t
ברי סחרוף
צילום: אלדד שושן

"הייתה תחושת ייאוש": ברי סחרוף על האינתיפאדה השנייה ואיך השפיעה על היצירה

ברי סחרוף בא לדבר עם אסף ליברמן על ההשפעה של התקופה על האלבום "האחר" ועל הפחד מהצלחה | ההסכת 1+1
אסף ליברמן
01 בינואר 2022
13:14

השבוע לפני 20 שנה יצא אלבום "האחר" של ברי סחרוף, אלבום הסולו החמישי שלו. לא מדובר באלבום שהפיק להיטים גדולים, למעשה יצא ממנו רק להיט אחד - "מונסון". שאר האלבום הוא יצירה מורכבת, עמוקה, ואף קודרת לפרקים. בריאיון לאסף ליברמן, סחרוף מספר על האופן שבו האלבום הזה התעצב, ועל ההשפעה של המצב הביטחוני והפוליטי על היצירה שלו - ולמה עד היום, למרות ההצלחה, הוא עדיין מעדיף להופיע על במות קטנות.

האזינו לפרק בהסכת "1+1"

ברי סחרוף מספר כי אחד הדברים שהכי השפיעו על האלבום זה הבחירות בשנת 1999, שהביאו תחושה של שחר, של עידן חדש ושלום - אך בשנת 2000 פתאום הכל התפוצץ והתחילה האינתיפאדה השנייה. לא הייתה אפשרות להתעלם מהמתרחש בארץ, והדבר השפיע על האלבום, על הכתיבה ועל איזה שירים ייכנסו לתוכו.

סחרוף מתאר חוויית פחד שליוותה אותו בתקופה הזו: "אני זוכר את עצמי עולה למיניבוס ואחריי עולה מישהו שנראה לא מגולח עם תיק גדול. אני חושב לעצמי, האם כדאי להישאר? הוא הולך להתפוצץ לנו? החלטתי לרדת בתחנה הבאה וללכת ברגל. אני זוכר שהיה פחד לנהוג ליד אוטובוסים, ניסינו להתרחק מהם כמה שאפשר".

בדומה לישראלים רבים, ברי הכיר אדם שנרצח באינתיפאדה. "אבא של ילד מהגן של הבן שלי נהרג בפיגוע בסנטר, הלך להוציא כסף מהכספומט. המלחמה התקרבה לתוך הבתים ואני יכול להיזכר בתחושות הקשות שהיו בכל המדינה", הוא נזכר.

האינתיפאדה, הבחירות וחוסר הוודאות הביאו לתחושה של נפילה מאוד גדולה, ולכן אחת המילים שתיארה את האלבום היא המילה "קודר". סחרוף מסביר כי "בתחילת שנות ה-2000 המציאות נכנסה אל תוך הכתיבה והייתה תחושה של ייאוש". גם היום, אומר סחרוף, אנחנו נמצאים בתקופה קודרת, אבל הוא אופטימי יותר - ומאמין ש"אם יש תקופה קשה ומשבר זו הזדמנות".

"האחר" הוא שיר נכתב בהשראת עמנואל לוינס, פילוסוף יהודי-צרפתי. "מילדות אני מאוד אוהב לקרוא ספרי פילוסופיה ואני לא יודע איך הספרון שלו הגיע אליי, זה היה במקרה. הוא דיבר על מוסר ועל אלוהות, על כך שיש בן אדם אחר שאתה מחויב לו מוסרית לא לפגוע בו, זה תפס אותי, זה הביא אותי לטקסט הזה", מספר סחרוף.

ברי מספר שבזמן העבודה על האלבום הוא מאוד אהב היפ הופ אמריקני וסימפולים. הלהיט היחיד של האלבום, "מונסון", התחיל מסימפול. הוא ידע מהרגע הראשון שזה שיר שיצליח, אבל מעיד כי על אף שאהב אותו, הוא הרגיש "שהטקסט לא מספיק טוב לרמה שהשיר דורש". אך דווקא השיר הזה, שכל כך הצליח, לא מתחבר להלך הרוח של האלבום - "הוא לא מתאים ולא היה קשור לקונספט של הדכדוך והמשבר. אני עדיין מנגן אותו בהופעות, הוא להיט לחיים".

שיר נוסף שהתחיל מסימפול הוא "עיר מקלט" של אהוד בנאי. "הכל התחיל מבת הזוג שלי, שהתחילה ללמוד גיטרה באינטרנט וזה שיר שמאוד קל לנגן אותו. היא שרה אותו בבית המון ואז הבנתי שזה שיר ממש טוב. התחלתי לנגן אותו בחזרות עם חברים והלהקה סתם בשביל הכיף, השיר עצמו מאוד התאים לכל הקונספט של האלבום".

ברי מספר כי האינתיפאדה הביאה אותו להבנות חדשות שהיתרגמו לתוך השיר: "המשבר עורר אותי וגרם לי להבין כמה אני אוהב את ישראל, אני לא יכול לברוח למרות שניסיתי בעבר. הבנתי שאני פה לתמיד וזו העיר מקלט שלי".

סחרוף הפך לאחד האמנים הכי פופולריים ואהובים בישראל כבר שלוש שנים קודם לכן, בשנת 1998 שיצא האלבום "נגיעות". "אני נלחצתי מההצלחה", מספר, "לא רציתי להיות שם. אני גדלתי בישראל הקומוניסטית של שנות ה-60. לכולם היה אותו דבר והדלתות היו פתוחות כי לא היה מה לגנוב. מי שהיה לו אפילו התבייש בזה. אני צמחתי מזה, לא רצינו להיות מפורסמים, לא רצינו לעשות כסף ורק רצינו לעשות מוזיקה".

יחד עם כל ההצלחה, סחרוף ממשיך להינות מהופעות קטנות ואינטימיות, ומסביר כי "פתאום כשאתה מאוד מצליח זה נוגד את כל מה שאתה רוצה. בתוכי אני עדיין סוציאליסט שלא חושב שכסף זה דבר מאוד חשוב".