-
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

לאן נעלמו 150 אלף עובדים ישראלים?

זו אולי תופעת הלוואי הכי לא צפויה של הקורונה: עשרות אלפי ישראלים החליטו לצאת משוק העבודה. לאן הם הלכו, האם הם יחזרו ומה שבר את המלצרים?
חיות כיס
11 בדצמבר 2021
16:56

מדובר בתופעה הכלכלית והחברתית הכי מעניינת בזמן האחרון, ותופעת הלוואי אולי הכי לא צפויה של הקורונה: לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שליש ממובטלי הקורונה לא מחפשים עבודה. בחו"ל כבר נתנו לזה שם – "ההתפטרות הגדולה". גם אלו שעובדים מכתיבים מציאות חדשה מבחינת התנאים ושעות העבודה. 

לאן נעלמו העובדים | האזינו להסכת "חיות כיס"

שירה פטל, שייסדה את ה"שאפה", בר-מסעדה בשוק הפשפשים, מספרת כי כרגע הם לא פותחים את הבר בערבי שישי כי אין להם מלצרים. הבעיה של שירה היא בעיה משותפת של כל ענף המסעדות והברים. העובד המבוקש ביותר היום בישראל על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא מהנדס ומפתח תוכנה, אבל הבא אחריו הוא מלצר ומוזג. כ-10,000 עובדים כאלה חסרים, בנוסף להם גם 6,400 עובדי מטבח - והנתונים רק ממשיכים לעלות

שירה מספרת כי לעובדים קרה משהו בקורונה - הרבה הבינו שזה לא בשבילם לעבוד בשירות ועם קהל. מלצרות היא בעצם עבודה בתחום בני האדם ובתחום הזה, כולנו קצת חלודים כרגע.

עדן, מלצרית שהחליטה לעזוב את תחום המלצרות לאחר הקורונה מספרת כי "כשהיה חוסר במלצרים התבקשנו לוותר על דברים כמו לימודים, חיים אישיים ואירועים משפחתיים כדי לעזור. כשהמדינה הגבילה את כמות האנשים במסעדות גם סכומי הכסף לא השתוו למה שהיה פעם. באופן אישי, הקורונה נתנה מרחב זמן להבין כמה סבלתי במלצרות".

כ-150 אלף ישראלים שעבדו לפני הקורונה לא עובדים כרגע. על פי נתוני שירות התעסוקה, מתוך כל מחפשי העבודה 22% בחרו להתפטר. על פי נתונים שפרסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר הקבוצות שלא חזרו לעבוד הם צעירים בני 34-25, צעירות בנות 24-15, עובדים בתחום האירוח והאוכל, עובדים שהרוויחו שכר נמוך וסטודנטים. אך הם לא הקבוצה היחידה ששינתה את דעתה בנוגע לתנאי העבודה שלה.

יבה מרקוביץ', סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת הביטוח "הכשרה", מספרת כי הפרמטר הראשון שמועמדים מבקשים הוא עבודה מהבית. מועמדים מבקשים גם לא לעבוד שעות נוספות או משרה מלאה.

לפי מיכל דן הראל, מנכ"לית חברת כוח האדם "manpower", שורשי המחסור הם במרץ 2020, כשתעשיות האירועים והתיירות הפסיקו לפעול. אז קיבלו הביטוח הלאומי והאוצר החלטה שנויה במחלוקת: מודל החל"ת. החשש העיקרי היה שהמעסיקים לא יחזירו את העובדים לעבודה, אבל קרה משהו שלא חשבנו עליו - העובדים החליטו לא לחזור.

מיכל גם מדווחת על שתי דרישות עיקריות שעולות מהעובדים. הדרישה הראשונה היא שכר גבוה יותר והדרישה השנייה היא איזון עבודה-חיים. תופעת איזון עבודה-חיים היא תופעה גלובלית, שחובקת את עולם העבודה המודרני.

שוחחנו עם ד"ר יובל מזר, כלכלן שוק העבודה מחטיבת המחקר של בנק ישראל, שהזכיר לנו שגם לפני הקורונה הייתה פה קצת אבטלה, רובה הייתה "אבטלה חיכוכית"- הזמן שלוקח לעובד למצוא את המעסיק ולמעסיק למצוא את העובד. אבל יכול להיות שלא כולם ימצאו. חלק מהקבוצות - לדוגמא סטודנטים, הבינו כי הם לא מעוניינים לחזור לעבוד כיום כמלצרים, להשקיע בלימודים ולהשתלב בעולם העבודה לאחר התואר.

כדי לנסות להבין האם יש פה שינוי לטווח הארוך, צריך לענות על השאלה שלאף אחד אין תשובה עליה – ממה אותם אנשים שלא חזרו לעבוד חיים? וכמה זמן הם יוכלו לעשות זאת?  

לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-30% מהמובטלים שפוטרו בקורונה הגדילו את המינוס. כ-54% מתקיימים מהכנסות בן הזוג, כ-46% מתקיימים מהכנסות הורים וכ-27% מאלה שלא מקבלים דמי אבטלה אמרו שיוכלו להתקיים יותר מחצי שנה ללא עבודה.

עבודה היא חוזה בין שני צדדים. אבל ב-20 שנה האחרונות החוזה הזה השתנה מאוד. הצד של התמורה צומצם וכמעט אף מקום עבודה לא מבטיח לנו ביטחון תעסוקתי. עבודה כבר לא מאפשרת לרוב העובדים לקנות בית, ולא מבטיחה לעובדים שיחיו בכבוד לאחר הפרישה ולמעשה, הרבה מעסיקים עושים הכל כדי לשלם לעובדים כמה שפחות פנסיה.

מנגד, הצד של העובד נותן המון. שבוע העבודה בישראל הוא 42 שעות. ממוצע השעות שאנו עובדים בשבוע הוא 40.6, השביעי ב-OECD. לחוזה זה מצטרף גם חוזה לא כתוב - פסיכולוגי, קשה ותובעני. אחרי כל שעות העבודה רובנו מרגישים צורך להיות זמינים לעבודה כל הזמן. כמה מכם קנו מכיסם ציוד או שילמו על חנייה או על דלק, שהם היו זקוקים לו על מנת לעשות את העבודה שלהם? כמה פעמים הרגשתם שמצפים מכם לעבוד חולים?

לפי סקר שנערך לסטודנטים בשנה האחרונה לתואר הראשון, הגורם החשוב ביותר בבחירת מקום העבודה הוא השכר, ואחריו - איזון בין עבודה לחיים הפרטיים - ומדובר במהפך. עובדים צעירים מציבים בראש סדר העדיפויות את הזמן הפנוי שלהם. המסקנה של המחקר היא שבעולם לאחר המגפה, הזמן הפרטי שלנו הוא הדבר החשוב לנו ביותר.

הזמן שבילינו בבית אפשר לנו להבחין בעובדה מדהימה - שלהיות סגור בבית כשיש מגפה עולמית זו סיטואציה פחות לחוצה ופחות חרדה מאשר החיים הרגילים שהיו לנו לפני. כל המתפטרים, העובדים שלא חזרו למעגל העבודה והמועמדים שדורשים לעבוד מהבית - כל אלה אומרים לנו שהסידור הקודם לא מתאים להם יותר. הגיע הזמן לחוזה עבודה חדש.