל אסף, אתה כבר הילד של כולם. נגעת בלב של כולם וכולם מוסרים לך את אהבתם. בשבילי ילד, אתה תמיד תישאר דודק'ה שלי. תשמור עלינו שם למעלה ומידי פעם תבוא לבקר אותי בחלום. אני מחכה לך.

"דקות קודם אמרת לי שיש הרבה ילדים ואנשים גדולים בחדר, ושכל הממ"ד הולך להימחץ. סליחה שלא הבנתי שאתה נפרד ממני"

"אני מספרת לעצמי שבאת להעביר מסר לעולם, אחרת אין לי הסבר למה היית צריך ללכת כל כך מוקדם, קטן שלי. היינו בשנת קורונה, שנה של ריחוק שנכנסה לבתים וגרמה לכל אחד להיות עם המסך שלו. והיום, אחרי הדברים שאבא אמר בהלוויה שלך מתוקי, אנשים מספרים שהם מקדישים יותר זמן משפחתי.

"אתה יודע דודק'ה, הרבה אנשים, שחלקם אני מכירה וחלקם לא, משתפים אותי במעשי חסד שהם עושים אחד כלפי השני ובאהבה לזולת לעילוי נשמתך. חשבתי לעצמי שאולי באת לעולם הזה כדי להפוך אותו למקום טוב יותר.

"דודק'ה שלי, רק 3 שבועות לפני המקרה חגגנו לך יום הולדת, אפילו כשהיא בפועל הייתה חודשיים קודם לכן. לפעמים היה לך קשה להתחבר לילדים אחרים, למרות שכולם היו מקסימים, הקושי היה שלך. היום דודק'ה, כל ישראל חברים שלך.

"חשבתי שתרצה בשביל ילדים אחרים, שאומר להורים שפה, שלא מספיק לשאול עם מי שיחקת היום בגן ובאיזה משחק שיחקתם, אלא שחשוב לשאול גם עם מי לא שיחקת היום ולמה, ואולי נזמין דווקא אותו לבית. מאז יום ההולדת הפכת לילד שמח יותר, כך סיפרה לי הגננת כשהוצאתי אותך מהגן בשבוע האחרון שלך שם.

"תהלוש, אחותך האהובה, אמרה לי ששני דברים הכי קשים קרו לה בחיים, שאני הייתי בקורס ושאתה נהרגת. באותה משוואה. ואז נזכרתי שגם אתה שאלת אותי את מי אני אוהבת יותר, אותך או את הקורס, כי אני שם יותר. סליחה ילד שלי, שלא הייתי איתך בשלושה החודשים האחרונים לחייך. אני ואבא היינו אנשי קריירה שגידלו ילדים. מבטיחה שמהיום נהיה להורים שלצד זאת מנהלים קריירה. סליחה שהבנתי את זה רק עכשיו.

עידו אביגל ופגיעת הטיל בביתו בשדרות

"דיברתי עם הרב, הוא אמר לי שאני לא צריכה לעלות לקברי צדיקים כי אתה הצדיק שלי ואוכל לבקש ממך מה שארצה. אז אני מבקשת ממך, ילד שלי, שתשמור עלינו, על המשפחה שלך. תן כוחות לאבא ולתהלוש. תשמור על החיילים שלנו ותן גם להם כוחות. אני סומכת עליך, צדיק שלי. ואם אפשר, תן גם לי קצת כוחות, כי הנשמה שלי שרופה.

"עידודי, חשבתי הרבה איך להנציח אותך. איך אתה היית רוצה שאנציח אותך. היית ילד של אהבה, של שמחה, של צחוק. היית עושה לי שיגועים ומספר בדיחות, כמה פעמים אמרת לי 'אני רק מסתלבט עלייך'... ועכשיו אני מבינה, שכל יום שבו אצחק ואשמח זה יום שבו הנצחתי אותך.

"אתה ספגת את הרסיס הארור בשביל כולנו. בעצם הצלת שתי משפחות. אני מבטיחה לך שלא נבזבז בהבלים את החיים שהענקת לנו. אז אני מבקשת מכולכם, תעזרו לי להנציח את דודק'ה, תשמחו, ותצחקו ותחבקו את הילדים שלכם. ותדעו שבכל יום שצחקתם ושמחתם, הנצחתם את דודק'ה.

חלון הממ"ד שממנו חדר רסיס הרקטה והביא למותו של עידו אביגל

"אני כל יום נזכרת איך לפני השינה, הייתי שואלת אותך ואת תהלוש במה אתם גאים בעצמכם היום. אף עם לא התייחסת להישג אישי שלך. ענית לי שהיום עשית ואהבת לרעך כמוך כי חלקת עם תהל את המשחקים שלך, ושעשית מצוות הכנסת אורחים כי אירחת את נועם. היית ילד של ערכים.

"נסיך שלי. לעולם אזכור איך אתה ותהלי שמתם עליי ראש במשך שעה עד שנרדמתם, כשתהל ביקשה לשמוע כל לילה את השיר 'רסיסים', שיר שמקבל משמעות אחרת פתאום. ואתה ביקשת לשמוע שוב ושוב את השיר 'אלוף העולם'. אני תמיד אמרתי לך שאתה אלוף העולם שלי, אבל אתה כבר בטח ידעת שאתה אלוף של כל העולם.

"תהל ביקשה למסור לך שהיא מתגעגעת מאוד, והיא הכי רוצה שתחזור להציק לה. היא כבר לא רוצה חדר לבד, ושולחת לך חיבוק חזק.

"אוהבת אותך תמיד דודק'ה. ילד מיוחד שלי. אהוב שלי. נשמה שלי. לנצח תהיה בליבי".