אילנה ראדה

אילנה ראדה מספרת על הפצעים שנפתחו מחדש: "עדיין פוחדת על הילדים שלי"

השבוע התחדשו הדיונים במשפט החוזר של רומן זדורוב ואילנה, אימה של תאיר, מגיעה לדיונים ושומעת מחדש את הפרטים הקשים על רצח בתה. באולם מרחפת השאלה - האם זדורוב אכן הרוצח? בריאיון היא מספרת על המחשבות לשים קץ לחייה, על המחיר הכבד שמשלמים בניה ומי היא חושבת שרצח את בתה
גאולה אבן סער
07 בינואר 2022
22:44
עודכן ב 09:59

השבוע התחדשו הדיונים במשפט החוזר של רומן זדורוב, שנמשכים כבר יותר מחודשיים. זמן שבו אילנה ראדה מגיעה לכל אחד מהדיונים הללו, שומעת מחדש את הפרטים הקשים על הרצח של בתה, כשבאולם מרחפת השאלה - האם זדורוב הוא אכן הרוצח?

היא עדיין חושבת שהוא לא רצח את תאיר, אבל אומרת שאם גם הרכב השופטים הזה יקבע שהוא האיש, היא תקבל את הפסיקה ותרשה לעצמה לנוח אחרי מאבק שנמשך כבר 15 שנים. בריאיון לגאולה אבן סער ששודר אמש (שישי) בתוכנית "השבוע עם גאולה" בכאן 11, סיפרה על המחשבות לשים קץ לחייה ואיך התרוממה משם, על המחיר הכבד שמשלמים בניה בשל מאבקה ומי היא חושבת שביצע את הרצח. 

"אנחנו במהות שלנו מביאים ילדים לעולם בשביל לגדל אותם. הבמה של לקבור את הילד שלך זה לא דבר שנתפס, לא משהו שאפשר להכיל. תאיר נרצחה, שנה אחר כך אבא שלי, מצער, לא רצה לחיות. ארבע וחצי שנים אחרי שמוליק נפטר, ושנה אחריו אמא שלי נפטרה. קברתי שלושת רבעי מהשולחן שלי בגלל הדבר הזה. כל פרידה היא קשה, ואני עדיין פוחדת על הילדים שלי, אבל תאיר זו אבן שיושבת ואי אפשר להזיז אותה", סיפרה אילנה ראדה בקול רועד. 

ראדה סיפרה כי לא נגעה בחדרה של תאיר קרוב ל-11 שנים. "החדר נשאר כפי שתאיר עזבה אותו". עוד סיפרה שאחרי הרצח, חלמה על תאיר. "אני רואה את תאיר על גבעה, יושבת על ספסל עם עוד איזו חברה ואז אני מגיעה אליה ואומרת לה: 'מה את עושה פה? את מתה'. היא אומרת לי: 'לא, אני כל הזמן לידך'. אמרתי לה: 'למה את לא אומרת לי מי רצח אותך?' והיא משפילה את המבט שלה. אמרתי לה: 'אל תסתכלי למטה, תסתכלי אליי. והיא הרימה ואמרה: 'חברות'".

"אחרי כמה שנים נתתי למורה שלה קלסר", ממשיכה ראדה. "אמרתי לה: 'תשמעי, בואי תשימי את זה בכיתה, ילדים יספרו על תאיר, יתנו מסר'. המחברת הזאת חזרה ריקה. התאכזבתי מאוד מהחברות". ואולי היה פער בין איך שהכירה ראדה את בתה ובין מה שחוו ממנה החברות? היא משיבה: "גם לחוקרים דאז אמרתי 'יכול להיות שזו לא הילדה שהכרתי'. אני מוכנה אפילו את הדבר הזה להבין, שאולי היה לה עולם נסתר שממנו הדבר הזה בא".

ראדה נשאלה מי היא חושבת שרצח את תאיר ואם זה מישהו מתוך בית הספר?

ראדה: "כן"

גאולה: אחד התלמידים או התלמידות?

ראדה: "לא יודעת"

גאולה: מי שרצח אותה, תכנן את הרצח?

ראדה: "לא, זה לא היה מכוון"

גאולה: מריבה שהסתבכה?

ראדה: "כן"

גאולה: יש לך שמות שאת חושבת עליהם?

ראדה: "לא". היא הוסיפה "הכול שקר, הכול טיוח".

עושים סדר במשפט זדורוב | עוד יום 

"אני אומרת היום שזנחתי את הילדים שלי", טוענת ראדה בכאב. "שכחתי שלמעשה הם גם איבדו אחות. אני מכה על חטא. זה בקטעים הראשונים שרציתי להתאבד, אם היה לי אומץ. הלכתי בחשכה מלאה בכעס ובכאב, לא הסתכלתי אחורה. אמרתי לילדים שלי - בשבילי תאיר חיה וכמו שאני מחויבת כלפיהם, אני מחויבת כלפי תאיר. גיליתי שגם לחיים יש ערך ואפשר בכל השחור הזה למצוא רגעים שאפשר לשמוח".