-
צילום: דובר צה"ל

פערי שכר אדירים, רוב התקציב – לפנסיות: נתוני השכר בצה"ל נחשפים

הפער בשכר החודשי הממוצע של משרתי קבע עד לדרגת סר"ן לעומת משרתים ותיקים יותר עומד על יותר מ-11 אלף שקלים • במשטרה ובשב"ס יותר מ-75% מההוצאות – על שכר ופנסיה • גברים בצה"ל מרוויחים בממוצע 20% יותר מנשים | דוח הוצאות השכר במערכת הביטחון
ליאל קייזר
12 בינואר 2022
06:00

נתוני השכר בצה"ל נחשפים: מדוח הוצאות השכר במערכת הביטחון שפורסם הבוקר (רביעי), עולים פערים אדירים בין משרתים ותיקים לצעירים. לפי הדוח, הפער בשכר החודשי הממוצע של משרתי קבע עד לדרגת סר"ן לעומת משרתים ותיקים עומד על יותר מ-11 אלף שקלים. עוד עולה מהדוח שהשכר והפנסיה מהווים חלק ניכר מהוצאות גופי הביטחון. הדוח פורסם על ידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן. 

השוואה: השכר הממוצע החודשי במערכת הביטחון

• משרתי קבע עד דרגת סר"ן (כולל) - 11,061 שקלים .

• משרתי קבע מדרגת רס"ן או רס"ר - 22,713 שקלים.

• שירות בתי הסוהר - 17,895 שקלים. 

• משטרה - 19,106 שקלים.

• יחידות הסמך של מערכת הביטחון - 30,036 שקלים.

• אנשי הגופים החשאים – 23,212 שקלים. 

<> שכר הרמטכ"ל בשנת 2020 - 99,095 שקלים. 

במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, הוצאות השכר והפנסיה מהוות 79% ו-76% מהוצאות הארגונים. הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל שווה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה, זאת בשל גיל הפרישה המוקדם של קציני צה"ל ובשל קצבה ממוצעת גבוהה יחסית.

השוואה לצבאות בעולם 

פערי השכר בין צעירים לוותיקים בצה"ל גבוהים באופן משמעותי בהשוואה לצבאות זרים. ובכלל, שכרם של אנשי הקבע בצה"ל גבוה בהשוואה לצבאות זרים. בדוח מציינים לדוגמה ששכרו של פרקליט צבאי בצה"ל גבוה בהשוואה לצבאות זרים כמעט לכל אורך הקריירה, ואף גבוה באופן חריג החל מאמצע הקריירה הצבאית.

יחד עם זאת, בדוח מצויין שהשכר במקצועות הקצונה בצה"ל נמוך בתחילת הקריירה הצבאית, בהשוואה לצבאות זרים, אך הוא עולה בצורה חדה עם הוותק ועם הדרגות – כך שהמעבר לקבע מובהק (מדרגת סר"ן או רס"ר) מזניקה את השכר, שהופך לגבוה מאוד בהשוואה לרוב מדינות המחקר.

מרווחים 20% יותר: פערי השכר בין גברים לנשים 

גופי הביטחון מתאפיינים ברוב גברי מובהק, ופערי שכר גבוהים יחסית בין נשים וגברים. למרות הגידול בשיעור הנשים המשרתות בגופי הביטחון בשנים האחרונות, פערי השכר לא מצטמצמים באותו היקף. בדוח מציינים שהסיבה לכך היא אופי העיסוק של תפקידי השטח והלוחמה בגופי הביטחון, והשוני בין התפקידים. בשב"ס וביחידות הסמך של משרד הביטחון קיימים פערי השכר הנמוכים ביותר בין נשים לגברים, ואילו בצה"ל קיימים פערי השכר הגבוהים ביותר, שעומדים על יותר מ-20% בממוצע.

השכר בצה"ל לעומת השכר בשירות המדינה

השכר בחלק ממערכת הביטחון צמוד לשכר בשירות המדינה. בשל מבנה השכר והתוספות הייחודיות המשולמות בגופי הביטחון, לעיתים שווי תוספות ש"השתרשרו" בגופי הביטחון גבוה יותר מאלו בשירות המדינה גבוה. וזו על אף שמטרת ההצמדה הינה להבטיח שהשכר בגופי הביטחון לא יישחק בשל היעדר יכולת התאגדות. בנוסף, בגלל ההצמדה, גופי ביטחון משלמים תוספות שכר שנקבעו במקור לפקידי הממשלה, שלא בהכרח קשורות לאופי העיסוק בגופי הביטחון.

תגובת דובר צה"ל לדוח

עוצמתו של צה"ל טמונה באיכות משרתיו. אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות.

השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה. כפי שנכתב בדוח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון, ואף נמוך ביחס לצבאות שנמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה״ל.

השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחייה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה״ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר. בניגוד לנטען בדוח, אין כל פער בין שכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות.

צר לנו, כי גם הפעם בחר הממונה על השכר לפרסם את הדוח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מידי חודש דוחות שכר מלאים על-פי בקשתם.