t
-
צילום: אי-פי

התחקיר שמטלטל את מערכת אכיפת החוק - והחברה ששינתה את עולם הביון

תחקיר "כלכליסט" חשף כיצד המשטרה השתלטה על טלפונים סלולריים של אזרחים, ללא פיקוח ובנסיבות שלא בטוח מצדיקות צעדים כל כך מרחיקי לכת. מה המשמעויות של המהלך הזה, ואלו שאלות נותרו עדיין בלי מענה? | עוד יום
עוד יום עם חן ביאר
20 בינואר 2022
07:43
עודכן ב 16:19

בתקשורת אולי עושים דרמה לפעמים, אבל מה שנחשף בתחקיר עיתון כלכליסט הוא באמת רעידת אדמה. משטרת ישראל השתלטה על טלפונים סלולרים של אזרחים, ללא פיקוח, ובנסיבות שאיך נגיד בעדינות - לא בטוח שמצדיקות את הצעדים מרחיקי הלכת שמכניסים אותנו לרשימה אחת עם מדינות שכנראה שלא היינו מאמצים כמודל. המשטרה אמרה בתגובה שהכול היה בסמכות וברשות, ונותרה עמומה ביחס לשאלה אם זו אכן פרקטיקה שנעשה בה שימוש ובאילו מקרים.

מבקר המדינה הספיק להודיע שיבדוק, והרשות להגנת הפרטיות הודיעה שתבחן. הפעם בעוד יום חן ביאר, כתב הפלילים של כאן חדשות משה שטיינמץ והכתב המדיני עמיחי שטיין, יעצרו לעשות סדר ולהבין את המשמעות של מה שהתגלה כאן, ואולי גם להאיר בתוך ההמולה נקודות חשובות.

האזינו לפרק בהסכת עוד יום

שלשום פורסם ב"כלכליסט" שהמשטרה משתמשת בתוכנת הריגול פגסוס של חברת NSO למעקב אחרי חשודים בפלילים. על פי התחקיר, המפכ"ל לשעבר, יוחנן דנינו, הוא שרכש את המערכת והמפכ"ל שבא אחריו, רוני אלשיך, הפך אותה למבצעית. מאז היא משמשת בחקירות פליליות - ללא צו בית משפט - כאשר על תוצריה ביקשה המשטרה תעודות חיסיון, כך שנאשמים לא ידעו שבוצע נגדם שימוש במערכת. 

השר לביטחון פנים עומר בר לב, ואף השר לשעבר אמיר אוחנה אשר היו ממונים על המשטרה בשנים בהם פעלה התוכנה לכאורה, טענו שלא ידעו על קיומה. לאחר חשיפת התחקיר בר לב גיבה את המשטרה ואמר כי לא בוצע שום שימוש בתוכנה למעקב אחרי מפגינים. נכון לעכשיו לא יצאה הודעה רשמית מטעם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך. יוחנן דנינו, המפכ"ל שבתקופתו נרכשה המערכת התייחס לדברים ואמר כי הוא לא היה מאשר שימוש שכזה בטכנולוגיה.

על פי התחקיר, המשטרה עקבה באמצעות המערכת אחרי ראשי הדגלים השחורים במהלך הפגנות בלפור, חיפשה ראיות לשוחד בטלפונים של שני ראשי ערים מכהנים ועוד. מהתחקיר עולה כי את ההוראה לבצע את המעקב באמצעות הרוגלה נתנו דרגים גבוהים במשטרה. מי שמילאו אחר ההנחייה הם שוטרי חטיבת הסייבר של המשטרה, "סיגינט".    

מאחורי תעשיית הצללים של ישראל | עוד יום

ראש מחלקת התעצמות בחטיבת הסייבר של אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, נציבת משנה ענת סיגל, הגיבה להאשמות החמורות ומכחישה שנעשה שימוש משטרתי בתוכנות ריגול כדי לעקוב אחר אזרחים. עם זאת הסתייגה ואמרה: "מי שחושב שאפשר לאכוף פשיעה חמורה בלי כלים טכנולוגיים - טועה".

בריאיון לשאול אמסטרדמסקי בתוכנית "משחקי הכיס" בכאן 11, הוסיפה נצ"מ סיגל: "יש למשטרה אך ורק סמכות לבצע האזנות סתר ואנחנו מוסמכים לכך. אין אזור אפור בתחום הזה, אנחנו פועלים רק לפי החוק. בעשור האחרון השתמשנו בערוץ החירום פחות מ-5 פעמים. באתר שלנו אנו מפרסמים את כמות היעדים להאזנת סתר. אי אפשר להמשיך את המאבק בפשיעה אם נחשוף את כל היכולות שלנו. נוכל להציג לחברי הכנסת את השימושים החסויים בדלתיים סגורות".

חברת הביון ששינתה את העולם

"NSO" שינתה את כללי המשחק. כיום גם מדינות שהיכולת הטכנולוגית שלהן אינה מפותחת מספיק, יכולות לרגל אחרי גורמים זרים באמצעות קניית התוכנה. תוכנת הריגול "פגסוס" שיצרה "NSO" מאפשרת לחדור למכשירי אייפון ואנדרואיד, ולחלץ הודעות, תמונות, מיילים ותיעוד שיחות מבלי שבעל המכשיר מודע לכך. בין המקרים שבהם התפרסמה תוכנת הריגול פגסוס הוא שימוש של מרוקו בתוכנה כדי לרגל אחר בכירים בצרפת, ביניהם הנשיא מקרון.

מאחורי תעשיית הצללים של ישראל | עוד יום 

תחקירים עיתונאים בעולם חשפו שתוכנת הריגול פגסוס נמצאה במכשירי טלפון של אזרחים ביותר מ-50 מדינות, בהן מקסיקו, שטענה כי קנתה את התוכנה כדי להיאבק בפשיעה, אך התגלה שריגלה אחר פעילי זכויות אדם ועיתונאים. בין המדינות הנוספות שקנו את התוכנה נמצאות הודו, פולין והונגריה.

בחודש נובמבר האחרון ארצות הברית הכניסה את חברת "NSO" לרשימת החברות הפועלות בניגוד לאינטרס הלאומי, ואסרה לקיים איתה עסקים משום שהחברה מאפשרת למשטרים להפר זכויות אדם. בעבר התגלה גם כי היה שימוש בתוכנה כדי לרגל אחרי שגרירויות אמריקאיות באוגנדה. בתגובה להחלטת הממשל האמריקני, ישראל התאימה את רשימת המדינות שאליהן מותר לייצא את הטכנולוגיות של חברת "NSO".