-
צילום: אי-פי

כל הנקודות מתחברות: המלחמה באירופה – והמזרח התיכון

איך הפלישה של רוסיה לאוקראינה משפיעה על השכונה שלנו? גילי כהן ורועי קייס על כל האינטרסים, החישובים המדיניים וההשלכות של המשבר על מדינות האזור – מסעודיה והאמירויות ועד מצרים | עוד יום
עוד יום
13 במרץ 2022
07:22

מזה יותר משבועיים מתרחשת מלחמה על אדמת אירופה. העימות הישיר בין רוסיה לאוקראינה גורר מחירים כבדים - אלפי הרוגים, גל פליטים שחצה את המספר המשוגע של שני מיליון ונזק ישיר ועקיף מטורף. אבל כל זה לא נשאר רק באירופה. האדוות של המלחמה הזו, מגיעות גם לכאן, למזרח התיכון.

המלחמה באירופה – והמזרח התיכון | עוד יום עם גילי כהן ורועי קייס

המלחמה באוקראינה מטרידה את כולם. לא רק את המדינות השכנות לרוסיה ולאוקראינה, אלא גם הרחק הרחק משם. זה לא רק התיווך של בנט, או המפגש בין שרי החוץ של רוסיה ואוקראינה בטורקיה עם השר המקומי, משולש מוזר ומעניין, זה גם הרבה יותר מכך. למלחמה הזו יש השפעה על כל המזרח התיכון. 

תיווך כחול לבן | עוד יום

מדינות ערב תמיד מגדירות את עצמן ביחס לצד מי הן עומדות - ארצות הברית או רוסיה. בשנים האחרונות, רוסיה הפכה לשחקן הרבה יותר משמעותי באזור שמשפיע על תהליכים, יש לה נוכחות בסוריה ובמקומות אחרים, פחות מדוברים, כמו לוב. רוסיה למעשה מנצלת את הרצון של ארצות הברית להפסיק להיות השוטר האזורי שמשקיף מהצד ומנהל את הסיפור. רוסיה גם מוכרת למדינות ערב לא מעט מערכות לחימה. כשהאמריקניים מטילים וטו על מדינות ערב בשביל ישראל - הם קונים מהרוסים. עמדת מדינות ערב היא מורכבת לאור כל האינטרסים, והן מגמגמות ביחס לרוסיה - לעתים מצביעות בעדה באו"ם ולעתים נגדה. היא שחקן חשוב שלא רוצים להסתבך איתו.

רוסיה משפיעה על לא מעט מקומות באזור, גם היא לא נמצאת בהם פיזית. חילופי הממשל בוושינגטון השפיעו על החשיבה במדינות ערב, בעיקר המפרציות, שמחשבות מסלול מחדש. עושים שם מיקוח. איחוד האמירויות, למשל, לא מרוצה מהיחס של ממשל ביידן כלפי תקיפות המורדים החות'ים אצלה והסרתם מרשימת ארגוני הטרור. אז היא נמנעה בהצבעה במועצת הביטחון על הצעת ההחלטה נגד רוסיה. אכזבת המדינות הללו מהממשל האמריקני מביאה אותן לא לרצות להעמיד את עצמן באופן חד-צדדי.

רוסיה מדברת עם כולם. יש לה גישה יותר גדולה מלאמריקניים אל שחקנים באזור, כמו חיזבאללה וחמאס. הרוסים מיצבו עצמם בשנים האחרונות כגורם שגם אפשר לדבר איתו וגם אפשר לעשות איתו עסקים. בסופו של דבר, אחד הגורמים המשמעותיים לכך שישראל וסוריה לא נמצאות בעימות חזיתי הוא רוסיה. הם נמצאים בשטח בסוריה ודואגים למצב יציב. כמו ישראל, גם מדינות אחרות מבינות את הכוח של רוסיה לתווך בין צדדים.

כל מדינה מגדירה מי "החצר האחורית" שלה. כשהרוסים באים למשבר עם אוקראינה הם מסתכלים מי הולכת בעצרת האו"ם נגדה או בעדה. האמירותים, כאמור, נמנעו. מדינות ערב לא ממש גינו, יותר הביעו דאגה וקראו לפתור את הסיפור באמצעים דיפלומטיים. גם מדינה שגינתה בגינוי חריף - לבנון, שמצאת בקריסה כלכלית - נאלצה להבהיר שהיא לא התכוונה ישירות לרוסיה, ממה היא מקבלת חיטה.

החברה החדשה-ישנה של ישראל במזרח התיכון, האמירויות, משחקת משחק היעלבויות עם ארצות הברית. כשעברה הצעת החלטה לגינוי החות'ים - רוסיה תמכה. לפני כמה ימים מוחמד בן סלמאן אמר בריאיון ל"אטלנטיק" אמר שהוא לא רוצה לראות הסכם גרעין חלש - בהתכוונו לממשל ביידן. ב"וול סטריט ג'ורנל" אף דווח בימים האחרונים כיורש העצר של סעודיה בן סלמאן ויורש העצר של אבו דאבי בן זאיד - סירבו לקבל שיחות טלפון מביידן. הנשיא האמריקני, לפי הפרסום, ניסה לשכנע את המפרציות לעמוד לצד ארה"ב בעמדתה התקיפה נגד רוסיה בעניין אוקראינה וגם לעזור לה עם מחירי הנפט, שנוסקים לגבהים שלא נראו שנים רבות, ויפיקו יותר. העובדה שהמנהיגים לא ענו לו מצביעה על היחסים הרעועים ביניהן.

שיחת טלפון אחת לא הייתה בין ביידן לבן סלמאן מאז שהאמריקני נכנס לתפקידו. בריאיון ההוא הסעודי "פתח על" ביידן והעביר לו מסר: אם תמשיך להתייחס אליי כך, יש לי אופציות אחרות במזרח - סין ורוסיה. הרי בגלל הסנקציות והמלחמה מחירי הנפט עולים. רוסיה היא מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. ועכשיו פתאום האמריקנים רוצים שהסעודים ייצרו עוד נפט כדי להוריד את המחירים. בן סלמאן שוחח עם פוטין - ואמר לו "אני איתך". בסופו של דבר, הסעודים לא עושים דבר כדי להוריד את מחירי הנפט. זה הנשק שלהם.

אבל יש גם מדינות שמפסידות. לא לכולן יש נפט. מדינות ערביות מתבססות באופן משמעותי על החיטה של רוסיה ואוקראינה. א-סיסי יצא פתאום לחפש סיוע בסעודיה. הסיוט הכי גדול שלו הוא תמונות האביב הערבי. אפשר להבין למה מדינות ערב לא רוצות לעצבן את פוטין ומעדיפות ללכת עם האינטרסים שלהן.

מדינות המזרח התיכון שונות מאחרות בזה שהן מחפשות מישהו שיכבד אותן. הן מבוקרות לא מעט על ידי המערב. אצל פוטין הו יכולות לעשות עסקים בלי שיבקר אותן על ענייני זכויות אדם, יתערב ויבחוש במדיניות שלהן. אבל גם ההליכה שלהן עם רוסיה היא לא אבסולוטית, הן מנסות להלך בין הטיפות - למקרה שרוסיה תפסיד ותיחלש לבסוף.