-
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

בין גפני לעבאס: המבחן של הברית הוותיקה בכנסת

הכניסה של רע"ם לקואליציה הפרה את האיזון העדין ששימר את הברית ארוכת השנים בין המפלגות הערביות לחרדיות - כעת היא משנה את פניה
יערה שפירא, פרשנות
24 בנובמבר 2021
18:55

מבין כל הבריתות הפוליטיות בכנסת ישראל – זו שבין נציגי הערבים והחרדים הייתה כנראה הותיקה והיציבה ביותר. הדוגמאות האחרונות ליישומה עוברות דרך "חוק המואזין", שיהדות התורה וש"ס הפילו בשביל המוסלמים ב-2016 ושוב ב-2018.

יירשמו בתולדותיה גם ההגנה התקשורתית שהעניקו החרדים לחברי הרשימה המשותפת לפני כשנתיים, כשספגו מתקפות מהליכוד, ולהפך – המלחמה העיקשת של הרשימה המשותפת להשאיר את גפני בתפקידו כיו"ר ועדת הכספים בכנסת, בעת שהיה בה רוב לגוש שאז הם נחשבו חלק ממנו. במרץ 2020 הם הצליחו למנוע את החלפתו של גפני בפורר מישראל ביתנו, וגם באפריל השנה, ניסו להילחם על הישארותו בתפקיד.

אלא שבשותפות הזאת התרחש כנראה שינוי יסודי עם הקמת הממשלה הנוכחית, ששינתה את יחסי הכוחות בכנסת: החרדים כבר לא בקואליציה, ולעומת זאת, אחת מסיעות הרשימה המשותפת לשעבר – מפלגת רע"ם, דווקא כן. בתחילת דרכה של הכנסת הנוכחית, היו ניסיונות לשמר את היחסים הטובים. כך למשל, אמרו נציגי יהדות התורה בכמה הזדמנויות שמבחינה דתית הם סומכים על מנסור עבאס שישמור על הגחלת ולא יאפשר חקיקה נגדם.

בשיחות פרטיות הסבירו חברי רע"ם שהם לא יכולים להגן על האינטרס החרדי על חשבונם. כל הצבעה שמסכנת את יציבות הקואליציה, היא בניגוד לאינטרס של החברה הערבית

במידה מסויימת, הם התבדו, כשביוני הצביעה רע"ם בעד החוק שנועד לגייס נשים שהצהירו הצהרת שווא בדבר היותן דתיות. אפשר לתאר את ההצבעה הזאת כנקודת שבר, גם אם לא יחידה, ביחסי רע"ם-חרדים, שהפכו למורכבים בקואליציה הנוכחית. דרעי זעק אז במליאה כי הוא ציפה לכבוד של רע"ם כאדם דתי, כפי שכיבד אותם מאז ומעולם, ועבאס ניסה להתנצל ונימק שהח"כים החרדים לא הסבירו לו את עומק הבעייתיות מבחינתם – ואם היו עושים זאת, לא היה תומך בחוק.

אולם, בשלב ההוא, כבר הוחלפו מהלומות מילוליות מעל דוכן הכנסת בין המפלגות. החרדים סיגלו את הביטוי הליכודי "מס עבאס" כדי לתאר בזלזול את הכספים שדרשה רע"ם מהקואליציה לחברה הערבית. בהמשך, הביעו זעם על שיתוף הפעולה של רע"ם, בשתיקה, ברפורמות של שר הדתות מחד ושל הורוביץ מאידך – בנושאי להט"ב.

בשיחות פרטיות יותר, הסבירו חברי רע"ם שאינם יכולים, או אינם מוכנים, להגן על האינטרס החרדי על חשבונם. כך גם נימקה זאת ח"כ אימאן חטיב-יאסין, בראיון שקיימנו עמה לפני כמה ימים: "באנו לקואליציה כדי להביא תשובות לצרכים של החברה שלנו, ולא מצופה מאיתנו להצביע נגד האינטרס שלנו בשביל מישהו אחר". במסגרת הטיעון הזה – כל הצבעה שמסכנת את יציבות הקואליציה שרע"ם בתוכה, היא בניגוד לאינטרס של החברה הערבית ולכן לא הגיונית מבחינת רע"ם, בכל הכבוד לסולידריות עם המפלגות החרדיות.

לפני העברת התקציב, כשניסה גפני לדבר לליבו של עבאס, הוא עוד עשה זאת על הבסיס הרגשי של השותפות הותיקה. "גם אני שונה. עליי לא אומרים שאני תומך טרור, אבל אומרים לי 'תלך לצבא'. תדע לך שהם כולם נגדנו והגיע הזמן שנתחיל לתאם עמדות" – כך ניסה להזהיר את יו"ר רע"ם משותפיו היהודים. עבאס הקשיב והגיב – בבקשה להעביר מאה מיליון שקלים לחברה החרדית. אלא שהפוליטיקאים החרדים נעלבו, או חשבו שממילא לא יקבלו את הכסף, ודחו את המחווה.

נותרה בכל זאת סולידריות מסוג אחר: כשהחרדים מבקשים מרע"ם להתנגד בסוגיות גיור - היא לא מופעלת. כשהבקשה מתייחסת לנושאי חינוך או רווחה - לעיתים, דווקא כן

כמה מסקנות אפשריות יכולות להיות לשינוי הזה, בהסתמך על אירועי החודשים האחרונים. הראשונה ואולי המתבקשת היא שכניסת רע"ם לקואליציה מפוררת, אולי באופן בלתי הפיך, את ברית-המיעוטים הותיקה בכנסת. נדמה שטיעוני הנגד למסקנה הזאת גוברים. ראשית, הקשר של החרדים עם חברי הרשימה המשותפת שבאופוזיציה נותר איתן כשהיה – על אף שהוא אפקטיבי פחות לשני הצדדים. שנית, רע"ם עצמה מגלה רגישות מסויימת לצרכים החרדיים, אלא שזו רגישות מסוג אחר.

התבוננות בנושאים שבהם נטתה רע"ם לטובת המפלגות החרדיות – מגלה מכנה משותף מעניין: הם אינם נושאים דתיים. מקובל לחשוב שהקשר בין נציגי הערבים והחרדים, בוודאי כשדובר בנציגי התנועה האסלאמית, מבוסס על רגשות דתיים משותפים, נימוקים בדבר הדימיון של בני שתי הדתות וההבנת צורכיהם של אנשים מאמינים. כל אלה לא עמדו במבחן הכניסה לקואליציה, אבל נותרה בכל זאת, כנראה, סולידריות מסוג אחר: זו שבין קבוצות אוכלוסיה מוחלשות, במצב סוציו-אקונומי נמוך, שסובלות מאפליה או קיפוח. כשהחרדים מבקשים מרע"ם להתנגד בסוגיות גיור – הסולידריות לא מופעלת. כשהבקשה מתיחסת לנושאי חינוך או רווחה – לעיתים, דווקא כן.

לא ברור אם כניסת רע"ם לקואליציה מארגנת מחדש את עקרונות הברית הפרלמנטרית עם החרדים, או רק מחדדת את אופיה האמיתי. אם מדובר בשינוי, מוקדם להבין את השפעתו הפוליטית. הקואליציה הנוכחית, ככל שתחזיק מעמד, תזמן לשותפות המתחדשת מקרי מבחן שיעזרו בזה.