משאית מזון בלוס אנג'לס
צילום: אי-פי

רוכלים על גלגלים: למה יש כל כך מעט פוד טראקס בישראל?

כל ישראלי שראה אותן בחו"ל שואל את עצמו: למה אין משאיות מזון גם בארץ? יזמים מספרים שלפתוח אחת כזו זאת כמעט משימה בלתי אפשרית • חיות כיס במסע לתוך הרגולציה של הקולינריה
אלון אמיצי וצליל אברהם | חיות כיס
12 בפברואר 2022
08:59
עודכן ב 15:13

אם יצא לכם להיות בחו"ל לפני גל הקורונה האחרון, ספציפית נגיד בניו יורק או בברלין, אולי ראיתם שם מה שמכונה "פוד-טראק", או משאית מזון בעברית. משאיות המזון האלה הן קצת כמו אוטו גלידה או ה"גזלן" שאנחנו מכירים מהצבא, אבל הן מתפקדות כמסעדות לכל דבר.

לרוב במשאיות האלה יהיה תפריט מצומצם של מטבח מקומי ממדינה כלשהי, או כזה שמבוסס על טהרת חומר גלם כלשהו. מי שלא מעוניין ללכת לשבת במסעדה יכול ללכת למשאית מזון שנמצאת לידו ולקנות מנה שלרוב תהיה זולה יותר מבמסעדה. והשאלה שלרוב עולה בראש של כל תייר ישראלי כשהוא רואה את זה היא: למה אין כאלה בארץ?

חשוב להגיד קודם שיש בישראל פוד טראקס. אבל ללא ספק, אין בהיקפים שקיימים בחו"ל. גם ברוב המשאיות בארץ אין את הגיוון הקולינרי שיש במדינות אחרות. אז השבוע בחיות כיס נספר לכם סיפור על אוכל, יזמות, והרבה הרבה רגולציה.

האזינו להסכת חיות כיס

אז למה יש כל כך מעט יפוד טראקס בישראל? כמו בהרבה מקרים במדינה שלנו, גם כאן חלק גדול מהתשובה קשור ברגולציה. מי שמעוניינת לפתוח משאית מזון בארץ נדרשת להשיג רישיון "רוכלות" – המוגדרת כעיסוק בקנייה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור, שלא בתוך מבנה קבע. את הרישיון מקבלים מהעירייה או המועצה המקומית בה המשאית מתוכננת לפעול.

מי שרוצה לנסוע עם המשאית מנתניה להרצליה, לדוגמה, תצטרך להשיג אישור גם מעיריית נתניה וגם מעיריית הרצליה, ולא כל העיריות מעוניינות שמשאיות מזון יפעלו בשטחן. עיריית תל אביב למשל טוענת שיש בשטחה מספיק מסעדות שמוכרות אוכל, ולכן אין צורך ממשי בבתי אוכל ממונעים שיכולים להיות מטרד להולכי רגל.

ב-2015 המסעדן ליאור בן עדי והשותף שלו השף אמיר מרקוביץ', הגישו עתירה לבג"ץ נגד המדיניות של עיריית תל אביב. ליאור ואמיר הגישו בקשה לפתוח משאית מזון בתל אביב וקיבלו סירוב תחת הטענה שאין משאיות מזון בעיר. ליאור, שעשה תואר ראשון בלימודי משפטים, טען שעיריית תל אביב עוברת על החוק. לאחר מאבק משפטי של 4 שנים, בית המשפט פסק לטובתו. פסק הדין קבע שעיריית תל אביב, שניתן לה הסמכות לתת רישיונות רוכלות בתחומה, חרגה מסמכותה. אמנם היה לה את הרשות לסרב לתת רישיון, אך רק באופן פרטני ומנומק ולא באופן גורף כפי שעשתה.

בעירייה טוענים שאין צורך במשאיות מזון בעיר. בית קפה בשדרות רוטשילד בתל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

על אף פסק הדין הזה, ליאור ואמיר מעולם לא פתחו את המשאית שלהם ועד היום עיריית תל אביב אינה מעוניינת בפוד טראקס בשטחה. אבל ערים אחרות כן מעוניינות. חיפה ובאר שבע, לדוגמה, מעודדות פעילויות של משאיות מזון בשטחן. בבאר שבע יצא לאחרונה קול קורא למשאיות מזון חדשות ברחבי העיר.

אבל מי מכם שאכל במשאיות מזון לאחרונה אולי שם לב שהמבחר עדיין לא כמו בפוד טראקס שתמצאו בארצות הברית – ומבחר הוא חלק גדול מההצלחה של משאיות מזון. אחת מהסיבות לכך, היא תקנות מחמירות של משרד הבריאות כלפי משאיות מזון. ב-2021 פורסם מפרט אחיד לרוכלות מזון, מסמך המסדיר את כל התקנות שבהן פוד טראקס נדרשות לעמוד כדי לקבל רישיון. המפרט מאפשר בעיקר חימום והרכבה של מוצרים שהוכנו מראש במטבח מורשה. לא תמצאו למשל משאית שמכינה המבורגרים מאפס.

ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל המכון הישראלי לאיכות ובטיחות מזון ומי שמתעסק בבטיחות מזון ב-30 השנים האחרונות, מסביר לנו שהתקנות אמורות למנוע הרעלות מזון. הרעלה כזו יכולה לעיתים אפילו להרוג. אבל עם זאת, חשוב לזכור שבמסעדות התקנות פחות מחמירות. ד"ר ציפורי אומר שאכן יש הבדלים בין מטבח של מסעדה למטבח של משאית מזון, אבל ניתן ליצור מנגנון בו מי שהמשאית שלו עומדת בתקן מסוים יוכל להכין את האוכל שהוא רוצה.

משרד הבריאות, כך לפי ד"ר ציפורי, מעדיף ללכת על ביטחון של 150% ולהגביל את מפעילי המשאיות, כך שמלכתחילה לא יוכלו לעשות כמעט שום דבר שיסכן את בריאות הסועדים. זאת במקום להטיל רגולציה כמו זו שקיימת במסעדות, בהן יש יותר ניהול סיכונים שמאפשר להן להכין את האוכל שהן רוצות להכין.

מי שרוצה לנסוע עם המשאית מנתניה להרצליה, לדוגמה, תצטרך להשיג אישור גם מעיריית נתניה וגם מעיריית הרצליה, ולא כל העיריות מעוניינות שמשאיות מזון יפעלו בשטחן

אז מתי יהיו כאן משאיות מזון בכל פינה? ועוד כאלו שיגישו גם מאכלים יותר מורכבים להכנה כמו בחו"ל? ייתכן שבמקרה הזה, הצלחה תגרור הצלחה. ואם בערים נוספות בארץ יראו שבבאר שבע ובחיפה המודל עובד - אז הן יבחרו לאמץ אותו בעצמן. ובנושא הרגולציה, ד"ר ציפורי טוען שאם משרד הבריאות יציב סטנדרטים מסוימים, למשל לטכנולוגית קירור או בישול, יהיו כבר את היזמים שיעמדו בדרישות. ואז אולי משרד הבריאות ישחרר קצת את הרסן סביב רוכלות המזון, ואולי גם הסועד הישראלי יוכל ליהנות יותר.

משרד הבריאות מסר בתגובה: "בהתאם לתקנות ברוכלות מזון, חל איסור על הכנת מזון אלא באישור המנהל. המפרט האחיד הקל ואפשר הכנת מזונות מסוימים בהתאם להערכת הסיכונים שבוצעה".

עיריית תל אביב מסרה בתגובה: "בעיר תל אביב-יפו פועלים אלפי בתי עסק לממכר מזון (מסעדות, בתי קפה, מזנונים וכדומה), הפזורים בכל רחבי העיר. משכך, לדידה של העירייה, אין צורך ממשי בבתי אוכל ממונעים, המוצבים במרחב הציבורי ועלולים להוות מטרד לתנועה ולהולכי רגל.

"עם זאת, העירייה פועלת בהתאם להוראות חוק העזר העירוני בנושא ובהתאם להחלטת רישוי עסקים שהותקנה מכוחו, אשר קובעים מקומות מצומצמים וסוגי רוכלות שניתן לעסוק בהם ברחבי העיר. במסגרת המדיניות העירונית נשקלו שיקולים שונים, בכלל זאת - מניעת הפרעה למשתמשי המרחב הציבורי, שמירת הסדר הציבורי ובריאות הציבור, מניעת פגיעה במסחר המתנהל בחנויות וכו'. פסק הדין המדובר לא קבע כי על העירייה לתת רישיון רוכלות ניידת, כי אם שעליה לבחון בקשות בנושא בהתאם לחוק העזר והמדיניות, כפי שהיא אכן עושה".