אהרון ידלין
צילום: פלאש 90

השר לשעבר אהרן ידלין הלך לעולמו בגיל 96

ידלין, חתן פרס ישראל, היה מראשי תנועת העבודה והוביל פעילות ציבורית במשך יותר משישה עשורים • בנו עמוס ספד לו: "דבק בשוויון, ובערך האדם. אדם שפיו וליבו שווים"
מיכאל שמש
12 באוגוסט 2022
11:51

אהרון ידלין, שר החינוך לשעבר וחתן פרס ישראל, הלך לעולמו היום (שישי) בגיל 96. ידלין היה מבכירי מפא"י ומפלגת העבודה, והיה מראשי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בישראל. כפעיל ציבור הוביל את החינוך הציוני, ההתיישבות בנגב ואת התנועה הקיבוצית. ידלין כיהן כשר החינוך והתרבות, סגן שר החינוך, חבר כנסת ויו"ר ועדת החינוך של הכנסת.

בנו, עמוס, ספד לו וכתב: "אבא שלנו האהוב, אהרן ידלין, הלך לעולמו. מנהיג בכח אישיותו וערכיו, מחלוצי ההתיישבות בנגב, ממובילי תנועת העבודה, דבק בשוויון, בציונות ובערך האדם. מחנך ומורה, איש חכם וצנוע שפיו וליבו שווים. בן 96, צלול וחד, נפרד מאיתנו בשנתו".

נשיא המדינה יצחק הרצוג מסר: "יותר מכל דבר, היה אהרן ידלין מר חינוך. הוא היה מחנך ומורה בכל רמ"ח איבריו. עשייתו רבת-השנים בכנסת ובממשלה למען חינוכם ועתידם של ילדי ישראל תהווה לו אנדרטה חיה לשנים קדימה". גם ראש הממשלה יאיר לפיד ספד לו: "נפרדים מאיש אדמה ורוח, שהוביל את התפיסה שחייבים לשים את החינוך בראש סדר העדיפות של מדינת ישראל, דאג לעתיד הילדים והשקיע את מיטב שנותיו בחינוך, היה ממייסדי בית ברל שממשיך את דרכו בלימודי ההוראה".

לפיד המשיך: "בשם ממשלת ישראל ומדינת ישראל אני שולח ניחומים וחיבוק לכל משפחת ידלין, לעמוס ורותם היקרים, זכיתם לאב וסב שנים רבות, לדוגמא ומופת ואתם ממשיכים את דרכו בשליחות הציבורית שלכם".

ידלין נולד בתל אביב ב-1926. בשנותיו הראשונות גדל במושב בן שמן, בן להורים חלוצי העלייה השלישית. משם עבר למושבה רחובות, ואת נעוריו העביר בחיפה והתחנך בבית הספר הריאלי בעיר. הוא פעיל בתנועת הצופים ושימש כרכז ארצי של התנועה. בשנות נעוריו הוא הצטרף להגנה וסייע ברקימת הקשר בין הארגון לתנועת הצופים, בתחילת ימי מלחמת העצמאות. הוא היה אמון על הכשרה של גרעיני הצופים לגיוס.

הוא דבק ברעיון הקיבוץ והיה בו חקלאי. באחד מראיונותיו הוא אמר כי "גם מנקודת ראות יהודית־ישראלית, זאת צורת חיים שמגשימה ערכים בעלי תוקף נצחי". לדבריו, "הרבה דברים משתנים – כלכלה, מדע, טכנולוגיה – אבל יש דבר אחד נצחי, והוא ערכים. הקיבוץ מגשים את הערך החשוב ביותר של 'ואהבת לרעך כמוך'".

ב-1946 הוא השתתף במבצע 11 הנקודות בנגב והיה ממייסדי קיבוץ בארי והעומד עמד בראשו. כאחד ממזכירי הקיבוצים הדומיננטיים בתנועה, הוא הפך לדמות בולטת בחוגי הצעירים של הקיבוץ המאוחד. על רקע מחלוקות, עזב מבארי לחצרים, בו היה מזכיר הקיבוץ שש פעמים. את לימודיו האקדמיים סיים בשנת 1955 באוניברסיטה העברית, שם למד כלכלה והיסטוריה כללית ובהמשך היסטוריה כללית וסוציולוגיה. באותן שנים התמנה לחבר הוועד הפועל של ההסתדרות, והיה בין היוזמים והמקימים של המרכז האקדמי בית ברל, ושימש כמנהלו בפועל.

ידלין היה מראשי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בישראל. קרבתו הרעיונית לדוד בן גוריון הביאה אותו לפעול רבות לחיזוק הנגב והפרחתו. במשך יותר משישה עשורים של פעילות ציבורית ענפה הוביל ידלין את ההתיישבות בנגב, את החינוך הציוני וקידם את התנועה הקיבוצית. ידלין היה מרצה, מורה ומחנך, ונשא בתפקידים ציבוריים רבים בתחומי החינוך, התרבות וקידום הנגב. הוא פרסם מאמרים רבים בענייני חינוך, נוער, תנועת העבודה, הקיבוץ והחברה הישראלית בעיתונות הכללית, בכתבי עת אקדמיים, בביטאונים תנועתיים ומפלגתיים ובפרסומי משרד החינוך, וכתב מספר ספרים בעוסקים בסוציאליזם, חינוך לערכים ציוניים והכרת החברה הישראלית.

ידלין עם יו"ר מפלגת העבודה לשעבר אבי גבאי והמזכ"ל ערן חרמוני, בטקס לציון 50 שנה למפלגה. אפריל 2018 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

בשנת 1960 נכנס ידלין נכנס לחיים הפוליטים, ושימש בתפקידים מגוונים עד 1979. בשליחותו הציבורית הענפה כיהן כחבר כנסת, סגן שר החינוך, מזכ"ל מפלגת העבודה בימי מלחמת יום הכפורים וכשר החינוך והתרבות בממשלת רבין הראשונה בשנות ה-70. כהונתו כשר החינוך היתה שיאה של פעילותו הציבורית.

בריאיון לדן מרגלית בתוכנית "חותם אישי" בטלוויזיה החינוכית ב-2015, סיפר על משנתו החינוכית ואמר: "מערכת החינוך צריכה להיות קשורה לשלושת ממדי הזמן - עבר הווה ועתיד. להנחיל מורשת עבר, לחנך את הדור הצעיר לאחריות למדינת ישראל. ולהכין את מערכת החינוך לעולם של מחר". בתפקיד זה עסק בטיפוח תנועות הנוער הציוניות; הקים את האגף לתכניות לימודים; יזם יום לימודים ארוך ומפעל הזנה ביישובי הפריפריה; הקים את תכנית של"ח; מיסד את הספורט המקצועי, בעיקר בתחום הכדורגל; יזם את תוכנית פר"ח, והיה בין מקימי האוניברסיטה הפתוחה, הטלוויזיה החינוכית, המרכז לטכנולוגיה חינוכית ומרכזי המצוינות למדעים.

בהתאם לתפיסת עולמו הסוציאליסטית, תקצב ידלין את בתי הספר באופן דיפרנציאלי והעניק תקציב גבוה יותר לבתי הספר בפריפריה על מנת להביא לצמצום הפערים. ידלין כיהן בתפקיד עד כינון ממשלת בגין ב-1977, ובכנסת זו היה יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. כעבור שנה, ב-1978 פרש מהכנסת כשמהקיבוץ קראו לו 'לחזור הביתה'.

בין השנים 1984 ל-1989 היה המזכיר הכללי של התנועה הקיבוצית, בתקופה קריטית של המשבר הכלכלי-אידיאולוגי החריף של הקיבוצים. היה יו"ר הוועדה המדעית המייעצת במכון למורשת בן גוריון, יו"ר תאטרון באר שבע, יו"ר האגודה להנצחת זכרו של יאנוש קורצא'ק, ויו"ר קרן ראש הממשלה לפרסי יצירה לסופרים ומלחינים עבריים.

תפקידו הממלכתי האחרון היה יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית שבו כיהן שתי קדנציות. ב-2010 הוענק לאהרון ידלין פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. על אף הישגיו הרבים וההערכה שרחשו לו, מכריו מספרים על אדם צנוע ופשוט, הסולד מנהנתנות ומשנן את הסיסמא של בית הספר הריאלי בחיפה בו למד - "והצנע לכת". גם באירועים בהם היה אורח כבוד, עמד בתור להרשמה כאחד האדם. בריאיון לדן מרגלית סיפר שאמנם התקופות בהם היה לו נהג צמוד סייעו לו, אבל רק כדי להגיע למקומות מרוחקים יותר במערכת החינוך ולהכיר אותם מקרוב. "אין לי בעיה בנסיעה בתחבורה ציבורית, להפך. אתה מתחכך בציבור הרחב, גם מאזין לו וגם עונה על שאלותיו הסקרניות".

ידלין היה נשוי לעדה, בתו של דוד הכהן, שנפטרה בשנת 1998. להם שלושה ילדים, אחד מהם הוא אלוף (במיל') עמוס ידלין, שהיה ראש אמ"ן בצה"ל. בשנת 2007 נישא ידלין בשנית - לעדינה הנדלר לינדבורג. גיסו היה עוזי נרקיס, ובן דודו היה אשר ידלין. נכדתו, עורכת הדין רותם ידלין, נבחרה לראשות המועצה האזורית גזר בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018. באותו ריאיון לדן מרגלית ב-2015, כשהיה בן 89, נשאל - עד מתי? "אני שמח שאני מסוגל להיות פעיל ולתרום גם אם אני לא עומד בראש מערכות. עד מתי? כל עוד רגלי נושאות אותי ואני לא צריך מקל והראש עובד, אז את שאר הדברים הבריאותיים אני משאיר לסדר היום הגדוש".