קול איסראיל

סא"ל במיל' - והיהודי הראשון שלמד במכללה האיסלאמית בבאקה

אבי שלו סיים את שירותו הצבאי בדרגת סגן אלוף. הוא היה בשטחים, פגש פלסטינים ועסק גם בתיאום פעולות הממשלה בגדה ובעזה. רק אחרי שהשתחרר, למרות הנסיון שצבר, הבין כמה מעט הוא יודע על השכנים הערבים שלו, נרשם ללימודים במכללה בבאקה אל-גרבייה, והפך ליהודי הראשון שלמד במכללה האיסלאמית | קול איסראיל
ערן זינגר
05 בינואר 2022
23:17
עודכן ב 07 ינואר 12:41

אבי שלו סיים את שירותו הצבאי בדרגת סגן אלוף. הוא היה בשטחים, פגש פלסטינים ועסק בתיאום פעולות הממשלה בגדה ובעזה. רק אחרי שהשתחרר, למרות הניסיון שצבר, הבין כמה מעט הוא יודע על השכנים הערבים שלו. בריאיון לערן זינגר במוסף "קול איסראיל" של חדשות ערב, שלו מספר מדוע החליט להירשם ללימודים במכללה בבאקה אל–גרבייה, ואיך הפך ליהודי הראשון שלמד במכללה אסלאמית.

שלו שירת שש שנים בחטיבת המחקר של אמ"ן, ולאחר מכן המשיך לתפקידים במטה ובשטח. כשעשה את התואר השני באסלאם באוניברסיטת ברלין הוא הבין שמה שהוא באמת צריך לעשות על מנת להשלים את התהליך זה ללמוד במכללה ערבית ואסלאמית, או באוניברסיטה ערבית. מכללת אל– אסמי היא המכללה האסלאמית הראשונה בארץ שמוסמכת להכשיר אנשים בלימודי דת. שלו מספר כי היה לו חשוב ללמוד במכללה דתית, וסופית בפרט: "אם אתה רוצה להבין ערבים ובאמת להיכנס פנימה, אתה צריך ללמוד בערבית ועם ערבים. כמה שיותר ערבי ואסלאמי יותר טוב".

ההתחלה לא הייתה קלה. "יומיים לפני תחילת הלימודים הבנתי שהשיעורים מתקיימים בסופי שבוע", הוא מספר. "בדרך כלל בשבת אני בבית הכנסת. אבל הסקרנות, השאיפה והחלום ללמוד גרמו לי להתאמץ, לצאת ממקום הנוחות שלי וללכת רחוק". גם מבחינת הבית, החברים והקהילה הצעד של שלו היה מפתיע, מוזר ומלחיץ, כשרבים פנו אליו והזהירו: "קיבלתי תגובות של 'אתה משוגע'. אנשים אפילו לא נכנסים לבאקה אל-גרבייה לשתות כוס קפה".  

החשש והדילמות התחדדו בתקופה של ההחלטה בארצות הברית על העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים. הימים היו אז ימים, כולל הרוגים בגבול עזה. מה שהוביל את שלו להתמודדות עם השאלה – להגיע או לא להגיע למכללה?

יש לנו בראש תמונה ואיתה אנחנו הולכים - שהחברה הערבית היא חברה דמונית, מפחידה ואלימה

הוא מציין כי בימים אלו האווירה בכיתה הייתה רגועה מאוד, כאילו מדובר בבועה. אבל למרות זאת, אפשר עדיין היה  מדובר בסיטואציה מורכבת, והיו גם סופי שבוע שהחליט לא להגיע ללימודים: "שאלו אותי 'למה לא באת?', ועניתי להם שהסיטואציה והמתיחות מקשים. בדרך כלל התגובה הייתה 'נו, עזוב. הכול בסדר'".

סטודנטיות במכללה מספרות כי היה להן מוזר לראות תלמיד יהודי במכללה שלומדים בה רק ערבים בדרך כלל, על אף שיש ערבים באוניברסיטאות ומכללות יהודיות, אך בגלל שהמכללות הערביות מיועדות למיעוט הערבי בארץ, היה להן מוזר שמישהו מהרוב הגיע אל המיעוט, וכי בהתחלה חששו ממנו וחשדו שהוא עלול להיות מהמשטרה או מהשב"כ.

את התחושה הזו שמתארות הסטודנטיות, שלו מביא לידי ביטוי בספרו, שם ריכז את חוויותיו מהלימודים במכללה: "אני נכנס לכיתה, מתיישב באחת השורות הראשונות ואני יכול לחוש שהסטודנטיות מגניבות מבטים לכיווני. דוחא היא הראשונה ששוברת את הקרח, מבטה חודר ועיניה משדרות ביטחון. 'תגיד, יא אבי, למה באת ללמוד כאן?', עניתי לה שרציתי ללמוד פה, עם ערבים ובערבית".

היום, אחרי שסיים את לימודיו, הוא מספר על החומות שנשברו גם מהצד שלו: "הצלחתי להבין שהדימויים שלנו מנהגים אותנו, יש לנו בראש תמונה ואיתה אנחנו הולכים - שהחברה הערבית היא חברה דמונית, מפחידה ואלימה, ואולי תמונת הראי אצל החברה הערבית היא שהחברה היהודית היא גם כן חברה תוקפנית ומפחידה".

מחסום השפה | צפו בסדרת הכתבות של ערן זינגר ורועי אטינגר

לא רק הסטודנטים והסטודנטיות במכללה הרימו גבה כששמעו שבכיתה יושב סטודנט יהודי. ד"ר סמיר מג'דאלה, מספר לנו כי לפני כל שיעור הוא עובר על רשימת השמות. כשנתקל לראשונה בשם אבי שלו הוא אמר לעצמו – זה יכול להיות? הוא מייד נכנס לכיתה וחיפש אותו: "האמת, לפי המראה אתה מבין שהוא דמות חריגה בכיתה. כשהוא התחיל לדבר ישר אתה קולט שהמבטא שלו זה לא בדיוק המבטא הרווח בתוך הכיתה".

מחמוד אבו מוך, סמנכ"ל מכללת אל- קאסמי, מספר גם הוא על תחושת ההפתעה הראשונית כששמע על הסטודנט יוצא הדופן: "בהתחלה עשיתי עליו חיפוש בגוגל וגיליתי שהוא סגן אלוף שפעל במסגרת תיאום פעולות הממשלה בשטחים. אבל דווקא בגלל שהוא בא ללמוד את דת האסלאם מאוד שמחתי, כי הוא ילמד את דת האסלאם בצורה הכי טובה ואמיתית שיש".

האם אחרי שלו יהיו עוד יהודים שיגיעו ללמוד במכללה האסלאמית? "אני מקווה", הוא אומר. אבל מעבר לתקווה, מבחינתו מדובר בהכרח המציאות: "חייבים שיהיו יהודים שיגיעו, ילמדו ויכירו בצורה הכי טובה שאפשר".