חותם אבן האחלמה
צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

סגול נדיר: חותם ראשון מסוגו מתקופת בית שני התגלה בכותל

החותם עשוי אבן יקרה מסוג אחלמה ונענד כטבעת. על האבן היקרה מופיעות חריתות של שני אלמנטים - ציפור, ככל הנראה יונה, ולידה מופיע ענף עבה ארוך ומעוגל ועליו חמישה פירות, שהחוקרים סוברים כי הוא צמח בושם האפרסמון, ממנו הופקה קטורת למקדש
שרון עידן
21 באוקטובר 2021
09:04

חותם ראשון מסוגו בעולם מתקופת בית המקדש השני התגלה ביסודות הכותל, צפונית לעיר דוד, כך מפרסמת היום (חמישי) רשות העתיקות. על החותם המרשים, שנענד כטבעת, מופיעה ציפור ולידה ענף המתאר ככל הנראה את צמח בושם האפרסמון ממנו הופקה קטורת למקדש. החותם התגלה במסגרת פעילות סינון עפר ארכיאולוגי שמפעילה עיר דוד בגן הלאומי עמק צורים. בין שפכי העפר הארכיאולוגי שהגיע מחפירות שניהלה רשות העתיקות למרגלות הכותל ואשר סונן במקום, נחשפה אבן סגלגלה וזעירה ששימשה כחותם "גמה", בתקופת בית המקדש השני לפני כ-2,000 שנה.

החותם עשוי אבן יקרה מסוג אחלמה בגווני סגול ולילך ולרוחבו תעלת חרירה שלתוכה הוכנס חוט מתכת אשר שימש לענידת האבן כטבעת. אורכו של חותם האבן האובלי 10 מ"מ, רוחבו 5 מ"מ ועוביו 7 מ"מ. החותם שימש לחתימה ולאשרור מסמכים וסחורות והיווה פריט אופנתי שנענד לשם נוי כתכשיט.

על האבן היקרה מופיעות חריתות של שני אלמנטים, אחד ליד השני. האלמנט הראשון מציג ציפור, ככל הנראה יונה, ולידה מופיע ענף עבה ארוך ומעוגל ועליו חמישה פירות. כאמור, החוקרים סוברים כי הצמח המופיע על האבן הוא צמח בושם האפרסמון, המוזכר במקרא, בתלמוד ובמקורות ההיסטוריים. האפרסמון, שכלל אינו דומה לפרי האפרסמון של ימינו, מתואר בהם כצמח יקר, ששימש להפקת תרופות, משחות ובשמים ואף היה חלק ממרכיבי הקטורת שהוקטרה במקדש. 


"מדובר בממצא חשוב כיוון שזוהי הפעם הראשונה שבה מתגלה בעולם אבן חותם עם תיאור של הצמח היקר והמפורסם עליו יכולנו עד היום רק לקרוא במקורות ובתיאורים ההיסטוריים" אומר הארכיאולוג אלי שוקרון שניהל את החפירה מטעם רשות העתיקות ועיר דוד למרגלות הכותל המערבי, בה התגלה הממצא.

החוקרים, אלי שוקרון, פרופ' שוע אמוראי-שטרק ומלכה הרשקוביץ מסבירים כי "לקראת סוף ימי בית שני הלך והתרחב השימוש בחותמות אבן והן נעשו נפוצות יותר, אולם במרבית החותמות שהתגלו עד כה עם תיאורים צמחיים, מקובל למצוא צמחים שהיו נפוצים בארץ ישראל באותה העת: גפן, תמר וזית, הנמנים על שבעת המינים. כשניגשנו לבחון את החותם, מיד הבחנו כי הפרי שמופיע עליו, לא דומה לאף אחד מהפירות שנתקלנו בהם עד היום". 

פרופ' אמוראי-שטרק מציינת כי "היונה מהווה מוטיב חיובי בעולם ההלניסטי, הרומי והיהודי. היא מסמלת עושר, אושר, טוב והצלחה". עוד היא מציינת כי יש בחריתה שעל החותם כדי להעיד על זהותו של האדם שענד את הטבעת. "אם אכן מדובר בפרי האפרסמון המפורסם והיקר, סביר להניח כי הוא היה יהודי בעל אמצעים, שכן ההפקה והמסחר שהתקיימו סביב צמח האפרסמון, נשלטו באותה תקופה בידי יהודים שחיו באגן ים המלח, שם גידלו את הפרי". לדברי הארכיאולוג אלי שוקרון: "הממצא מספק לנו הצצה אל חיי היום יום של האנשים שחיו בימי בית המקדש השני, ימי תפארתה של ירושלים". 

חלק מפרשני המקרא, מזהים את האפרסמון ברשימת התשורות שהעניקה מלכת שבא למלך שלמה. בכתביו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, מסופר כי מרקוס אנטוניוס העניק לאהובתו קלאופטרה במתנה מטעי אפרסמון.