דוח של רשות החדשות לשנת 2021, שפורסם הלילה (רביעי), העלה כי בתוך חמש שנים, צנח מספר חברות ההזנק (חברות סטארט-אפ) החדשות שקמות בישראל מ-1,404 בשנת 2014 לכ-850 בשנת 2019. בשנת 2020 העריכה הרשות כי קמו כ-520 חברות.
על פי הרשות, הנתון המדאיג מראה כי מעמדה התחרותי הגלובלי של ישראל כ"אומת סטארט-אפ" נשחק, ובשנים האחרונות ישראל נמצאת במגמת ירידה במדדי חדשנות. בשנת 2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההיי-טק יותר מ-25-20 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל או חסרי ניסיון לחלוטין, ואילו לפי דוח ההון האנושי של רשות החדשנות עם עמותת SNC, שנכתב לפני המגפה, רק כ-45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות ג'וניורים.
תקציב רשות החדשנות ביחס לתקציב המדינה ירד בחדות, מרמה של כ-1% בתחילת שנות ה-2000, לפחות מ-0.5% כיום, והוא נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות המובילות חדשנות. עובדי ההיי-טק, המהווים כ-10% מהשכירים במשק, אחראים על כרבע מתקבולי מס ההכנסה משכירים בישראל. עובדי מרכזי מרכז ופיתוח של החברות הרב-לאומיות, אחראים באופן יחסי על תשלומי מיסים גדולים פי שישה מחלקם בקרב השכירים בישראל.
יחד עם זאת, מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל כמעט פי שבע בחמש השנים - משלוש השקעות ב-2015 ל-20 השקעות ב-2020. ברבעון הראשון של 2021 בלבד הוכרזו 20 השקעות בסכום הגדול מ-100 מיליון דולר. יצוא ההיי-טק גדל בהתמדה והגיע ב-2020 לקרוב ל-50 מיליארד דולר - יותר מ-40% מסך הייצוא.
בהשוואה ל-2019, מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%. מספר ההנפקות של חברות הזנק ישראליות, הצומחות ושומרות על עצמאותן, הגיע ב-2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות - בעיקר בבורסות של תל אביב ו-וול סטריט.