ביידן וקרטר
צילום: אי-פי

אפקט הפרפר: דילמת הרוסים והאיראנים של ביידן

ההיסטוריה מוכיחה שאירועים סמוכים בזמן יכולים להוליד תוצאות מוזרות. על כך יכול להעיד נשיא ארה"ב לשעבר קרטר, שהפיכה איראנית בסוף שנות ה-70 גרמה לו לספק נשק לאפגניסטאן כדי שתילחם בסובייטים • שמואל רוזנר מהרהר על שיחות הגרעין והמלחמה באוקראינה - ואיזו השפעה יכולה להיות לשילוב המשברים הזה על מנהיגי העולם
שמואל רוזנר
20 בפברואר 2022
12:52

לפעמים קל לזהות את הקשר בין אירועים בפינות שונות של הגלובוס. פעמים אחרות קשה יותר, כמו שהיה בסתיו 1956. בפינה הסובייטית כוחות צבא של ברית המועצות מדכאים את המרד ההונגרי. בפינה המזרח תיכונית, כוחות צבא של ישראל, צרפת ובריטניה מסתערים על חצי האי סיני ותעלת סואץ במבצע קדש. לכאורה, תזמון מושלם. הסובייטים עסוקים בענייניהם מכדי להתערב ולהפריע לישראל וחברותיה-לרגע לעשות במצרים כרצונן.

אלא שלמעשה היה מדובר בתזמון אומלל. ערב בחירות בארצות הברית, הנשיא דווייט אייזנהאואר, שנאלץ להשלים עם פלישה אחת (הסובייטית), מסרב להשלים עם פלישה נוספת (הישראלית). הוא מאלץ את דוד בן גוריון לחרוק שיניים ולהוציא את כוחות צה"ל מסיני. לימים, כך לפחות על פי גרסה חלקית אחת, אייזנהאואר מתחרט על הצעד הזה. אבל זה כבר מאוחר מדי. צה״ל נדרש להמתין עוד קצת יותר מעשור עד ההזדמנות הבאה לכבוש את סיני.

נאלץ לחרוק שיניים ולהוציא את צה"ל מסיני. בן גוריון, 1956 (צילום: אי-פי)

גם לתזמון של ההזדמנות הבאה, זו של מלחמת ששת הימים, יש משמעות. ישראל הולמת בערבים, ובמשתמע, בסובייטים שאהדתם נתונה לערבים. לצ'כים נדמה שהם מזהים הזדמנות. כך מתחיל להתגלגל התהליך שסופו האירוע המכונה "האביב של פראג", ואת תחילתו ניתן לזהות ב"קונגרס הסופרים" של אביב 1967. השפעה ישירה? אפשר לנהל על כך דיון. אבל ברור שהשראה מסוימת הייתה. ברור שפגיעה מסוימת בהרתעה הסובייטית הייתה. סמיכות הזמנים מעניינת. אגב, השנה שאחרי מלחמת ששת הימים הייתה שנה סוערת מעוד הרבה בחינות. בצרפת היו הפגנות סטודנטים, בארה"ב נרצחו מרטין לותר קינג ובובי קנדי.

מה שנכתב עד לשורות אלה הוא הקדמה להרהור על שיחות הגרעין ורוחות המלחמה בגבול רוסיה אוקראינה. השיחות נוגעות למזרח התיכון ולגרעין האיראני. הפלישה האפשרית נוגעת לאירופה ולשאיפות ההתפשטות הרוסיות. אבל, שוב, סמיכות זמנים יכולה להוליד תוצאות משונות: הרוסים יכולים לקלקל את השיחות, כחלק מהאסטרטגיה של גביית המחיר בזירה האוקראינית. האמריקאים יכולים להחליט לחתום מהר, כדי לסגור זירה אחת בעוד השנייה נפתחת.

מדינת סף: מפצחים את הגרעין האיראני | עוד יום

אולי גם לקוות שהסכם חלש יחמוק מביקורת קשה, בחסות אירועים דרמטיים במקום אחר. האיראנים עשויים להחליט שכדאי להמתין, שמא ההתפתחויות באוקראינה יאפשרו להם לשפר עמדה במשא ומתן. או שיחליטו גם הם לחתום, בידיעה שעכשיו זה הזמן האידיאלי לסחוט ויתורים - תחת צל המלחמה.

לאיראנים יש ניסיון מסוים בתמרון בנסיבות כאלה. בסוף שנות ה-70 הייתה באיראן הפיכה, שאילצה את נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר להפנות תשומת לב לזירה המזרח תיכונית. ברית המועצות פלשה לאפגניסטאן, וגם על זה היה מוכרח להגיב.

מכיוון שההפיכה באיראן הייתה מכה ליוקרה האמריקאית, קרטר הגיב בחריפות לפלישה לאפגניסטאן. האולימפיאדה במוסקווה הוחרמה. אמנם, לא בדיוק מה שקרה עכשיו, עם אולימפיאדת החורף בסין. אבל יש דמיון: הפעם, האמריקנים שלחו ספורטאים אך לא מדינאים ומכובדים. והיכן מסתתרים עוד קווי דמיון? גם ביידן ספג מכת יוקרה, בהסגת כוחות ארה"ב מאפגניסטאן, מה שמשנה את תחשיביו בהתמודדות מול רוסיה.

המשברים שמטלטלים את העולם עכשיו מציבים לאמריקנים מכשולים בקנה מידה שמזכיר את שלהי ימי קרטר. הוא אמנם זכור עד היום כנשיא חלש מול האתגרים שהוזכרו, אבל למעשה, לקראת סוף כהונתו, החל תהליך של התרחקות מיועציו הפרוגרסיביים והתקרבות לעמדותיו של היועץ לביטחון לאומי, זביגנייב בז׳יז׳ינסקי, שהיה נץ קשוח ביחסו לברית המועצות.

למה כולם רוצים להיות קטר? | עוד יום

אוהדיו של קרטר, וזו לא עמדה מופרכת, סבורים עד היום שכמה מהעמדות שנקט באותה תקופה מילאו "תפקיד חשוב בתחילת הסוף של ברית המועצות". כך כותב יועצו לשעבר של הנשיא, סטיוארט אייזנשטאט בספרו החדש "ג'ימי קרטר, ישראל והיהודים". בז׳יז׳ינסקי היה מי ששכנע את קרטר לספק נשק למוג׳אהידין באפגניסטאן, כדי שיילחמו בסובייטים, בגירסה של "ויאטנם שלהם", כפי שכינה זאת.

דוקטרינת קרטר של 1980, שהוצגה בנאום לאומה האחרון של הנשיא, לפני שהפסיד בבחירות לרייגן, קבעה כי השתלטות סובייטית על אפגניסטאן או על מדינות אחרות באזור, תהיה פגיעה ישירה באינטרס האמריקאי. גם זו דוגמה שעומדת מול עיניו של ביידן, השוקל את צעדיו - גם מול איראן וגם מול הרוסים, ממש בימים אלה.