התקשורת העולמית התמלאה בשבועות האחרונים בדיווחים על אודות פלישה אפשרית של רוסיה לשטחה של אוקראינה. כמיטב המסורת בעיתונות המערבית, מוצגת רוסיה כתוקפן חסר מעצורים שמבקש לדכא את המדינה השכנה, ולמנות לנשיא אוקראינה בובה פרו-רוסית במקום הממשל הנוכחי של ולדימיר זלנסקי, המבקש לצרף את אוקראינה למערב ובעיקר לברית הצבאית נאט"ו. שורות אלו מבקשות להביא לידיעת הגולשים בישראל את הנרטיב הרוסי של האירועים, שאכן עלולים להתפתח בתקופה הקרובה למרחץ דמים חסר מעצורים.
ראשית, יש להבהיר שעבור השלטון הרוסי ברית נאט"ו היא ברית עוינת המהווה סכנה למוסקווה. בתנאים מסוימים הברית הצבאית המערבית היא, בעיני היושבים בקרמלין, סכנה קיומית עבור הפדרציה הרוסית כולה.
עם זאת, למרות החששות הכבדים בצד הרוסי, הברית הצבאית המערבית ממשיכה להתרחב באופן תדיר מזרחה ב-30 השנה שחלפו מאז קריסת ברית המועצות. בשנת 1999 היו אלו הונגריה, פולין וצ'כיה, מדינות קומוניסטיות לשעבר ש"חצו את הקווים" וחברו לנאט"ו. ב-2004 היו אלו שלוש רפובליקות פוסט סובייטיות ראשונות שהצטרפו לשורות הברית - ליטא, לטביה ואסטוניה. רוסיה של ולדימיר פוטין ביקשה הבהרות בזמן אמת מנאט"ו על מהלכים אלו, אך נענתה בתשובות סתמיות.
את נקודת המפנה בעמדתה של רוסיה ניתן לסמן בנאומו של פוטין בפורום לביטחון במינכן בשנת 2007. אז התייצב פוטין מול אנשי נאט"ו, ובנאום תקיף במיוחד הזהיר: "נאט"ו מקרבת את כוחותיה באופן תדיר לעבר הגבולות שלנו, למרות כל ההסכמים שהיו בינינו. עד כה לא נקטנו בשום צעד - אבל זה עומד להשתנות".
אבל נראה שבאותו שלב במערב ובמדינות הפוסט סובייטיות לא הבינו את גודל העלבון הרוסי. זמן קצר לאחר מכן ביקשו גם גיאורגיה ואוקראינה להצטרף לברית נאט"ו ולהפוך רשמית לחלק מהעולם המערבי. בשלב הזה הדוב הרוסי התעורר - הכה בגיאורגיה במלחמת בזק ב-2008, וסיפח לרוסיה של חצי האי קרים בעימות המזוין של 2014.
היום, כשנדמה שיש כאלו שדוחפים לעימות נוסף, עמדתה הרשמית של רוסיה מזכירה את העמדה הישראלית ביחס להתבססות איראן בסוריה. כשם שישראל אינה מוכנה לכך שהאויבת הגדולה שלה תפרוס נשק מתקדם מול גבולה - כך רוסיה אינה מוכנה שנשק מערבי יוצב מול גבולותיה ויופנה כלפי חיילי הפדרציה הרוסית. אלו הם "הקווים האדומים" עליהם מצהירים בקרמלין הלוך ושוב בשבועות האחרונים.
המלחמה הקרה 2.0 | עוד ים
עם זאת, נראה שבמערב וגם במדינות השכנות לרוסיה המסר עדיין לא עובר: על פי הגישה של נאט"ו, רוסיה לא יכולה להכתיב לשכנותיה לאילו בריתות לחבור וכיצד לנהל את ענייניהן. עושה רושם שהמצב בין רוסיה לנאט"ו נמצא בנקודה זו של קיפאון עמוק וחוסר יכולת להגיע להבנות. אך בניגוד ל-2007, דבר אחד ברור לכולם: הצטרפות של אחת ממדינות ברית המועצות לשעבר לנאט"ו תפתח את האות למרחץ דמים.