t
מחלקת קורונה בשערי צדק
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

החשש מהאומיקרון: מבצע לבדיקה מחדש של הישראלים שביקרו במדינות אדומות

מספר המאומתים שנחשד שנדבקו בזן האומיקרון עלה ל-34 • ועדת החוץ והביטחון בכנסת דנה באיכונים: "אנחנו פועלים באופן ממוקד" • הממשלה אישרה את טיוטת החוק להסמכת השב"כ לאיכונים, סער התנגד
קטי דור
30 בנובמבר 2021
08:22
עודכן ב 19:54

זן האומיקרון בישראל: שר הבריאות ניצן הורוביץ דיבר היום במסיבת עיתונאים בבית החולים סורוקה וסיפר על אינדיקציות לפיהן חיסון פייזר, כולל הבוסטר, מגן מזן האומיקרון. "המצב בשליטה ואין צורך להיכנס לפאניקה. ציפינו לכניסת וריאנט והתכוננו לזה, יכול להיות שבעתיד יהיה עוד זן - אנחנו מוכנים גם לזה. נחיה לצד הקורונה ונשמור על שגרת חיים", אמר הורוביץ. 

בתוך כל מספר הנדבקים בקורונה שנחשד שהם נושאים את זן האומיקרון עלה היום ל-34, לאחר שאתמול עמד על 15. עד כה ידוע בישראל על שתי נשים בלבד שנדבקו בווריאנט החדש. בתוך כך, הממשלה אישרה את טיוטת החוק להסמכת שב"כ לאיכונים. שר המשפטים גדעון סער התנגד להצעה. 

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנה היום על השימוש באיכוני שב"כ כדי לאתר מגעים של נדבקים בזן האומיקרון. ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי-פרייס התייחסה לצורך להשתמש בו בשלב מוקדם ואמרה כי "בישראל יש 500 מאומתים ליום ולא שולחים את הנתונים שלהם לשב"כ. אנחנו עושים משהו ממוקד במטרה למנוע תחלואה מהווריאנט הזה. ברגע שמספר הנדבקים בזן החדש יעבור רף מסוים של מאומתים ותהיה הדבקה קהילתית לא יהיה טעם להמשיך להשתמש בכלי הזה". 

שירות עקוב אחריי | עוד יום

"מעדויות שאנחנו שומעים מדרום אפריקה המחוסנים חווים את זה בצורה קלה ורוצים לקנות זמן לתושבים להתחסן בבוסטר או בחיסון הראשון והשני וגם לילדים יש זכות להיות מוגנים", הסבירה אלרעי-פרייס והוסיפה: "בחקירות שלנו הגענו ל186 מגעים בחקירה של 13 החשודים בהדבקות בווריאנט ובזכות האמצעים הטכנולוגיים של השב"כ נוספו עוד 42 מגעים. כלומר רואים שזה כלי משלים וחשוב". 

המשנה ליועמ"ש רז נזרי אמר בדיון כי "שימוש בתקנות לשעת חירום הוא בעייתי כי חוקקנו את חוק הקורונה. השתמשנו בכלי בתחילת המגיפה כשלא היה חוק שב"כ ורק כשמגיעים לקצה אפשר להשתמש בכלי הזה. במדינה דמוקרטית שב"כ לא אמור לפעול מול אזרחים, אלא רק בטרור, אבל יש יוצאים מהכלל וזה האירוע שאנחנו נמצאים בו כרגע. זה לא יהיה כלי עוקף כנסת". 

מנכ"ל מודרנה: סביר שהחיסון פחות יעיל נגד זן האומיקרון

מנכ"ל יצרנית התרופות מודרנה אמר היום כי "לא סביר שהחיסון יהיה יעיל נגד זן אומיקרון כפי שהיה נגד זן דלתא". בריאיון לפייננשיאל טיימס, אמר סטפן בנסל כי "אין עולם בו היעילות נמצאת באותו שלב". עוד אמר בנסל: "אני חושב שזו הולכת להיות ירידה מורגשת. לא יודע כמה, בשלב הזה אנו צריכים לחכות למידע, אבל כל המדענים עימם דיברתי אמרו 'זה לא הולך להיות טוב'".

לעומתו, אמר מנכ"ל חברת התרופות פייזר, אלברט בורלא, כי שלוש מנות של החיסון יעילות נגד הזן החדש. בריאיון לרשת "CNBC" אמר בורלא: "אני אופטימי, התכוננו לכך. אני משוכנע שנוכל לנצח גם את הקרב הזה". הוא ציין שפייזר הצליחה לייעל מאוד את יכולת העדכון והייצור של החיסונים עוד במקרים הקודמים של זני קורונה משמעותיים שהופיעו. בורלא הוסיף: "אם נצטרך, נוכל בתוך זמן קצר להתחיל ולייצר חיסון מעודכן. פס הייצור יוכל להתחלף תוך יומיים. ממה שידוע עד עכשיו, שלוש מנות ישמרו עלינו היטב מפני הזן הזה".

ד"ר אלרעי-פרייס, אמרה אתמול כי הם "מנסים לקנות זמן, כדי לראות אם הזן החדש קטלני ופוגע בילדים". בריאיון לאסתי פרז בתוכנית בחצי היום בכאן רשת ב הוסיפה אלרעי-פרייס: "זה וריאנט שבאמת מדאיג אותנו. יש עשרות וריאנטים, אנחנו לא מרימים אף פעם את הדגל. יש לו שלל מוטציות והוא עלול לשנות את יעילות החיסון".

מוקדם יותר אמר ארגון הבריאות העולמי כי "קיים סיכון עולמי גבוה מאוד בכל הקשור לזן החדש". בארגון ציינו שצפויים מקרי הידבקות בווריאנט גם בקרב מחוסנים, אך בכמות קטנה יותר ושניתנת לחיזוי. עוד הם מוסיפים שנחוצים מחקרים ובדיקות נוספות כדי להבין יותר את הפוטנציאל שיש לזן החדש לעקוף את החיסון, ושהם מצפים לקבל את המידע בשבועות הקרובים.

מחקר ישראלי: הנגיף יכול לעבור לשליה ולעובר - ולגרום נזק ניכר לרקמת השליה

מחקר ישראלי חדש מצא כי כשנשים בהיריון נדבקות בקורונה, הנגיף יכול לעבור לשליה ולעובר ואף לגרום לנזק ניכר לרקמת השלייה - וזאת ככל הנראה הסיבה לשיעור הגבוה יחסית של מות עוברים שאימותיהן חלו בנגיף. כך פורסם היום (שלישי) בתוכנית הבוקר הזה בכאן רשת ב.

מחקרים שונים העלו כי נשים שנדבקות בקורונה בזמן היריון נמצאות בסיכון גבוה לסיבוכים שונים וכמה מהם מצאו שהסיכוי למוות תוך רחמי של עובר גבוה פי שניים בקרב נשים חולות קורונה לעומת נשים שאינן חולות.

בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד בחנו את הגורמים האפשריים לממצא זה וערכו, בין השאר, בדיקות פתולוגיות לשליה, ובדיקות pcr לאם, לעובר ולשלייה. החוקרים מצאו שבכל המקרים של לידת עובר מת, נמצאה פגיעה מהותית ברקמת השליה ובחלק מהמקרים הייתה רמה גבוהה יותר של הווירוס בעובר מאשר אצל האם החולה.

פרופסור ערן ברזילי מנהל היחידה לאולטרסאונד מיילדותי וגינקולוגי בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד וממובילי המחקר, אמר לכאן חדשות כי הגורמים למוות התוך רחמי הם ככל הנראה הפגיעה של וירוס הקורונה בשליה, בחילוף החומרים ובהעברת החמצן לעובר.

בהכנת הידיעה השתתפו גם איציק זוארץ, איתי בלומנטל ונוב ראובני