-
צילום: יוסי שבה

עכבר העיר מול עכבר הכפר: יקנעם רוצה להתרחב - המועצות השכנות מתנגדות

יקנעם גדלה וראש העירייה שלה חושב שהיא צריכה להתרחב - גם בשטח. איך עושים את זה? ביקנעם רוצים לבנות על השטחים החקלאיים של המושבים אליקים ועין העמק. רק שהחקלאים לא מתכוונים לוותר בקלות
מיכל וסרמן
25 בפברואר 2022
16:28

בפינה אחת – יקנעם וראש העירייה שלה שאומר: "כל מה שיש לנו היום זה 700 יחידות דיור וזה נגמר. לילדים ולנכדים שלנו לא יהיה איפה לגור". בפינה השנייה – חקלאי המועצות שנמצאות בשכנות ליקנעם ורוצים לשמור על השטחים שלהם. "לבנות ערים על מושבים זה אומר לחסל אותם באופן מעשי", כמו שאומר ראש המועצה האזורית מגידו איציק חולבסקי.

יקנעם גדלה וראש העירייה שלה סימון אלפסי חושב שהיא צריכה להתרחב - גם בשטח. איך עושים את זה? אלפסי לא מאמין בהתחדשות עירונית, כי זה לא מתאים לצביון של העיר וכנראה לא משתלם כלכלית. מה נשאר? לבנות על השטחים החקלאיים של המושבים אליקים ועין העמק. רק שהחקלאים, כאמור, לא מתכוונים לוותר בקלות.

התוכנית להרחיב את יקנעם לשטחים החקלאיים של אליקים ועין העמק אושרה לפני 4 שנים בקבינט הדיור. אבל ברגע האחרון שני שרים ביקשו דיון חוזר, אחר כך הוכרז על בחירות, וההכרעה בעניין שוב נדחתה. ההתפתחות האחרונה בסיפור: שרת הפנים אסרה על ראש עיריית יקנעם לבנות בשטחים פתוחים שצמודים לעיר, כי יש שם ערכי טבע מוגנים.

כעת שתי חלופות אפשריות עומדות על הפרק עבור העיר המתרחבת. הרחבת העיר על שטחי החקלאות של מושבי הסביבה, חלופה שבה תומך כאמור ראש העיר יקנעם. מנגד הציע ראש מועצת מגידו איציק חולבסקי, להרחיב את העיר לכיוון סמוך מחלף התשבי.

ראש העיר אלפסי טוען כי החלופה אותה הציע חולבסקי  אינה רלוונטית משום שבשטח המוצע קיימות תשתיות רכבת ישראל, תשתיות של הקישון, ורוב מוחלט של השטח נמצא בבעלות פרטית. "כולם מתנגדים", הוא מסביר ומוסיף: "טוב שלא הציעו לנו הרחבת שטח בנגב".

עבור החקלאים באזור זו אינה הפעם הראשונה שחקלאי הסביבה נאלצים לוותר על שטחים לטובת התרחבות עירונית.  "אבא שלי היה חקלאי בין הגדולים, במיוחד באזור הזה", אומר אלחנן נעוס מאליקים. "בשנת 1992 סיפחו 500 דונם, זה נתן לו מכה כלכלית מאוד קשה. עכשיו אני צריך לקבל את המכה הזו בגיל 40. זה איום על הפרנסה, זה איום על העתיד גם של הילדים".

"לקחו לנו את הזיתים בצד הימני, בנו שם בניינים שממש מקיפים אותנו", אומר משה בראשי, חקלאי ממושב עין העמק. "עכשיו באים לקחת לנו גם את השטח הזה, אז מה נשאר לנו?". 

גם בחברה להכנת הטבע יש התנגדויות למהלך של הרחבת יקנעם על חשבון האזורים החקלאים. "אין עוד משבצת כזאת ולא סתם קראו לזה הסנטרל פארק של ישראל", אומר לירון שפירא, מהחברה להגנת הטבע. "אנחנו נמצאים בין חיפה לתל אביב, זה המקום האחרון שנשאר מהסוג הזה". שפירא מסביר כי הבנייה מתוכננת על מסדרונות אקולוגיים שחשובים לטבע האזורי, ובנייה עליהם תסכן את הטבע כולו.

במאמץ למניעת תוכנית ההתרחבות של יקנעם, שכרה מועצת מגידו מתכננת ערים שהציעה תוכנית התחדשות עירונית ובנייה צפופה ל-20 השנים הבאות. אבל ראש העיר אלפסי מתנגד ואומר שהתוכנית אינה משתלמת מבחינה כלכלית ואינה מתאימה לצביון העיר: "כשתכננו את העיר עוד לפני 30 שנה, תכננו שתשתלב בתוך האזור, לשמור על הצביון הכפרי שלה. לכן אנחנו לא נבנה יותר משבע או שמונה קומות".

ראש העיר אף מוסיף כי תושבי יקנעם נאלצים לעבור למושבי הסביבה בהם מחירי הדיור זולים יותר והבתים צמודי קרקע. כנגד טענה זו אומר ראש מועצת מגידו כי בשכונת יקנעם עילית בעיר, קיימות וילות צמודות קרקע: "לא סביר שעיר שנראית ככה תרצה לפלוש לשטחים של יישובים. לכולם יש גבול, תבנו בתוך הגבול".