חפש
Languages
שיעור הכנה לבגרות במתמטיקה
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

האם הרפורמה של בנט ל-5 יחידות במתמטיקה הוכיחה את עצמה?

הרפורמה של בנט הגדילה את מספר התלמידים ב-5 יחידות. לא ברור אם היא גם הצליחה לחזק את המוחלשים. הסיבה: משרד החינוך מסרב לפרסם נתונים מפורטים
שאול אמסטרדמסקי
09 בפברואר 2017
11:44

שר החינוך נפתלי בנט הציג אתמול במסיבת עיתונאים חגיגית את הישגי משרד החינוך במלאת שנה לתחילת התוכנית להכפלת מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד. על פי בנט, מספר התלמידים שניגשו לבגרות של 5 יחידות לימוד בשנת 2015 זינק ל-11,350, אחרי שהגיע לשפל של 8,869 תלמידים בלבד בשנת 2012. על פי בנט, השנה לומדים כבר יותר תלמידים במגמות של 5 יחידות (שעדיין לא ניגשו לבגרות כי השנה לא הסתיימה), ושאם מסתכלים קדימה, על מספר התלמידים ברמת 5 יחידות שכרגע בכיתה י"א רואים כי מגמת הצמיחה צפויה להימשך בשנים הקרובות, וביתר שאת.

בשבועות האחרונים דיברתי עם הרבה מאוד אנשים על העניין הזה, בשביל להבין מהשטח האם הרפורמה הזו מוצלחת או לא. הנה חמש תובנות שעלו לי מהשיחות האלה - ארבע מתוכן בעד משרד החינוך, האחרונה נגדו.

נפתלי בנטנפתלי בנט במסיבת העיתונאים אתמול (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

1. יאללה יאללה, זה בכלל לא הישג של בנט, זה התחיל עוד ב-2012

אני לא מסכים בכלל עם הכתבים שמנתחים באופן שלילי את הנתון הזה. זה נכון שמגמת הגידול במספר התלמידים שלומדים 5 יחידות התחילה בשנת 2012, הרבה לפני שבנט בכלל הגיע למשרד החינוך. ועם זאת, הגרף מראה בבירור כי קצב הגידול התגבר במידה משמעותית רק החל מ-2014. קשה לקחת משר החינוך הנוכחי את ההישג הזה.

גם הטענה לפיה התלמידים בי"ב כיום החליטו שהם לומדים 5 יחידות בכיתה י', עוד לפני שבנט התניע את הרפורמה שלו, היא טענה שגויה בעיני. אחרי הרבה מאוד שיחות עולה התמונה הבאה: עד להתנעת הרפורמה, המגמה בבתי הספר - של המנהלים ושל המורים - היתה להוריד את התלמידים למספר יחידות לימוד נמוך יותר. כלומר, אם מישהו ישב בכיתה של 5 יחידות והראה סימנים שהוא מתקשה, המנהלים והמורים המליצו לו לרדת ל-4 יחידות, גם אם זה היה רגע לפני הבגרות. ומי שהתקשו ב-4 יחידות קיבלו המלצה לרדת ל-3 יחידות. המגמה הזו היתה חריפה יותר בקרב בנות. והנה, מאז תחילת הרפורמה, עיקר הגידול (יותר מ-50%) היה דווקא בבנות. זה הישג מרשים מאוד.
אני עצמי, אגב, תוצר של השיטה הזו. למדתי לבגרות של 5 יחידות והחלק של אלגברה לינארית היה לי קשה. לא הבנתי את שיטת הלימוד של המורה שלי, ולאף אחד לא היה אכפת. אף אחד לא הציע לי שום פתרון. בסופו של דבר, שבועיים לפני הבגרות, המערכת רמזה שיהיה לי עדיף לרדת ל-4 יחידות.
אז ירדתי. המבחן היה קל נורא, קיבלתי 90, וקיבלתי שיעור לחיים מבית הספר שלי: אל תתאמץ, בשביל מה?

2. זו לא חכמה, בנט פשוט בחר ביעד קל לביצוע

זו כבר טענה ממש משונה. במשך שנים משרד החינוך עודד את המנהלים והמורים להוריד תלמידים למספר יחידות נמוך יותר, בשביל להעלות מלאכותית את הסטטיסטיקה של הזכאים לבגרות (פחות נכשלים = יותר זכאים). איך בדיוק לשנות נורמות מושרשות זה יעד קל להשגה?

קשה לחשוד בי בהזדהות יתרה עם נפתלי בנט או הבית היהודי, אבל במקרה הזה, ההישג הזה לגמרי רשום על שמו. בלי ההחלטה של שר חינוך שזה היעד ושזה מה שצריך לעשות, המערכת לא היתה זזה.
המטרה המרכזית של התוכנית של משרד החינוך לא היתה להכניס תלמידים חדשים ל-5 יחידות לימוד, אלא בעיקר לוודא שכל מי שמסוגל לעשות 5 יחידות לא ינשור ל-4 יחידות רק בגלל שהמנהלים רוצים לשמור על שיעור זכאות גבוה לתעודת בגרות וחוששים שמישהו יקלקל להם את הסטטיסטיקה.

"עם האוכל בא התיאבון. הילדים רואים שהם מצליחים ועכשיו הם רוצים את אנשי 8200 שיבואו לדבר איתם ויתנו להם השראה"


לאלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ (קרן פילנטרופית שפועלת בישראל ולא קשורה בשום צורה לנשיא ארה"ב) שדחפה את המהלך הזה יחד עם משרד החינוך, יש סיפור יפה בדיוק על הנקודה הזו:
"בוא נסתכל על זה מנקודת המבט של מנהל בית ספר. יש הרבה מנהלים שזיהו את ההזדמנות ואמרו לעצמם אני רותם את בית הספר למהלך של מצוינות. קח את משה הרשקוביץ, מנהל בית ספר אורט בלוד שלומדים בו 800 ילדים. לא היו בו 5 יחידות מתמטיקה, וגם לא 5 יחידות במקצועות אחרים. כשדיברתי איתו הוא אמר 'אני הצלחתי במהלך הכהונה שלי להתמקד בזכאות לבגרות וצמחנו בזה צמיחה משמעותית. לא חשבתי שהילדים צריכים 5 יחידות מתמטיקה ולא הייתי בטוח שהם יכולים והיה קשה למצוא מורים אז לא התמקדתי בזה. אבל פתאום היה מהלך לאומי, ראיתי לאן נושבת הרוח, הבנתי שיש הזדמנות וגייסתי מורים חדשים מתכנית חותם, חבר'ה צעירים ונחושים, ובשנה הראשונה היו 25 תלמידים שעשו 5 יחידות ועכשיו יש 50 מתוך 130'. הוא אומר בעצמו שהוא טעה כי הוא לא האמין שהילדים יכולים, אבל עם האוכל בא התיאבון. הילדים רואים שהם מצליחים ועכשיו הם רוצים את אנשי 8200 שיבואו לדבר איתם ויתנו להם השראה, ועכשיו הם רוצים 5 יחידות באנגלית ובמה לא. פתאום הם רואים שהם יכולים".

בקיצור, עם כל הביקורת שיש לי על משרד החינוך - אחד המשרדים הבעייתים ביותר, בטח ביחס לעובדה שיש לו תקציב של 55 מיליארד שקל בשנה - הנה סוף סוף רפורמה שאשכרה מציגה תוצאות בשטח.

3. אז מספר התלמידים ב-5 יחידות גדל, אבל זה עוד לא אומר כלום על הציונים שלהם

הטענה הזו נכונה מבחינה טכנית, אבל לדעתי אינה רלוונטית. לא בשלב הזה, בכל מקרה.
זה נכון, אנחנו רוצים לוודא שהתלמידים לא רק ממצים את היכולות שלהם, אלא גם מגיעים להישגים נורמליים. אבל האמת? זה החלק הפחות חשוב, בטח בשלב הזה של הרפורמה, כשהיא רק בת שנה. החלק החשוב יותר ברפורמה היה ליצור תשתיות שיאפשרו לתלמידים ללמוד 5 יחידות, כלומר שיהיו מספיק מורים טובים ל-5 יחידות. ושגם אם אין מספיק תלמידים ברמה הבית ספרית שרוצים ללמוד 5 יחידות, המנהל יוכל להציע להם פתרון (בדמות בית ספר וירטואלי), וגם לגרום לאוניברסיטאות לתת תמריץ גדול יותר ללמוד 5 יחידות לעומת 4 יחידות (בדמות הבונוס שהם נותנים בכניסה לאוניברסיטה). כל זה קרה.

וחוצמזה? יעד לא פחות חשוב היה פשוט לגרום לתלמידים להבין שהם מסוגלים לעשות 5 יחידות, ושאין סיבה לוותר. זה שיעור מספיק חשוב, גם אם הציון הסופי נמוך יותר מאשר ב-4 יחידות. דיברתי על זה עם ד"ר מור דשן, מנהלת תחום פדגוגיה ברשת בתי הספר "דרכא" (ששייכת לקרן רש"י). הנה מה שהיא חושבת על זה:
"הבת שלי סיימה י"ב בשנה שעברה. לפני שנתיים בבית הספר שלה המליצו לה שלא כדאי לה לעשות 5 יחידות ושעדיף לרדת ל-4 כי יהיה לה יותר קל. היא אמרה להם שזה בסדר, שגם אם יהיה לה ציון יותר נמוך היא רוצה להישאר ב-5 יחידות. המורה למתמטיקה ביקשה לדבר איתי. אמרתי לה שזה כבר לא עובד ככה. כל זמן שהילדה רוצה, למה להוריד אותה? בגלל שהיא תוריד לך את הממוצע של הכיתה? וואלה, זה לא מעניין אותי. אבל היום משהו משתנה. הבת שלי סיימה ב-70, והיא עדיין עשתה החלטה נכונה. היא לא מתמטיקאית מבריקה, אבל היא בטח תלך ללמוד מדעי המחשב ובשביל זה היא היתה צריכה תעודה עם 5 יחידות במתמטיקה כרף כניסה. עכשיו היא תהיה בפנים, וזה מה שחשוב. המורים למתמטיקה הבינו שלא רק מצטיינים צריכים לעשות 5 יחידות, אלא כל מי שיכול, כי זה רף כניסה חשוב לאוניברסיטה ולשוק התעסוקה, גם אם הציון הוא בינוני".

4. השגעת של בנט עם המתמטיקה גרמה להזנחת מקצועות אחרים. לא כולם ריאליים

הממ.
האמת שבמשך תקופה ארוכה גם אני חשבתי ככה. בסופו של דבר יש הרי משאבים מוגבלים, למה להשקיע במתמטיקה ולא בספרות? מה אשמים הילדים שאין להם נטייה למספרים?
אבל אז מוהנא פארס, האחראי מטעם משרד החינוך על רפורמת המתמטיקה, שכנע אותי שהטיעון הזה שייך למי שנמצאים בשלב גבוה יחסית בפירמידת הצרכים של מסלאו, ופוגע בכל היתר. "במושגים של שינוי חברתי, אם החזון היה 5 פי 2, היום החזון השתנה. היום החזון הוא שוויון חברתי. איך המתמטיקה 5 יחידות תהפוך להיות כלי לצמצום פערים ושינוי חברתי בפריפריות. ואני טוען, וגם מנסיוני בחינוך הדרוזי, כמה שיש ביקורת עלינו במתמטיקה וכו', במקומות החלשים והפריפריאליים הנושא של המתמטיקה והמדעים ברמות הגבוהות זה הערובה הכמעט יחידה למוביליות חברתית. היא תבוא דרך זה. זה לא שלא צריך ללמד ספרות ואומנות, עם כל הכבוד כשמישהו בתל אביב אומר למה צריך להשקיע בחמש יחידות, זה אומר שהוא יכול להשקיע בזה באופן פרטי. כי גם אם הוא ילמד ספרות הוא עדיין יכול להצליח בחיים כי יש לו יותר הזדמנויות מאשר לילד בפריפריה".

ואם לא השתכנעתם מהטיעון הזה, ישנו טיעון כללי יותר. שהמתמטיקה היא רק כלי. שהמטרה הגדולה יותר היא חינוך למצוינות, לא משנה באיזה תחום. בשביל להשלים את הנקודה הזו, אני אתן לד"ר חפצי זוהר, מחזיקת תיק החינוך בעיריית באר שבע ובעלת רזומה ארוך ועשיר בתחום החינוך למצוינות, להציג את הטיעון שלה:
"כששומעים את המושג מצוינות זה מעורר אנטגוניזם, כי אנשים מבלבלים בין מצוינות להצטיינות. אני חושבת שגם המצוינות היא ערך, במגוון תחומי הדעת והיצירה. המצוינים מהווים אליטה משרתת שמושכת את החברה שלנו קדימה וחובה עלינו כחברה לדאוג לכל הרצף, ובטח לדאוג לאלה שיכולים לשאת את החברה קדימה.
"המצוינות אינה שמורה רק לתחומים האקדמיים. חינוך למצוינות מורכב מידע, מערכים מאומנות ומאסתטיקה. ואם לא נגענו בכל אחד מהעוגנים הללו לא יצאנו ידי חובתנו. המצוינות היא תוצר של תהליכים ארוכים בשבח המאמץ והעשייה החוזרת. זה אתגר חינוכי מאוד גדול בתקופה של כוכב נולד, תרבות האינסטנט הזו. אנחנו נלחמים בזה ומסבירים שמצוינות היא סיזיפית וקשה וכרוכה בהתמודדות עם כישלון. אנשים מצוינים לא בהכרח מצליחים להצטיין כאן ועכשיו. אנשים מצוינים עושים את מה שהם עושים כי הם מאמינים שזו הדרך הנכונה. מצוינות היא דרך, והיא כרוכה בערכים מסוימים. זה לא קשור לדיסציפלינה מסוימת".
ואמנם, מרכז המצוינות שעיריית באר שבע הקימה לתלמידי העיר, כך לפחות לפי ד"ר זוהר, היה בתחום התיאטרון.

5. למרות ההישגים, האתגר העיקרי היה ונשאר בפריפריה

עד כאן הגנתי על משרד החינוך. למרות ההישג המרשים בינתיים, נקודה אחת נשארה פתוחה: כיצד הגידול המרשים במספר לומדי מתמטיקה 5 יחידות מתפלג לפי יישובים? נתון המאקרו - עלייה מתשעת אלפים תלמידים ל-12 אלף תלמידים - עשוי להסתיר הגדלה של הפערים במקום צמצום שלהם. כי אם עיקר הגידול היה ברעננה, ובטמרה הגידול היה קטנצ'יק, מה עשינו בזה?

פניתי למשרד החינוך כבר לפני שבועות רבים בשביל לקבל את הנתונים ברמה היישובית. במשרד החינוך הבטיחו לתת, אבל עד כה זה לא קרה חרף הפצרות חוזרות ונשנות. מתוך 260 רשויות מקומיות בישראל, קיבלתי רשימה של 90 ומשהו בלבד, שלא ברור בכלל כיצד הורכבה.

נתון המאקרו- עלייה מתשעת אלפים תלמידים ל-12 אלף תלמידים- עשוי להסתיר הגדלה של הפערים במקום צמצמום שלהם


עד שמשרד החינוך יואיל בטובו לפרסם לציבור הרחב את הרשימה המלאה, או להעביר לי אותה, אני לא יכול להגיע למסקנות חותכות לגבי הפריפריה מול המרכז. אז במקום זה, אני פשוט אצטט את אלי הורביץ מנכ"ל קרן טראמפ, על החולשה המרכזית של הרפורמה הזו:
"העבודה בפריפריה אומרת להתחיל קודם. ראינו דבר מדהים שמאוד מעודד. בניגוד לאזור המרכז השבע, בפריפריה החברתית יש רעב אינטלקטואלי עמוק להצליח ולהשקיע עם נכונות עצומה לראות שאפשר. אמונה שהחינוך הוא המפתח, שהמאמץ שנשקיע היום הוא זה שיפתח לנו דלתות בעתיד. בניגוד למרכז שאומר יהיה בסדר בכל מקרה, לא משנה מה אני אעשה השטיח פרוש בפני, בפריפריה אנחנו רואים נכונות עצומה להצליח. באר שבע היא דוגמה מובהקת. יש שם צורך עמוק מצד אחד, ויש שם עירייה מאוד נחושה מצד שני, ובית חולים ואוניברסיטה וצבא שעובר לשם והייטק שמגיע, וזה דבר מאוד משמעותי. הילדים יכולים לראות בצורה מוחשית איך נראה מפעל הייטק, איזה עתיד מוחשי מחכה להם".
אבל לא לכולם יש אוניברסיטה ואזור הייטק בעיר. מה אמורים לעשות הילדים במקומות האחרים בפריפריה?
"פגשתי ראש עירייה מהמגזר הערבי. הוא אמר לי אנחנו מאוד רוצים ומשיקיעים במתמטיקה והכל, אבל כשאני צריך לדבר עם הילדים ולהסביר למה זה נורא חשוב, אתם היהודים אומרים ש-8200 תיקח אתכם, אבל לנו במגזר הערבי 8200 לא מחכה, גם לא הסטארט אפ ניישן. אין לנו אזור תעשייה, ההורים והאחים והדודים, הם לא רואים את זה בעיניים מחכה לזה. התשובה לשאלה למה להשקיע ולהתאמץ היא לא מונחת על השולחן בצורה כל כך טריוויאלית כמו אצלכם במרכז היהודי".

זהו. רק נקודה למחשבה.

שיעור במזרח ירושליםשיעור במתמטיקה במזרח ירושלים. 8200 לא מחכה למגזר הערבי (צילום: אוראל כהן, פלאש 90)