המדינה שנמצאת בשלב הזה במוקד ההתעניינות בכל מה שקשור לתת-הזן של הדלתא היא בריטניה. תת-הזן הזה (שנקרא בשפה המקצועית AY.4.2) אותר שם לראשונה בחודש יולי, ובשבוע האחרון של ספטמבר התגלה ב-6% ממקרי הריצוף הגנטי.
מומחים בקולג' האוניברסיטאי של לונדון מעריכים כי הווריאנט מידבק ב-10%-15% יותר מזן דלתא המקורי. לצורך השוואה, נמצא כי הדלתא מידבק פי שניים מנגיף הקורונה המקורי. בחודש האחרון נרשמת עלייה עקבית במספר המקרים והאישפוזים בבריטניה. היום דיווחו שם על יותר מ-50 אלף מאומתים לראשונה מחודש יולי.
עם זאת, מומחים מעריכים שלא תת-הזן החדש הוא שאחראי לעלייה בתחלואה, אלא הסרת המגבלות בשילוב דעיכת החיסוניות בקרב האוכלוסייה המקומית. בניגוד לישראל, בריטניה החלה לחסן במנת דחף רק בחודש שעבר, ורק בני 50+. עד כה חוסנו כארבעה מיליון בריטים במנה שלישית – פחות מ-10% מהאוכלוסייה.
חוץ מזה, רוב האוכלוסייה בממלכה קיבלה את החיסון של אסטרהזניקה, שלו שיעור יעילות נמוך בהשוואה לחיסון של פייזר שניתן כאן בישראל. בבדיקות שערכו מכוני מחקר מובילים נמצא כי האפקטיביות של חיסון אסטרהזניקה במניעת מחלה קשה ואשפוז אחרי 20 שבועות מקבלת המנה השנייה עומד על כ-77%. אצל פייזר? כ-90%.
אתמול אמר פרופסור אנדרו פולארד מאוניברסיטת אוקספורד, ממפתחי החיסון של אסטרהזניקה, כי הוא לא צופה שתת-הזן ישנה את תמונת הקורונה, ומשרד הבריאות הבריטי לא קיטלג אותו כ"ווריאנט שמהווה מקור לדאגה". בכל מקרה, כדאי להזהר ולהמשיך לעקוב.